נַעֲרִי, גְּדַל מַהֵר, נַעֲרִי שֶׁלִּי, גְּדַל!

עלון פסיכולוגיה עברית | 23/6/2024 | הרשמו כמנויים

השבוע סיימו התיכוניסטים את שנת הלימודים הזו, שהתחילה כמו עוד שנה ומהר מאד הפכה לשנת מלחמה עמוסת בלבול כאב ואימה. המתבגרים מחפשים את דרכם להתמקם במציאות המורכבת הזו שלנו – כשהם מצויים, מטבע הדברים, על התפר שבין העולמות – בין עולם הילדות לעולם המבוגרים, בין המושקעות בעולם האישי והבין אישי הקרוב לליבם, לבין ההתעניינות והחתירה לפעולה במעגלים רחבים יותר, בין לרצות לדעת הכל ללא לרצות לדעת דבר, ועוד ועוד. החופש הגדול הזה מעמיד אתגרים בפני הורים, נערות ונערים – איך מייצרים שגרת חופש בתוך שגרת מלחמה? ובתוך כך המחשבה נודדת אל השמיניסטים שסיימו את חוק לימודיהם, וכמה התפר הזה – בין לימודים לצבא - נעשה גס יותר, מתוח יותר, בוהק.

השבוע באתרנו מאמרים חדשים וטורים מעוררי מחשבה:

מודל קש"ת הוא התערבות פסיכולוגית חינוכית שפותחה כדי לתת מענה לפיתוח החוסן של ילדים ונוער בעקבות הטראומה הלאומית מאז ה- 7.10. ההתערבות מיושמת ברמה הכיתתית ומורכבת משמונה מפגשים מבוססי כלים מהגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. מטרת התוכנית היא פיתוח הגמישות הפסיכולוגית של ילדים ובני נוער על ידי קידום המרכיבים של קבלה, שינוי ותקווה. מאמרן של אורית אלפי ויפעת דגן מתאר את התפיסות התיאורטיות והכלים המעשיים שעל בסיסם נבנה המודל.

למנגנון ההזדהות ההשלכתית יש תפקיד משמעותי בביסוס ובהחזקה של מערכות יחסים, ובהן גם מערכות יחסים רומנטיות. על שני בני הזוג, כיחידים וכמערכת, להכיל חלקים שמושלכים עליהם. בהזדהות השלכתית פתולוגית, הנטייה של בני הזוג היא לפיצול: קיים קושי להכיר במורכבות ובקשיים האישיים והזוגיים. מיכל ניר מתארת במאמרה כי במקרים מסוימים, הפתולוגיה הזוגית מושלכת אל עבר התפקוד המיני ואיברי המין, בעוד הקשר הבינאישי והרומנטי נשמר, לכאורה, תקין. תפקידה של המטפלת המינית הוא לתת מילים לקשיים ולמורכבויות בקשר הזוגי, באופן שיאפשר שינוי בדינמיקה הרומנטית והמינית.

קלינאי/ת תקשורת
אינדקס קלינאי תקשורת. קלינאית תקשורת מטפלת בלקויות בדיבור, בהגייה, בגמגום, בהבנה ובהבעה של שפה מדוברת

ולכבוד בלוז החופש הגדול הלא רגיל הזה, נזכיר גם מאמר ותיק וחשוב מאת ד"ר רונית שלו העוסק באובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים. מטרת מאמר זה היא להציג מודל תיאורטי להבנת תהליכי אבל ושכול, המודל הדו מסלולי של האובדן והשכול (רובין, 1993;Rubin, 1999). מודל זה מאפשר הבנה רחבה יותר של חווית האבל של ילדים, הבנת החשיבות של קשרים מתמשכים עם ההורה שמת והקשר עם ההורה שנותר. המאמר מתאר את השלבים ההתפתחותיים של הילדים ומציע דרך להערכה ולווי של הילדים האבלים.

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר רפאל יונתן לאוס כותב על כך שהיענות לצרכי המטופל ושיקול דעת קליני כמקורות לגיטימיים לקבלת החלטות בטיפול נחשבת לעמדה שנויה במחלוקת. לאוס מציג מאמר תגובה שכתב יחד עם פרופ' אוריה תשבי, לסקירת מאמרים שהוצגה בעבר ובה עיסוק מוטרד בתופעה בה מטפלים רבים בוחרים לעבור תוך כדי טיפול מעבודה עם כלים 'מבוססי ראיות', לטיפול בדיבור. לאוס טוען שדווקא התנועה הזו, קשורה לטיפול קשוב ומבוסס על צרכי המטופל

"במאמר תגובה שכתבתי יחד עם פרופ' אוריה תשבי** ופורסם כעת אנחנו טוענים שמה שממוסגר כהיסחפות המטפל הוא פעמים רבות תגובתיות לצרכים הייחודיים של המטופל בנקודת הזמן המסוימת לפי שיקול דעת קליני. כמעט מילה במילה ההגדרה של הAPA לטיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות – שילוב של הידע המחקרי עם מומחיות מקצועית וניסיון קליני שלוקחת בחשבון את מאפייניו הייחודיים של המטופל, התרבות וההעדפות שלו".

ופרופ' עמיה ליבליך חוזרת אלינו בטור על גלגוליו של שיר שמתאים לתקופה –

"הזמנים כל כך מאתגרים שקשה למצוא מרווח נשימה ונושא לכתיבה ראויה באתר שלנו. אני תורמת כמיטב יכולתי ועושה דברים קטנים, אבל אולי חשובים, הקשורים ב'מצב' – קבוצת הכתיבה שלי עם מפונים קשישים סיימה היום מחזור שלישי מאז שהם מתארחים במגדלי הים התיכון בבת ים, וקבוצת ההדרכה של נשים יהודיות וערביות פעילות שלום, שמתכננות כתיבת ספר חשוב על פעילותן, תיפגש ביום ראשון אצלי בפעם החמישית. אבל החיים זימנו לי משהו אחר לכתיבה כאן".

Photo by Hugo Villegas on Unsplash