כי ארצי בת חמסין עקרה ונוקשה

עלון פסיכולוגיה עברית | 4/6/2023 | הרשמו כמנויים

החמסין שהמם אותנו בסוף השבוע, היה כמו גלויה בבקבוק מעתיד אפשרי – כך יכול להיות – עז ולוהט, חרוך ובלי אוויר. כך יכול להיות בבת אחת, ובלי שליטה, יותר ויותר – רחובות מדוללים מאנשים, בתים קרים, עד להפסקת החשמל, תלויים במזג האוויר, תלויים במערכת המיזוג. ובתווך – בלהט השמש המדברית בגבול מצרים, שלושה חיילים הרוגים. לרגע הלב עייף מלבעור, אבל גם כשהחמסין נשבר, ורוח ערב קלה נושבת, לא קל לנשום פה.

השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים יצירתיים ומעניינים:

מה משותף לסיפור הגירוש מגן עדן ולתיאוריית ההתפתחות של מלאני קליין? במאמרו של חגי ניסני מוצעת השוואה מעניינת בין השניים, המתבססת על העיסוק המשותף בתהליך של 'התפכחות'. בסיפור המקראי, האכילה מעץ הדעת פוקחת את עיניהם של אדם וחוה. לפי קליין, ההתפכחות היא המעבר בין העמדה הסיכזופרנואידית לעמדה הדיכאונית. לאורך המאמר, מושג ההתפכחות מתרחב ומתבהר, כך שהוא מוגדר על ידי המחבר כמעבר של מצב תודעתי אחד לאחר, וכערעור על מה שהיה ידוע קודם לכן.

כיצד משחק הכדורגל רב ההשפעה מובן במסגרת התיאוריה היונגיאנית? משה אלון מנסה לתת מענה לשאלה מעניינת זו, ולהעמיק את ההבנה של המשחק הפופלארי כל כך. אלון מדגיש שמשחק הכדורגל נבנה על עוצמות רגשיות חזקות, על רקע ארכיטיפים בסיסיים שקיימים בלא-מודע הקולקטיבי, ובאים לידי ביטוי במשחק. מי יודע, אולי עכשיו אפשר לנסות לחשוב על התרגשות של ישראלים רבים מהישגי נבחרת ישראל הצעירה במונדיאליטו במושגים יונגיאניים?

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

ובפסיכובלוגיה, ד"ר חנה דויד כותבת על כיבוד האינטואיציה של ילדים בכלל ומחוננים בפרט, ומעוררת אותנו למחשבה – 'אם ניקח, לדוגמה, מצב שבו הורים מבקשים מבנם "לתת הזדמנות נוספת" לילד שהם חושבים שבנם החליט לא להתחבר אתו, הם לא מביאים בחשבון שקיימת הסתברות גבוהה שהילד שבו מדובר אכן "לא מתאים" לבנם'.

Photo by Ariel on Unsplash