לְכָל מַחֲנָק בְּכָל גָּרוֹן יֵשׁ רַק מַרְפֵּא אֶחָד

עלון פסיכולוגיה עברית | 16/2/2025 | הרשמו כמנויים

עוד שבוע מותח באופן יוצא דופן עבר עלינו, אותות חיים מעוררי דאגה של חטופים שמוחזקים בתנאים מחרידים בתוככי האדמה, הקפאת העסקה, איום בפתיחת שערי גהנום, ציפיה דרוכה לשישי ואז לשבת, ושחרור מיוחל של עוד שלושה שבים, אמיצים בעל כרחם. אחד גילה שאביו נרצח בשביעי באוקטובר, אחר השאיר מאחור את אחיו, שלישי פגש לראשונה את בתו שנולדה בשבי. שיבת החטופים השבים אל חיק משפחתם וקהילתם מזכירה שוב ושוב את כוחה של האהבה, של הקשר האנושי, של ההתכוננות זה לזה, של העיטוף בחיבוק פיזי ונפשי. זהו ריפוד הכרחי לשיבה שלא מתרחשת ברגע אחד, או בשבת אחת, שיבה שתיקח את זמנה, חיים שלמים אולי.

השבוע באתרנו חומרים מקצועיים חדשים ומעניינים:

יואב בר יוסף, אסף גיטלר ויוסי אטיאס מגישים לנו סקירת ספרות נרחבת שמדגישה את מקומם החשוב של דימויים ודמיון בפסיכותרפיה, ומציגה את התפתחותם לאורך השנים – מטקסי חלימה במצרים וביוון העתיקה ועד לשיטות עדכניות מבוססות מחקרים. הסקירה מבקשת להצביע על שורשיה של האמונה הנמשכת בכוחם של דימויים לסייע בקידום בריאות ורווחה נפשית, ועל ההוכחות העכשוויות ליעילות השימוש בהם. הכותבים מראים את היישומים המגוונים של שימוש בדמיון ודימויים בטיפול – מעיבוד מצבי טראומה ועד לקידום התפתחות אישית וטיפול בבעיות פסיכולוגיות ספציפיות.

תפקידם של מלכי הכיתה בהתפתחות החברתית של ילדים בגיל החביון, והצעת פרספקטיבה חדשה על השפעתם על הדינמיקה הקבוצתית בכיתה. בעוד שתפיסות חינוכיות מסורתיות נוטות לראות בהם דמויות בעייתיות שיש לרסן, מאמרה של חנה פישר גרפי מציג כיצד הם ממלאים תפקיד מרכזי בפיתוח כישורי מנהיגות חברתית בקרב כלל ילדי הכיתה. מלכי הכיתה אינם רק מובילים, אלא גם מתרגמים את הצרכים והרצונות הלא מודעים של הקבוצה, מתאימים עצמם לרוח הכיתה ופועלים מתוך דאגה ואחריות קולקטיבית. בנוסף, נדון תפקיד המורה כמי שצריך לתמוך במנהיגות קבוצתית תוך שמירה על גבולות וסמכות חינוכית. לסיכום, המאמר מציע גישה חינוכית המאפשרת לראות במלכי הכיתה מנועי צמיחה חיוניים להתפתחות החברתית של הקבוצה, בדומה לתפקידה המרכזי של מלכת הדבורים בכוורת.

קבוצות טיפוליות
רשימה עדכנית של קבוצות פעילות בכל הארץ. ניתן להוסיף פרטים אודות קבוצות נוספות באופן חופשי

מור דוד מביאה אלינו מהשטח סיקור של כנס האיגוד הבינלאומי לקידום גישות פסיכולוגיות וחברתיות לפסיכוזה, שנערך במכון מפרשים לחקר והוראת הפסיכותרפיה ובשיתוף פעולה עימה.הכנס ביקש להפגיש את המשתתפים עם אופנים שונים של החוויה הפסיכוטית, לעיתים באופן מטלטל. יחד עם זאת, כפי שהפסיכוזה מגנה על המתמודד מפני מציאות קשה יותר מזו שיצר לעצמו, דומה שהכנס סיפק לעיתים הפוגה קצרה מהמציאות המורכבת שמחוצה לו, והדגיש את חוסר ההגיון שבה.

השתתפן בכנס או יום עיון בשדה הפסיכותרפיה? רוצים לשתף בסקירה שלכן.ם? מוזמנים לשלוח אלינו את הסקירה.

במדור הספרים, תוכלו להכיר את 'הנותרים' בעריכת מיכל ברנע-אסטרוג ויפתח אלוני. את הספר הזה לא קוראים. את הספר הזה מרגישים. בגוף. בנשימה. בזיעה. בדמעות. בחיוך שעולה פתאום ונעלם באבחה. עשרים סיפורים. אין סוף שברי אדם, עדויות, זעקות ולחישות שנעות בין חיים ומוות. יש שיקראו בספר בכל פעם סיפור אחד, חצי סיפור, ואז יחכו קצת, יתאוששו, יאספו אוויר וכוחות, ויחזרו למחרת. יש שיקראו בבת אחת, מהופנטים לחוויה המטלטלת, מתוודעים לאותה הארה, כואבת מאוד, העולה מתוך הסיפורים הללו: האדם, במלוא מהותו כאדם, לא נולד בגן עדן. הוא נולד בגיהינום. בגיהינום נולד האדם, ואדם אחר לצדו: שכן בטבורו של כל אחד מהסיפורים בספר זה, בלב הזוועה והכאב הבלתי נתפסים, תמיד עולה גם רגע, חצי רגע, שבריר רגע של תקווה. זוהי תקווה שאין לה חוקים, שהיא אישית, פרטית, מתהווה בין המציאות לבין הדמיון והאמונה – תהיה אשר תהיה. בין הכי לבד להכי ביחד. סיפור מאת רות קרא-איוונוב שגם העניק לספר את שמו, מחכה לקריאתכם.

ובפסיכובלוגיה -

במדור הרצאה בנעלי בית - פסיכותרפיה בעת מלחמה – ״עקרון הרציפות״ - אילנה מישון משוחחת עם פרופ' חיים עומר. לאחר אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", אילנה מישון ליוותה את הטיפול במספר משפחות מפונים בדרום הארץ. הטיפול בוצע בשיטת ,CPP Child-Parent Psychotherapy, שמיועד לילדים שנחשפו לטראומה, המבוסס על בניית סיפור משותף בין ההורה לילד והפיכת החוויה הטראומטית לחלק מעובד של הסיפור המשפחתי. מחקרים מצאו כי עבודה לפי מודל CPP משפר סימפטומים של PTSD אצל ילדים ואמהות, תורם להפחתת בעיות התנהגות ולשיפור בהתקשרות. בעבודה עם משפחה אחת, מישון המשיכה תהליך טיפולי גם עם האב לאחר סיום העבודה עם הילדים, ושיתפה בתהליך את פרופ' עומר, על מנת לדון בגישות טיפוליות מתאימות למשפחות שחוו אסון. השיחה עסקה במציאת דרכים לטיפול מיטבי בנפגעי מלחמה, תוך שימוש בעקרון הרציפות. עקרון זה מציע שינוי גישה בהבנת ההתמודדות עם טראומה, מתוך דגש על שימור שגרות וקשרים קיימים, גם כאשר נשמעים "רעמי התותחים". מלבד צפיה בשיחה, תוכלו גם לקרוא את נקודות המרכזיות שעלו מתוכה והועלו על כתב.

Photo by Valeriia Miller on Unsplash