לקראת הכנס השנתי ה-9 גבריות ואבהות בתקופה של שינוי: ההרצאה מ׳אורי לארנון זמורה ז״ל

ד"ר נאוה בן ארצי | 23/7/2024 | הרשמו כמנויים

ההיכרות שלי עם ארנון זמורה ז״ל, נעשתה בנסיבות טראגיות, כמו כל עם ישראל, בעת שנפל במבצע לחילוץ שבויים מעזה, ביוני 2024. המילים ׳גיבור׳ חזרו שוב ושוב, ובצדק לתיאורו. 

מעבר להגדרה הזו, הסתקרנתי ועודני מסוקרנת להבין עוד ועוד מי הוא היה?

 זו דרך עבורי ׳לזכור׳ את מי שלא הכרתי בחייו, להתמיר את הכאב על האובדן, שברור שלא משתווה ולא ישתווה לעולם למשפחתו ומכריו.

 זרעים שהונבטו בילדות.

הורי דאגו שהספריה בבית תהיה עם סיפורי השבויים בסוריה, הביוגרפיה של אלי כהן, וסיפורי המחתרות (מצאי חלקי). כך יצא שלפני שידעתי מיהו אלימלך זורקין, ידעתי מה קרה בעמק הבכא ושהחווה הסינית נמצאת בכלל במצרים. 

פעולת זיכרון שמקבלת ממשות מבלי שאף אחד מהורי ביקש שנזכור. 

במרוצת הזמן, המשמעות שיצקתי לזיכרון היא לא רק את ההולכים אלא גם את הנוכחים. 

אשר על כן, המבט שלי, והקריאה שלי הופנו לבת הזוג שלו ואם ילדיו - מיכל זמורה. 

נכון, מיכל זמורה היא קלינאית תקשורת, ובעלת החברה של סיפורים אישיים לתיווך מצבי שינוי. 

 בנסיבות הנוכחיות, הכל כך טראגיות, הפוקוס היה שונה. 

הצוהר שפתחה לצדדים נוספים ביחס לאישיותו, לחייו ולחייהם עוררו בי מחשבות שונות ובעיקר ראיתי (שוב) כיצד הפרטי נשזר בלאומי. 

בענווה רבה, אנסה לשרטט תוואי שראשיתו בדמותו של אורי שעוצבה בראשית ימיה של המדינה, עד לימנו - באמצעות דבריה של מיכל זמורה. 

בכנס שיתקיים ביום חמישי ה-25.7.2024 , בבית הספר לעבודה סוציאלית, בתל אביב, אנתח את הנכחתה של האבהות והזוגיות בהקשר הצבאי, כפי שמשתקף בהספד שנשאה מיכל זמורה אלמנתו של רב פקד ארנון זמורה ז״ל שנפל בעת חילוץ שבויים מעזה ביוני 2024. 

השקת מחזור ד' של תכנית רוח אדם
תכנית הכשרה פסיכואנליטית-בודהיסטית

אטען כי הדגשת האבהות של בן זוגה,והיותו איש משפחה, בפני הנוכחים עליהם נמנים אנשי כוחות הביטחון, וכן בחירת העיתוי והמקום - הלוויתו - בעת שנוכחים בה ראשי מערכת הבטחון- המפכ״ל וראש הימ״מ , פקודיו ועמיתיו ליחידה, יש בהם משום הצעה להרחבת הזהות הגברית ואי הסתפקות בצד המיליטנטי, המרכזי כל כך בזהותו ההגמונית של הגבר הישראלי. 

 מיכל זמורה, השמיעה את קולה במובנים שונים. ראשית, במעשה הקול, אך גם כ׳קול׳ במובן של קריאה. בנוסף, היא בחרה להשמיע את קולם של ילדיהם איתי ונועם בפני הנוכחים בהלוויה. קולה במידה מסויימת משקף גם את ׳קולו׳ של ארנון זמורה ז״ל. מעדויות על אודותיו כמפקד הוא ידע את תאריכי אסיפות ההורים של ילדיהם של פקודיו וטרח לשחרר אותם לאירועים אלו כמו גם לאירועי יום ההולדת במשפחה. 

קולה של מיכל זמורה לא הושמע כהתרסה ואף לא כתוכחה, אלא כבקשה. אולם, משעה שדבריה באו לעולם, יש בהם פוטנציאל לשינוי, כפי שטען אוסטין (ג׳ון), בספרו ׳איך עושים דברים עם מילים׳. בכוחן של מילים לברוא מציאות ואף לשנות אותה.

תיאוריית הייצוגים החברתיים מתארת כיצד המילים עשויות לחולל את השינוי: כיצד מה שמצוי בשולי השיח הופך להיות חלק אינטגרלי ממנו. ההספד שנשאה מיכל זמורה ישמש כמקרה בוחן שלצורך ניתוחו כאמור, אעשה שימוש בתיאוריית הייצוגים החברתיים (Social Representation theory). מוסקובי׳צי שהגה תיאוריה זו, הניח כי ליחיד ולקבוצה יש מערכת ייצוגים משותפת שעליו הפרט מבנה את זהותו וכך גם החברה. בה בעת, תאר מוסקוביצ׳י כיצד ייצוגים חברתיים הנחשבים בשוליים, היינו אינם מרכזיים בשיח הנפוץ, הופכים למרכזיים.

בהקשר הנוכחי, ארצה להצביע על המהלך שבו אלמנתו מנכיחה בהלוויתו את הזהות האבהית של הלוחם עז הנפש, כפי שאכן היה ארנון.

 על פי תיאוריית הייצוגים החברתיים הבחירה היכן לומר  ׳בימת השיח׳ היא הקונטקסט החברתי שבו מתרחש השיח. אפשר לראות בדבריה שנאמרו בפניהם של אנשי כוחות הביטחון, הצעה להרחבת זהות ה׳לוחם׳ והכללתה של האבהות כחלק אינטגרלי בה, שאינה סותרת את הזהות הגברית המסורתית ׳הבטחונית׳ אלא מרחיבה אותה. 

אציג את המחשבות הללו ביום חמישי הקרוב 25.7.2024 בכנס ה-9 גבריות ואבהות בתקופה של שינוי, באוניברסיטת תל אביב. בבית הספר לעבודה סוציאלית. הכנס יחל בשעה 13:30 וייערך באולם 001. 

הכנס יתקיים ביום חמישי 25.7.2024 בשעה 13:30 בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, באולם 001. 

מקורות

אוסטין, ג׳, ל׳. (1962). איך עושים דברים עם מילים. רסלינג. 

Moscovici, S. (1976). Social Influence and Social Change. London Academic Press.