גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי

עלון פסיכולוגיה עברית | 28/1/2024 | הרשמו כמנויים

בתוך הימים הכואבים המתמשכים בהם אנחנו שרויים, השבוע החולף היה צורב במיוחד, עם נפילתם של 24 חיילים ביממה אחת, 21 מהם באסון התמוטטות הבניינים. מכווצת המחשבה על המשפחות השכולות החדשות, ומעגלי האובדן המתרחבים, כמו אדוות באגם של עצב. השבוע גם צויין ט"ו בשבט, אבל נראה שהשנה הימים הנוראים עדיין כאן, וטעמן של נקודות ציון שהינן מחוץ לספרת המלחמה תפל יותר, כמעט בלתי מורגש. ככלל, התנועה בין חיי היום יום לחיי המלחמה ממשיכה להיות מאתגרת, ודורשת תמהיל מיוחד של כוחות ומגנוני הגנה פעילים במיוחד.

השבוע באתרנו טקסטים חדשים, מעוררי מחשבה, פרקים מספרים ועוד

את הספר 'ההורה כמגדלור' קראה ד"ר נועה שוהם בשקיקה וסימנה בהתלהבות משפטים ופסקאות אותם תפסה כמתיישבים עם האסכולה שממנה היא מגיעה המבוססת על תורת הלמידה - 'ניתוח התנהגות יישומי'. במאמרה מציגה שוהם את ההיבטים בגישת אייכה אשר לכדו את תשומת ליבה כחלקים המזוהים עם הגישה ההתנהגותית, מסבירה ומדגימה מהם העקרונות הייחודיים העומדים בבסיס גישת אייכה, ומדוע ההבחנה בין הגישות מהותית וחיונית למי שמיישמים את הגישה האייכית בחינוך.

פסיכולוגיה ופוליטיקה של הנשי: האם יש לה תוחלת? במאמרה של שלי רקובר, שנכתב בקיץ 23 לפני פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'ב בקיץ 23, פגשה רקובר שיקופים של האמנות את המציאות והמציאות את האמנות, שהיו כה מבלבלים, עד כי לעיתים לא ניתן לקבוע מי הקדים את מי. במציאות, המחאה האזרחית המרשימה כנגד תהליכים אנטי דמוקרטיים, אנטי ליברליים ואנטי פמיניסטיים. באמנות, צפייה ב"יורשים", סידרת דרמה עטורת פרסים ושבחים, מבית HBO. במאמרה מתמקדת רקובר בדמויות הנשיות, המועטות בעולם המגה-תאגידים הגברי, כפי שבאות לידי ביטוי בסדרה, ובעיקר בדמותה של שיבון רוי ה'יורשת' היחידה. המאמר מציע ניתוח פסיכולוגי-יונגיאני לדמותה של שיבון ופותח מרחב התבוננות (מעבר לסדרה) על התוחלת של הנשי במרחבי השליטה והכוח היינו, בפוליטיקה.

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

אישה נכנסת אל תוך שיר: מחשבות ושיחה על המטפל כיוצר - חלי טל שלם ואורלי וקנין במחשבות על מקומה של היצירה בעולמו של המטפל באומנות, ושיחה עם ד"ר שלומית ברסלר לרגל צאת ספרה "כל הסימנים מראים". ברסלר למדה במחזור הראשון ללימודי ביבליותרפיה שנפתח בארץ. השיחה מתמקדת בשני המוקדים בזהותה של רסלר - מטפלת וכותבת, ובכך תעשיר את המבט על התנועה שבין הזהות הטיפולית לזהות כאמנית.

ונבקש לחזור למאמרה של דנית רחמילביץ שפורסם באתרנו בעבר, ולצערנו רלוונטי בימים אלה - "אלמנות בלי טבעת": משבר העדות והתנועה בין פנים לחוץ של חברות שכולות. היעדר הכרה חברתית בחוויית האובדן של נשים צעירות שבן זוגן נהרג במהלך שירותו הצבאי מוביל לשיח מורכב שמתנהל בין החברה לביניהן. מאפיינים חברתיים של האבל שלהן ממקמים את מצבן של המתאבלות כ"יגון ללא זכויות". להגדרה זו יש השפעה על תהליך האבל ועל האפשרות לתת לו ביטוי גם בתקשורת חיצונית וגם כחוויה פנימית. פונקציית העדות, שהמטפל עשוי לסייע ביצירתה, היא חשובה כדי לאפשר את הגישור בין החויה הפנימית והחיצונית.

במדור הספרים, ספרה החדש של ציפי בן עמי 'פסיכואנליזה ופתולוגיה – פרויד והחשיבה המדעית'. בספרה פורשת בן עמי בצורה רב-ממדית את מקומה של הפסיכואנליזה בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע בתרבות המערב. מושג הפתולוגיה מייצג יותר מכול מופע ידע אוניברסלי ואל-זמני ביחס לאי-הסדירות בגוף האדם. הצבת המושג במרכז התיאוריה הפסיכואנליטית אפשרה לפרויד לדון בעקרונות הפילוסופיים שמנחים את החשיבה המדעית בזמנו כדי לקבוע את גבולות הרדוקציה של האדם לגופניות טהורה ולאובייקטיפיקציה שלו. ספרה של בן עמי מראה כיצד פרויד גיבש תפיסה מדעית מרובדת לחקר האדם, תפיסה הבוחנת את המציאות האנושית על היבטיה השונים, ומגולם בה ממד מופשט שתוחם את הממד החומרי כגבול המתגלה ללא הרף.

זמין לקריאתכם פרק מתוך הספר – 'חקר האדם בין אובייקט לסובייקט' - האדם כמושא מחקרי ניצב בתווך בין מדעי הטבע לבין מדעי הרוח. מקדמת דנא הוא מתקשה להגיע לידי תיאור שלם של המציאות האובייקטיבית והוא תר אחר כלים שיסייעו לו להתמודד עם הקושי. השאלה המרכזית בתפיסת המערב המייצגת קושי זה יותר מכול היא: האם למושג פתולוגיה תוקף אונטולוגי המייצג עובדות גולמיות על מחלה, או שמא הוא הבניה של היסטוריה חברתית-תרבותית במרחב של זמן וקוגניציה מסוימים?

Photo by 兆航 樊 on Unsplash