שָׁלוֹם עַל פָּנֶיךָ הָרְפוּיוֹת וְעַל יָדֶיך הַנָּחוֹת לְפָנֶיךָ עַל הַשֻּׁלְחָן
עלון פסיכולוגיה עברית | 7/1/2024 | הרשמו כמנויים
המלחמה ממשיכה, ובתוך כך מילואימניקים רבים שוחררו לאחרונה משירות המילואים האינטנסיבי שלהם, ושבו הביתה, לפחות עד להודעה החדשה. החזרה לחיק המשפחה והסביבה המוכרת היא תהליך ולא רגע בזמן. רבים מרגישים כמו אורחים בביתם, שצריכים ללמוד להיות שוב חלק, ופוגשים אולי, בעצמה גבוהה מהרגיל את חווית האל-ביתיות. המעבר בין העולמות דורש זמן ורגישות. המפגש דורש הסתגלות של כל חלקי המשפחה – של בת או בן הזוג, ושל הילדים, שגם עבורם, בצד הצפייה הדרוכה וההקלה, דורשת החזרה לשגרה הכרות מחודשת עם הקרבה היום יומית הברוכה. ובצד זאת, נזכיר כמובן את החשיבות הגדולה בשימת לב לתסמינים פוסט טראומטיים, גם כשאלה מצויים ברמה נמוכה, ואת הערך במצבים אלה במרחב ליווי רגשי כזה או אחר, המאפשר לעבד את חוויות הקרב ולרכך את ההתאקלמות בחיים הישנים-חדשים.
באתרנו השבוע מאמרים מקצועיים מעניינים, וטורים שממשיכים לעסוק בענייני דיומא:
האם הלא-מודע האנליטי פועל באופן קוונטי? המחקר על הפיזיקה הקוונטית צובר תאוצה עם הזמן, ומושגים קוונטיים מלהיטים את הדמיון הקולקטיבי ומחוללים מהפכה פרדיגמטית. תהליך מקביל התרחש סביב התפתחותה של הפסיכואנליזה. בדומה לכך, מושגים פסיכואנליטיים הפכו שגורים בשפה ושינו את אופן החשיבה והתרבות. במאמרו, מציע שגיא ברגר כי קיים דמיון רב בין המצב ה"לא מתקבל על הדעת" של העקרונות הקוונטיים לבין המצב האקוויוולנטי של הלא-מודע ה"לא מתקבל על הדעת". בשני המצבים חוקי הטבע הדטרמיניסטיים לא מתקיימים. ברנר טוען כי ניתן להקביל רעיונית בין התיאוריה הקוונטית והתהליכים הפסיכואנליטיים בטיפול וכי הלא-מודע האנליטי מתנהל באופן קוונטי. הקישור אל הפרקטיקה מודגם דרך הניסוי הרעיוני על החתול החי-מת בתוך הקופסה של הפיזיקאי שרדינגר.
הפרעת קשב וריכוז היא אחת מהפרעות הילדות הנפוצות ביותר, והיא הסיבה השכיחה ביותר בקרב הילדים המופנים לטיפול. רעות קאפח סוקרת במאמרה טיפולים וגישות מבוססי ראיות, תוך בחינת יתרונם וחסרונם, במטרה לסייע לגורמים המטפלים והמחנכים בבניית תוכנית טיפולית מיטבית עבור מטופליהם הסובלים מהפרעת קשב. נוסף לכך, במאמר מוסברת החשיבות בבניית מודל התערבות שיכלול את המשאבים "הערכה עצמית" ו"מסוגלות עצמית". מחקרים מראים ששני משאבים אלו חיוניים להשגת תוצאות טיפוליות בכלל, ובפרט בטיפול בהפרעת קשב.
במדור הספרים תוכלו להתוודע אל ספרה של רות נצר – 'נפש המיתוס במעגל החיים - מאמרים במבט יוניגיאני'. סיפורי המיתולוגיה הם הפסיכולוגיה הקדומה של אבות אבותינו, שלא ידעו שעל הנפש הם מדברים, וחשבו שהם מתארים להנאתם עלילות וסיפורים שהתרחשו בעבר. בספר מאמרים שעוסקים במבט יונגיאני על מיתוסים של בריאת הנפש והתפתחותה במהלך החיים, במערכות מורכבות של יחסי משפחה, בבחינה מחודשת של המוטיבים של הנבחרות, גילוי עריות ותסביך אדיפוס, בהיותם נתמכים על ידי סיפורי המיתוס. הספר עוסק גם במיתוסים של גבורת הנפש במעגל החיים ובסופם. פרק מתוך הספר זמין לקריאתכם – 'מיתוס הנבחרות וצילה'. מיתוס הנבחרות וצילה , עוסק במחיר של הנבחרות (הנבחר המוקרב והמקריב, הנבחר הפגוע) ובצד הצל של הבחירה (התנשאות, אשמה, אפליה, קנאה, שנאה, אלימות, בגידה), וכמו כן בכורח הבחירה והההיבחרות.
ובפסיכובלוגיה
פרופ' עמיה ליבליך על דברים שאסור לומר (ואולי דווקא כן?), נזכרת בשאלה נוקבת על עקדת יצחק – היכן הייתה האם, ומה היה קורה אם היא הייתה מתערבת, וכשמחשבה זו ברקע, ובכל יום עוד נופלים, כותבת – "אבל אני מעיזה לשאול, מה ששואלות רבות מחברותיי, אילו היו נשים מעורבות יותר בהחלטות המדיניות ובניהול הקונפליקט הנורא בינינו לבין שכנינו, האם יתכן אולי שמשהו טוב יותר היה מתרחש כאן?".
ד"ר מרים אבנרי-כהן לוקחת אותנו למסע בעקבות מרים, שמתעקשת שצריך להמשיך לחיות גם תחת גזרות, וממשיכה ללוות את אחיה במבטה גם כשהוא מושלך ליאור, ותוך כדי תנועה חוקרת את מושג התקווה, טוענת שהיא בעצם עניין מעשי, ובוחנת את הקשר שלה למרירות, מרדנות וסקרנות. "בחשיבה אינטואיטיבית, תקווה נתפסת כרגש נעים ומרומם או כהפעלת חשיבה חיובית, והיא מוקפת בהילה רומנטית. מחקרים על תקווה מפוגגים הילה זו, וזה דווקא לטובתנו: כך ניתנים לנו כלים להימנות עם האנשים המקווים. הפסיכולוג פרופסור ריק סניידר, חוקר מרכזי בתחום התקווה, רואה בה קודם כל מנגנון להשגת מטרות".
בשפיות זמנית אתי רוזנצוויג ניסתה לצאת לחופשה ופגשה את מה שלא ניתן להימלט ממנו בימים האלה, את הכאב האנושי, ואת ההזמנה לביחד. "הנופש אליו נסעתי ככלות כוחי, הפגיש אותי באופן מוחשי, חי ופועם, עם דבריו של הרב ברוך רוזנבלום על תחושת השבט אחים גם יחד עם חוויה ממנה, כמו יונה, לא ניתן להימלט, והאמת גם לא רוצה לוותר. נס הביחדנס, דווקא ובפרט בזמנים כה קשים, לא רק שמונע פיצול, קרע וחווית יקומים מקבילים, אלא גם מרכך, מקרב, מחבר ויכול לייצר ולהוליד עץ קיקיון ללא הרעל הטמון בו, אלא שמן הקיק הידוע בסגולותיו וסגולותינו כעם הנצח, עם סגולה".
ואם עוד לא נתקלתם בגליון הנהדר הזה, מוטב עכשיו ממאוחר - שיחות, כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, הוציאו לאור חוברת מיוחדת בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. החוברת שזמינה לעיון למנויים ולקהל הרחב כאחד, מנסה לתת מילים או התחלה של מילים ולחרוג ממצב ה־"אין מילים".
יום של תום / נתן זך
כָּל צַעַרְךָ לֹא יַחֲזִיר
יוֹם שֶׁל תֹּם: אָבָק זָהֹב
בִּשְׂעָרָהּ (וּשְׂעָרָהּ שָׁחֹר). יוֹם
שֶׁל תֹּם. חִכִּיתָ כָּל הַיּוֹם
וְעַתָּה עֶרֶב. שָׁלוֹם עַל פָּנֶיךָ
הָרְפוּיוֹת וְעַל יָדֶיך הַנָּחוֹת לְפָנֶיךָ
עַל הַשֻּׁלְחָן. רַב לִי רַב,
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִקְרֹא עַכְשָׁו.
לְשֶׁעָבָר לֹא חִכִּיתָ וְיָדַעְתָּ
כִּי תָבוֹא. עַכְשָׁו לֹא תָבוֹא
וְאַתָּה מְחַכֶּה, סַפְקָן. רַב לִי רַב. כָּל שֶׁהָיָה תֹּם –
הָיָה לִסְפֵקוֹת עַכְשָׁו.
Photo by Christopher Campbell on Unsplash
