רָצִיתִי לוֹמַר: דְּבַשׁ

עלון פסיכולוגיה עברית | 10/9/2023 | הרשמו כמנויים

שבוע אחרון של חודש אלול לפנינו, שבוע אחרון של השנה העברית החולפת, ובסופו – ראש השנה. בערב החג יניחו, הנוהגים, על שולחן החג צלחת עמוסת סימנים – רימון, ותמר, ותפוח בדבש, שתהא שנה טובה ומתוקה. שוב תקווה. תקווה שיש שנים בהן קשה לאחוז בה. אולי לכן טוב לאחוז בתפוח, ולטבול אותו בדבש, ולנגוס בו נגיסה הגונה, ולתת לדבש לצרוב במתיקות את בלוטות הטעם. לאכול את המתוק הזה, להרגיש אותו בחושים. לא לדבר בו, ולא בהכרח להאמין. לפעמים, בתקופות כאב ודאגה, אנחנו מחפשים סימנים לשינוי לטובה. אולי מנהג התפוח בדבש מזכיר שלפעמים תפקידנו הוא לתת בעצמנו סימנים בזמן – לצבוע אותו, להטעים אותו, לנער גם אם לרגע את החוויה שלנו בתוכו. בית 'פסיכולוגיה עברית' מאחל לכן ולכם שנה יפה ושונה!

המאמר המקצועי החדש האחרון לשנה מחכה לקריאתכם, ועוד טקסטים מעניינים:

מטפלים רבים חוששים ששיטות חדשות ומבוססות מחקר עלולות להביא לאובדן ערכים ודרכי חשיבה העומדים בבסיס הטיפול הפסיכודינמי הקלאסי. במאמרה של רות דרדיקמן עירון מוצג מודל מקורי לטיפול אינטגרטיבי המבקש לענות על הצורך בשיפור ובייעול הטיפול, ללא ויתור על עקרונות יסוד של העבודה הפסיכודינמית. המודל המשלב בין שיטת הטיפול הדינמי החווייתי (EDT - Experiential Dynamic Therapy), להבנה המושפעת מהמושג המכונן של ויניקוט "פחד מהתמוטטות". השילוב המוצע במאמר של המושג "פחד מהתמוטטות" בפורמולציה של הטיפול הדינמי החווייתי, המוצג לצד וינייטות טיפוליות, מרחיב את הבסיס התיאורטי של השיטה והופך אותה לעמוקה ונגישה יותר למטפלים.

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

בפסיכובלוגיה, ליאור שיינפלד כותב על הרצף שבין פסיכוזה למשבר רוחני.

"'משבר רוחני' או 'מצב חירום רוחני' הוא מושג שטבע ד"ר סטן גרוף למצב שבו עולים קשיים נפשיים עמוקים שתכליתם הוא התפתחות וגדילה רוחנית, כפי שמופיע במרבית התרבויות המסורתיות אצל שאמנים, מרפאות ומנהיגי שבטים (כולל במסורת היהודית-לדוגמא משה רבנו). גרוף מדבר על מגוון רחב של מצבי תודעה אחרים (אותם הוא מכנה הולוטרופיים- 'תנועה לעבר שלמות') אשר הינם בעלי פוטנציאל להתפתחות נפשית דרך הרחבת התודעה מעבר לגבולותיה 'הרגילים'- לפחות באופן שבו אנו תופסים אותה בחברה המערבית. להבנתו של גרוף, הפוטנציאל הגלום במשבר רוחני הוא פתיחת המודעות לחלקים נסתרים במציאות היומיומית, הגשמה מלאה יותר של ייעודנו הרוחני בעולם וחיבור לניצוץ האלוהי שקיים בכולנו -חיבור שנוכח באופן חזק יותר בחברות מסורתיות והתפוגג בחברה המערבית התעשייתית".

יום כיפור מתקרב ואיתו ציון יובל למלחמת יום כיפור. רות נצר כותבת על כך שעדיין הבושה וההכחשה של נפגעי טראומת הקרב גדולה, והאפשרות לקבל טיפול הולם מוגבלת. ומפרסמת שוב פרק מתוך ספרה, שבעזרת דימויי המיתולוגיה, מבקש להכיר בגיבורי הטראומה כגיבורים.

"פגוע טראומה שמגיע לטיפול נפשי הוא גיבור שיוצא למסע שיקום האגו ולמסע שיקום הציר אגו-עצמי. העצמי הוא "הרוח האישית הבלתי ניתנת להכחדה", כהגדרתו של קלשד (kalsched, 2000), כמו לבו של דיוניסוס שניצל מהשמדה, וכמו שלוש הספירות הקבליות הראשונות, שלא נשברו. שיקום הפגיעה כרוך בשיקום האמון בגרעין המרכזי של הריפוי הפנימי ובאמונה בכוחות העצמי השואפים לאינטגרציה מחודשת של הנפש. שיקום זה כרוך בפיתוח עמדת קבלה וחמלה כלפי הסבל ובעמדה אמהית מכילה וטרנספורמטיבית."

Photo by Cristina Marin on Unsplash