שפיות זמנית | 6/5/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בהרצאה שנתנה ב- TEDx, מתמקדת סופי סקוט ב"מדע של הצחוק". בשלוש עשרה דקות היא מתייחסת לחשיבות של הצחוק לחיים החברתיים שלנו, סוקרת את ההבנות שהצטברו במדע לגבי התפקודים המוחיים וההתנהגותיים עליהם הוא נשען, ועל בסיס מחקר שביצעו עמיתיה באפריקה מראה שכפי הנראה צחוק הוא אחד הקולות האוניברסלים היחידים שאדם יכול להפיק ומסוגל לזהות בבטחון בכל קונטקסט תרבותי.
חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.
הצחוק הוא ענין רציני ולא רק "צחוקים". התיחסות לכותרת:
צחוק ואף השתטות הם ענין רציני, ויכול להיות מאוד טיפולי והיותו חשוב כמנגנון מפצה וכמנגנון התמודדות Coping Mechanism
גם הנושא המדובר בסרטון הוא נושא רציני, רק לדעתי השימוש בכותרת "צחוקים" אינו נכון סמנטית, כי ל"צחוקים" יש קונוטציה של "לא רציני, מה זה כבר יכול לעשות או להועיל, זה צחוקים יאללה צחוקים". בלצ'ו גירמה האתיופי שביקר בארץ בהזמנתי ב2009 התחיל לצחוק לאחר רצף אסונות אישיים, הבריא ויצר מציאות במדינה בין העניות בעולם- הצחוק שלו הוא מידבק ואף עוקף את מנגנון הצחוק המאולץ- פה אנו רואים את המקום הטיפולי של צחוק. דוד בן יוסף- הישראלי ריפא עצמו לפני מעל 20 שנה ע"י שימוש בצחוק במקום הטיפולי שלו. המקום של צחוק אינו רק בידורי! ולא סתם מדענים חוקרים את זה!
האפשרות להשתמש בקוגניציה שלנו על מנת להחליט לא לתת אובר משמעות לדברים שקורים לנו בחיים, דרך הפתעות החיים ונסיבותיהם, ולכן "לצחוק" עליהם- ולא לתת לזרם הורמוני הסטרס לכפגוע במערכת החיסונית והאמוציונלית היא דבר מדהים שיחידי סגולה יכולים להפעיל (שווה ערך למושג האפיגנטיקה)- כל זה מראה לנו על המקום הרציני של "צחוק", השתטות ושימוש בנונסנס ככלים מרפאים ויוצרים מציאות.
צחוק גדול גם לכבוד יום הצחוק הבינלאומי שחל היום
אלכס סטרניק, מנחה בינלאומי לתראפיה בצחוק- המקום הטיפולי. תזונאי קליני
http://www.laughter.co.il
