בִּקַּשְׁתִּי לִבְרֹחַ מִפְּנֵי הָעוֹלָם וּבָא הָעוֹלָם וְדָפַק עַל הַדֶּלֶת

עלון פסיכולוגיה עברית | 17/3/2024 | הרשמו כמנויים

מאז השביעי לעשירי, היחסים בין החוץ לפנים מורכבים, ודורשים מכל אחד מאיתנו לנהל את הממשק ביניהם באופן חדש. בשבועות הראשונים של המלחמה, השמירה על הגבולות הפנימיים הייתה הכרחית ובאותו הנשימה כמעט בלתי אפשרית. המתקפה של המציאות האיומה הייתה כל כך עזה, ורבים עסקו במאמץ מתמשך של ויסות החומרים שנכנסים פנימה דרך כלי התקשורת השונים. החודשים חלפו, ומשהו בשגרת החירום, או בחירום השגרתי הזה, מעמיד אתגרים חדשים לניהול הקשר בין החוץ לפנים. לכאורה אפשרי יותר לעבור את היום יום בלי להיות במגע עם התופת שממשיכה להתרחש. אם כי האטמוספרה הטעונה נכנסת תמיד דרך החרכים. ולרגעים בכלל נדמה שהאתגר הוא הפוך – להשאיר את הדלת פתוחה, להזמין אל הבית הפנימי את אימת הבחוץ, או לפחות חלקים ממנה, להסכים להכיר אותה, לעכל אותה ויותר מזה - להסכים לצאת החוצה, מצויידים במשאבים האישיים והקהילתיים כדי לפגוש את המציאות ואולי להניע משהו.

השבוע באתרנו מאמרים חדשים ומעוררי מחשבה:

שמרית תלרז כהן כותבת על שילוב מיינדפולנס בכיתה כאמצעי לחיזוק החוסן הנפשי של תלמידים ומורים. במאמר מוצגים אופנים בהם ניתן לתרגל "מיינדפולנס" (קשיבות) בקלות, ולהפוך את התרגול לפעילות יומיומית הניתנת לשילוב בשגרת הלימודים והכיתה. תרגול מיינדפולנס תורם לאיכות החיים של ילדים ומבוגרים במובנים רבים: הוא תורם להפחתת מתח נפשי, לשיפור יכולת הריכוז, הוויסות הרגשי, והמודעות העצמית, ובכך הוא מהווה גורם חוסן משמעותי.

מאמרה של סתיו רוה מעמיק בחוויה האניגמטית הנרקמת בין הורה לילדו באמצעות ניתוח פסיכואנליטי לסרט "אחרי השמש", ומציע כי הצפייה בסרט מותירה את הצופה באזור הדמדומים, המעביר בצורה חווייתית את תחושת האניגמה המאפיינת קשר זה. המאמר דן בהתהוות האניגמה בקשר בין אב לבתו, בתפקידה החשוב ובקשר בין אניגמה זו, לבין מושג הפיתוי הראשיתי של לפלאנש והסיטואציה האדיפלית על פי בריטון. נטען כי החידתיות, שלה תפקיד חשוב בהתפתחות המינית והנפשית של הילד, מושפעת במידה רבה ממיניותו של ההורה, ובהתאם לכך למיניותו של ההורה תפקיד משמעותי בעיצוב ההתפתחות של ילדו.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

כשהתותחים רועמים הסירנות לא שותקות – עינת עופרי לנדא כותבת על הסירנות המיתולוגיות כסמל מורכב של הנשי, והרלוונטיות שלהן לנפש האדם גם בעת הזו. במאמר מופיעה התייחסות למיתוס הסירנות ולמשמעויותיו בתיאוריה היונגיאנית ובעקבותיה תיאור טיפול יונגיאני-מוזיקלי בגבר צעיר שארכיטיפ הסירנות שהיה מוטבע בנפשו, הושלך על נשים בשר ודם, והיה למקור קשייו וסבלו. הטיפול העצים את כוחותיו שהתגלו לו באמצעות הגיבורים המיתולוגים אורפאוס ואודיסאוס, בעזרתו יצא מהמאבק עם הסירנות כשידו על העליונה, יצר קשר עם נפשו וכעת הוא ממשיך במסע חייו.

ובמדור הספרים – ספרו של איתי שילוני 'בטון מזוין'. בערוב ימיו מאבד מהנדס בכיר אט־אט את זיכרונו. את החללים הריקים ממלאות תמונות ישנות מן העבר, וחשבונות ישנים עם הוריו, נשותיו, ילדיו וחבר קרוב אחד. נאמן למוסר העבודה המפרך שאליו הורגל, הוא משרטט במציאות ובדמיון הדים וקולות שכוחים, פחדים עמומים וחלומות בהקיץ ומותח קווים בין נפשו לבין זיכרונותיו. כך נוצרים המבנים והפרוזדורים שבהם הוא מתהלך, נחשף לסודותיו.

Photo by Lan Gao on Unsplash