וְשׁוּב הָיִיתִי כְּאַחַת הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת

עלון פסיכולוגיה עברית | 13/8/2023 | הרשמו כמנויים

רובכם כנראה בדיוק חזרתם מחופשה, או בדרככם לאחת כזו. הילדים במושב האחורי, או לצדכם במטוס; הים, ההרים או עיר שמריחה אחרת, מחכים לכם בקצה הדרך. עוד חוויות ילדות נחתמות בשבועות האלה, רושמות עוד רישום כזה או אחר על מצע הנפש הילדית, שלהם, וגם על זו שלכם. לא רק מנוחה יש בחופשה, אלא גם חזרה למצב הוויה קצת אחר, נוכח יותר, רודף פחות. אולי אפשר להנות מהמים, להשפריץ לכל עבר מרוב התרגשות. או לפקוח את העיניים בבוקר עם לב יותר קל. ולפעמים גם בתוך החופשה, קשה התנועה לזמן אחר, והדחיסות לא מרפה. בחזרה הזו לילדות אין תמיד התרפקות, לפעמים ההתפרקות היא זו שמגיחה, ובשגרה המתקרבת, טמונה הנחמה.

באתרנו השבוע מאמרים בהם תנועה אחרת, מכאיבה וחשובה אל הילדות, ועוד:

מנקודת מבט פסיכואנליטית, פעולת הווידוי העצמי של נפגעי תקיפות מיניות טומנת בחובה הזדמנות לריפוי נפשי עמוק. הפסיכולוג אייל שדה מבקש לדון במהותה של פעולת הוידוי העצמי, ולספק הקדמה לליבו של הטקסט – כתיבתה האוטוביוגרפית של מטופלת ניצולת תקיפה מינית ממושכת שנעשתה על ידי בן משפחה. בשלושה מכתבים חשופים ונוקבים המטופלת באה חשבון עם הפוגע, ועם אימה ואביה, שכמו במקרים רבים השתתפו בהסתרה. בפעולת הווידוי העצמי היא מבקשת, באומץ ובנחישות, לתת מילים ומשמעות לפגיעה הקשה שעברה. לצלול אל תוך הכאב והבושה, כמעט לטבוע בתוכם – ואז לצאת מהצד השני חזקה ושלמה יותר.

אל המאמר הנוגע הזה, שובר ומאחה הלב, נבקש לצרף עבורכם שתי רשימות קריאה – הראשונה היא 'היה או לא היה? על זיכרונות טראומתיים בטיפול נפשי' - רשימת מאמרים שעוסקים באופנים שונים, ישירים יותר ופחות, בשאלה "היה או לא היה" במפגש עם זיכרונות טראומתיים שעולים במסגרת טיפול פסיכולוגי. חלק מהמאמרים עוסקים בסוגי הזיכרונות שעולים בטיפול ובעבודת המטפל/ת עמם, חלקם נוקטים עמדה ברורה בנוגע לשאלת תקופתם של זיכרונות אלה בנוגע למציאות, ואחרים מציגים הסברים שונים ומורכבים בנוגע ליחסים שבין פנטזיה למציאות כפי שאלה באים לידי ביטוי בטיפול נפשי.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

הרשימה הנוספת, המשלימה, עוסקת בדיסוציאציה - דיסוציאציה (בעברית לרוב מכונה גם ״ניתוק״) היא מנגנון המתבטא בניתוק מהרצף הקיומי של האדם, ובעיבוד לקוי של המציאות. דיסוציאציה מאפיינת לרוב אנשים שסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית או מפוסט טראומה מורכבת ברשימת קריאה זו תוכלו לקרוא מאמרים שעוסקים בדיסוציאציה מהיבטים שונים: החל בהיבטים שונים של דיסוציאציה וטראומה, דרך התפתחות של הפרעת זהות דיסוציאטיבית וכלה בביטויים של דיסוציאציה במדיה ובספרות.

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר חנה דויד כותבת על התעצמות הנזק האפשרי של 'הדבקת' תווית המחוננות בימים אלה'.

"לאחרונה אני פוגשת יותר ויותר משפחות שמגיעות אלי בשל בעיות אקוטיות של ילדיהם שאותרו כמחוננים. על מצב זה מתלוננות, מאז פרוץ מגפת הקורונה, משפחות רבות, כמו גם אנשי מקצוע ותיקים, מתמחים וסטודנטים לפסיכולוגיה שמגיעים במסגרת לימודיהם לבתי ספר ולגני ילדים, למרפאות לבריאות הנפש בקהילה ולמחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים. מחרדה ודיכאון, גם לפני גיל 10, דרך הרטבה והצטאות, סירוב ללכת לבית הספר, הסתגרות, ניתוק קשרים חברתיים, הזנחה עצמית ואף דיבורים על מוות והבעת משאלת מוות – התופעות הללו נעשות תדירות יותר ויותר וגיל הילדים הסובלים מהן הולך ויורד".

Photo by jim gade on Unsplash