הפחתת מצוקה ומניעת שחיקה במקצועות הטיפול - הנחיות להיגיינה של עבודה בדחק מתמשך
פסיכולוג ארצי | 28/11/2023 | הרשמו כמנויים
אנו מטפלים היום בהשלכות הנפשיות של אסון חסר תקדים במדינה, עם מספר גבוה של קורבנות - אזרחים ולוחמים, נעדרים וחטופים. יחידים ומשפחות מתמודדים עם שכול, חשיפה לרצח ברוטלי, חוסר ידיעה לגבי בני משפחה, פינוי ופגיעה במרקם החיים האישי והקהילתי. חלק מרכזי ביכולת הטיפולית שלנו הוא יצירת קשר רגשי עם מטופלים. רוח הדברים ושותפות הגורל לא מאפשרות להתרחק ולהפסיק, וכולנו מושפעים מהטיפול באנשים שעברו חוויות קשות. לפנינו עוד ימים רבים לסייע וחשוב שנישאר כשירים ובריאים.
מסמך זה מרכז המלצות לצורך כך.
עקרונות
לא לבד - כמו בצלילה למעמקים. דאגו להיות חלק מקבוצה. שתפו חברים, מדריכים, עמית-יועץ. אל תשמרו בבטן. שיקלו במה לשתף את המשפחה, ואם זה מתאים עבורם.
שמרו מרחק - הקדישו זמן לעיסוקים אחרים, מחשבות אחרות, תחושות אחרות, תחביבים, פעילות גופנית. קנו לכם בגד, ממתק, שעון או עט שתמיד רציתם: טעמו מהחיים כדי שתוכלו להביא רוח חיים למטופלים.
עת לכל דבר - ארוחת ערב בזמן, שינה, מקלחת. הקפידו על שינה מרעננת, והפסקה מעבודה ומנוחה גם לאורך היום.. יום מנוחה מלא כל שבוע.
אל תחשפו - העולם לא יתהפך אם תפסידו מהדורת חדשות ולא תקראו מסרונים מפחידים. החדשות מהפנטות, התמונות קורעות הלב וכל זה הופך אותנו ליצורים מגיבים ועם פחות היכולת להיות אנו עצמנו ולתת.
שמרו על הבית - גם אם אין רגע פנוי בעבודה וצריך להתפנות לעוד מטופל - שדרו הביתה שאתם בסדר. הבית, המשפחה והאהובים הם מרכז ההתקשרות שלכם ואתם הנמל הבטוח שלהם.
תתארגנו - בכל צוות הקימו שכבות מגן. אנשים בחזית ואנשים עם פחות חשיפה. האחרונים יכולים להקשיב, להדריך, לייעץ ולאוורר את אלה שבחזית, לראות בסוף היום שאתם בסדר ולא הגזמתם, להוריד אנשים מהאש לפני שהחלב גולש.
דברו - פגישת צוות ארוכה כל שבוע וקצרות כמתבקש - מטפלים המתמודדים עם טראומה יכולים לאגור ולא לשתף, לחלום את חלומות הזוועה של המטופל ולא להתייעץ, לחשוש מהמפגש הטיפולי הבא, לא לשמוח שבוע שלם ולאבד פתיחות ורגישות - בלי להבחין בכך ובלי לדבר.
זכרו - כי עד כמה שאתם נסערים - המטופל סובל יותר. זכרו כי גם כשאתם נותנים קצת המטופלים מקבלים הרבה: הקלה, תקווה, אמונה באדם, פתרונות, ומגע אנושי מנחם, שהוא העיקר.
היו גמישים בטיפול - גמישות עונה לצרכי המטופלים, לא בהכרח לפי התיאוריה מטופלים שונים עשויים להגיב באופן שונה; אחדים מדברים ואחרים שקועים בעצמם. כל תגובה מקובלת ומובנת.
שימו לב לחברים - לפעמים חברים לעבודה לא נראים כמו תמיד: לא צוחקים, עייפים, ציניים, מתנהגים שונה, לא טועמים ביסקוויט יבש משולחן הכיבודים, נראים חולמים, לא מעלים חיוך, מתבודדים. חברים למאמץ מזהים שחיקה של חברים אחרים לפני כל אדם אחר, אבל לא תמיד פועלים. אז - שאלו, התעניינו ועשו משהו! "הכול בסדר" זו לא תשובה כשחבר נראה לא בסדר. שיחה מספיקה לעיתים, ובפעמים אחרות צריך להפסיק חשיפה לזמן מה ואפילו לפנות לעזרה.
וקצת תמונות - בישיבת צוות, או על כוס תה בין פגישות טיפוליות, אל תתביישו להוציא תמונות של הילדים, הכלבה שרק המליטה והגורים, או הטיול ליוגוסלביה. מותר לקחת מרחק ולא לדבר על טראומה. צריך לקחת מרחק!! הטראומה לא תברח, ובאמת היה נהדר בדוברובניק. עוד נחזור.
נאסף ונערך על ידי פרופ' אריק שלו, פרופ' מולי להד וד"ר עידו לוריא
הפחתת מצוקה ומניעת שחיקה במקצועות הטיפול
הנחיות להיגיינה של עבודה בדחק מתמשך
מבוא
אנו מטפלים היום בהשלכות הנפשיות של אסון חסר תקדים במדינה, עם מספר גבוה של קורבנות- אזרחים ולוחמים, נעדרים וחטופים, כך שיחידים ומשפחות מתמודדים עם שכול, חוסר ידיעה לגבי בני משפחה, פינוי ופגיעה במרקם החיים האישי והקהילתי. חלק מרכזי ביכולת הטיפולית שלנו הוא יצירת קשר רגשי עם מטופלים. רוח הדברים ושותפות הגורל לא מאפשרות להתרחק ולהפסיק, וכולנו מושפעים מהטיפול באנשים שעברו חוויות קשות. לפנינו עוד ימים רבים לסייע וחשוב שנישאר כשירים ובריאים.
מסמך זה מרכז המלצות לשם כך, בשני מישורים עיקריים.
היגיינה של עבודה
- דאגה לצרכים בסיסיים: הקפידו לאכול, לשתות ולישון באופן קבוע. קחו הפסקות. חשוב לנוח בסופי שבוע.
- הפסקות ומנוחה: קחו לעצמכם שעות מנוחה מטיפול במטופלים. הקדישו פרק זמן לעיסוקים אחרים, כגון משפחה, תחביבים, פעילות גופנית.
- חיבור לאחרים: אל תעבדו לבד. דאגו להיות חלק מקבוצה. שתפו עמיתים, מדריך, יועץ (מנטור). חשוב להתייעץ ולא לשמור בבטן.
- שמירה על הבית: אל תשכחו להישאר בקשר עם יקיריכם.
- שמירת גבולות: הימנעו ממצבים המזמינים הזדהות-יתר. אל תבטיחו הבטחות שלא בטוח שתוכלו לקיים. זיכרו שלעיתים המשימות לא תושלמנה היום וכי "יש גם מחר".
- משמעות: הזכירו לעצמכם שלמרות מכשולים או תסכולים, אתם תורמים לאחרים שהרבה יותר פגועים מכם.
- זֶָהוּ סימני שחיקה (Burnout) ותשישות החמלה (Compasion fatigue): בעצמכם ובחברים לעבודה - התשה, חוסר יכולת להמשיך ולבצע עבודה, ירידה ביכולת להרגיש אמפתיה, חשש מהפגישה הטיפולית הבאה.
התנהלות בצוות מטפלים
- מפגשים קבועים ומאפשרים: לפחות פעם בשבוע, לחלוק התנסויות, ללמוד זה מזה ולהתארגן להמשך.
- מבנה צוותי הירארכי ובו מטפלים ולצידם מדריכים/מנחים שנחשפים פחות ויעזרו לקחת מרחק מדברים, לאוורר חוויות, ולתכנן מגעים נוספים עם המטופלים.
- זיהוי משבר מתקרב ועזרה לחברים שמראים סימני שחיקה ובהם עייפות, התבודדות, רגזנות, תשישות, חוסר יעילות, קהות חושים, ציניות, אָנְהָדוּניָה (חוסר יכולת לשמוח) והתנהגות שונה, חדשה.
- אווירה תומכת: עבודת צוות, הדרכה, תמיכה ורגעים של שמחה.
- לא עוזבים משמרת בלי התכנסות קצרה, סבב קצר: מה היה לי קשה היום, מה היה טוב ויעיל/מועיל, מה למדתי.
נאסף ונערך על ידי פרופ' אריק שלו, פרופ' מולי להד וד"ר עידו לוריא
