לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
 
סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2022

סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2022

שפיות זמנית | 27/12/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אחרי תקופה ארוכה של סגרים, בדידות, אי-ודאות ופחד – 2022, בשונה מקודמתה, סימנה עבורנו גם את האפשרות לחזור לשגרה ולשפיות מסויימת. כמובן שזו לא הייתה שנה נעדרת טלטלות ואירועים: באירופה פרצה מלחמה איומה, וישראל חוותה שורת פיגועים קשים ואיבדה דמויות משמעותיות שמגיעות ממגזרים שונים בחברה הישראלית כמו; הרב חיים קניבסקי, א.ב. יהושע ויצחק קלפטר. להוסיף על הנאמר, בנובמבר האחרון נבחרה כנסת חדשה וממשלה חדשה בדרך, שמעוררת אי-וודאות בנוגע לעתיד להשתנות. לצד התהייה לגביי התמורות שעשויות להתחולל, עולה גם השאלה מה יוותר כשהיה, ובפרט, כיצד הממשלה החדשה תשפיע על מצבה של הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, שהתורים בה מוסיפים להיות ארוכים, והשכר שמוצע בה למטפלים מומחים הולך ונשחק - עד כדי עזיבה הולכת וגוברת של האחרונים את השירות הציבורי, בתחושה שאינם יכולים להתפרנס באופן מכבד. 

ואצלנו? מאז 2002 האתר שלנו מבקש להמשיך ולפרסם תכנים איכותיים ומעניינים שמביאים קולות אמיתיים מהשטח וכן, מחשבות חדשות על תיאוריה ופסיכותרפיה. לצד השמירה על הדגשים והעקרונות שמלווים את האתר מיום היווסדו, אנחנו מחפשים גם להתחדש, וכפי שוודאי הבנחתם/ן, בתקופה האחרונה האתר עובר מתיחת פנים והופך ליפה ולנגיש יותר לגלישה במכשירים שונים. בנוסף, בשנה הנוכחית התחלנו לפרסם גם רשימות קריאה, שמאגדות את המאמרים המצויינים שהתפרסמו בעשרים השנים שבהן האתר פועל - במטרה לעזור לאנשי מקצוע, ותיקים ומתחילים כאחד, להעמיק בנושאים מגוונים. אפשר לראות ברשימות הקריאה האלה מעין סילבוסים של קורסים שאפשר ללמוד מהם על נושאים כמו סיום טיפול, ניכור הורי, פוסט טראומה מורכבת, גבריות בחדר הטיפולים, העברה נגדית - וזה רק על קצה המזלג. חוץ מזה, בשנה החולפת הרחבנו והוספנו עוד סקירות מאמרים, שנועדו להנגיש בפשטות ובקלות מאמרים ופרקים מספרים שטרם תורגמו לעברית עבור ציבור המטפלים.


- פרסומת -

לצד ההתחדשות המתמדת שלנו, מה שהופך את ״פסיכולוגיה עברית״ למה שהיא, הוא בסופו של דבר אתם - הן מי שקוראים ומגיבים, והן מי שכותבים ושולחים תכנים מעניינים ומחדשים, שגולת הכותרת שלהם היא כמובן המאמרים. עשרות מאמרים פורסמו באתר שלנו בשנה החולפת. הם עסקו בנושאים מגוונים והציגו זוויות שונות ומעניינות על פסיכותרפיה ופסיכולוגיה, ומתוכם בחרנו תשעה מאמרים שמצאנו ראויים לציון באופן מיוחד. אתן/ם מוזמנות/ים להתרשם מבחירתנו, ולהוסיף את אלה שלכם/ן בתגובות.

וכמו תמיד, אתם/ן מוזמנות/ים להמשיך לשלוח לנו טקסטים פרי עטכן/ם.

 

הפרעות אכילה וארגון האישיות: השלכות לטיפול, אבחון ופרוגנוזה

הפרעות אכילה מתוארות ומסווגות לרוב על פי הסימפטומים העיקריים שדרכם הן מתבטאות. בניסיון לשכלל את יכולתנו לזהות את ההיבט האטיולוגי וההתפתחותי של המחלה וכן, לשפר את התאמת הטיפול, הפסיכולוגית הקלינית ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין מבקשת להתבונן בהפרעות אכילה ממשקפיים חדשות, תוך התמקדות בגורם הנפשי-פנימי. באמצעות השימוש בחלוקה המוכרת של הפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג, הכותבת מדגישה כיצד הפרעות האכילה יכולות לקבל המשגה על בסיס אופי ההגנות, יחסי האובייקט המופנמים ומידת הפגיעה בבוחן המציאות, המאפיינות כל ארגון אישיות – נוירוטי, פסיכוטי או גבולי. בכך, הזרקור ניתן להמשגה שבמרכזה ארגון האישיות של המטופלת, ולא הסימפטומים. באמצעות ניסוחיה הבהירים, חסון רוזנשטיין מיטיבה לתת מילים וסדר לחוויה המורכבת המתלווה לעבודה עם הפרעות אכילה מסוגים שונים

 

הקשבה פריסקופית: מודל של הקשבה אנליטית

מה מבדיל בין הצורה שבה אנחנו מקשיבים בטיפול, לבין הקשבה בכל שיחת חולין אחרת? זוהי סוגיה שמעסיקה את הפסיכואנליזה מראשית ימיה, כחוט המקשר בין מונחים מרכזיים דוגמאת; ה"קשב המרחף והאחיד" של פרויד, ה"הקשבה עם האוזן השלישית" של רייק וה"רוורי" של ביון. במאמרו הנפלא של הפסיכולוג ניב שמשון, נערכת התבוננות אמיצה ומעמיקה באותה פרקטיקה מרכזית, ועם זאת, קשה כל כך להמשגה ויישום – ההקשבה האנליטית. לשם כך, שמשון מציג סקירה ספרותית של הנושא, תוך בחינה ביקורתית של סיווגה הנוכחי לקטגוריות, על פי החלוקה של סלמאן אחט'אר. באמצעות השימוש במקרים קצרים מהקליניקה, הוא מנסח מודל אינטגרטיבי חדש, המכונה במאמר "מודל ההקשבה הפריסקופית". בעינינו, מדובר במאמר חשוב וחיוני לכל מטפל שרוצה לשכלל ולהעמיק את ההתבוננות באחת מאבני היסוד של הפרקטיקה הטיפולית.

 

מקלט לנפש: מדריך לעזרה ראשונה פסיכולוגית וטיפול נפשי בפליטים ובמבקשי מקלט

עם פרוץ המלחמה הקשה באוקראינה, ובעקבותיה, הגירתם של אלפים שעברו חוויה טראומטית משמעותית למדינת ישראל, עלה צורך במידע מאורגן וספציפי לטיפול בפליטים במצבי במשבר הומניטרי ובמתן מענה פסיכולוגי מותאם לאוכלוסייה זו. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל מאיר, והפסיכיאטר ד"ר עידו לוריא, מטפלים בעלי ניסיון עשיר ורב בעבודה עם מהגרים, פליטים ומבקשי מקלט - נרתמו למשימה מורכבת זו. התוצאה היא המאמר החשוב שכתבו, שמציע מדריך יישומי לעזרה ראשונה נפשית בפליטים ובמבקשי מקלט, עבור מטפלים ומטפלות (וגם מתנדבים ומתנדבות) המבקשים להעניק סיוע והתערבות במשבר. המאמר כתוב בשפה בהירה, ומנגיש מידע חשוב, רלוונטי, ומשמעותי, ומדגיש את החשיבות הרבה בידע ייחודי ומתאים בעבודה עם אוכלוסיה במשבר: כשירות תרבותית, הבנה של הסוגיות האתיות הספציפיות שעשויות לעלות, ורגישות למצב הפגיע במיוחד בו מצויים מקבלי ומקבלות הטיפול.

 

בעקבות התפרצות תוקפנית - על התקווה וביטויה המפוצל בהעברה הנגדית

המאמר מאיר העיניים של דני שראל מציג את האופן שבו ניתן לפרש תוקפנות מצד בני נוער ולהתייחס אליה, בטיפול ובראייה מוסדית. הטקסט, שרעיונותיו מבוססים על כתבי ויניקוט, כולל תיאורי מקרה מלאי חיים; כל תיאור כזה ממחיש את התחושות שמתעוררות במקרים כאלה, במסגרת העברה הנגדית. הקריאה במאמר מאפשרת אותו דבר כמו הדרכה טובה או סמינר מוצלח - חזרה לחדר הטיפולים בראייה אחרת, מרעננת.


- פרסומת -

 

״המטפל הפצוע״: הטיפול בקולגות במערכת בריאות הנפש

מאמר חשוב שכתבו השנה ד"ר יעל מאיר וד"ר עידו לוריא יחד עם מרים גולדברג ורננה שטנגר-אלרן. הטיפול בקולגה – אדם העובד בתחום בריאות הנפש ומתמודד עם קשיים נפשיים – הוא נושא שכמעט ולא מדובר, למרות השכיחות הגבוהה של הפרעות נפשיות ושל רמות מצוקה גבוהות בקרב קהילת המטפלים והמטפלות. מאמר זה עוסק באופן מעמיק בנושא, בוחן את החסמים והאתגרים העומדים בפני אדם העוסק בבריאות הנפש אשר מחפש טיפול, את המורכבויות והאתגרים הכרוכים בטיפול בקולגה, ומספק הצעות והמלצות שעשויות לסייע למטופלים ומטפלים כאחד.

 

לשחק CBT: טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות משחק - מדריך למשחקים

המאמר מאיר העיניים של רועי ליס מעז להתמודד באומץ – ובחוכמה – עם השאלה שלעתים נשאלים מטפלים בילדים: לשחק טאקי כל אחד יודע, אז על מה פסיכולוג לוקח 400 שקלים לשעה? אלא שליס לא רק משיב על השאלה, אלא גם בונה מדריך שיכול להועיל למטפלים מגישות שונות להרחיב את ידיעתם ואת סל הכלים שלהם בטיפול במשחק. כך, בכתיבה קולחת ובהירה הוא מתאר מה קורה לבני אדם כשהם משחקים, וכיצד אפשר להשתמש במשחק כדי להמשיג ולטפל בילדים. כמו כן, הוא גם מתאר משחקים ספציפיים ומסביר את השימוש הטיפולי שאפשר לעשות בהם גם בהיבטים ההתנהגותיים וגם בהיבטים הקוגניטיביים של טיפול.

 

הצגתו וניתוחו של "מקרה טיפולי" של הבודהה

במאמרו המיוחד, נחי אלון מציע להסתכל בעדשה טיפולית על ״סיפור המקרה״ של ״המטופלת״ גוטמי הצנומה, שפנתה לבודהה באבלה הכבד וביקשה את עזרתו. המאמר מתבונן בחוכמה ובעדינות על סיפור שהתרחש הרחק – במרחב ובזמן – מעולם הפסיכותרפיה המערבית שאנו מכירים, ובכל זאת הוא רלוונטי מאוד גם לימינו; אולי מכיוון שצער, טראומה, אבל ושיגעון, וגם חיפוש נואש אחרי עזרה והקלה – מתקיימים תמיד. אלון מבקש, ומצליח, לזקק מן הסיפור את חוכמתו של הבודהה במושגים פסיכולוגיים שרלוונטיים לזמנים שלנו, ולהסביר איך וכיצד הצליח הבודהה לעזור לגוטמי.

 

עבודת כיסאות כשיטה חווייתית חוצת גישות (סדרת מאמרים)

"עבודת כיסאות" היא שיטה חווייתית בפסיכותרפיה שהתפתחה מתוך הגשטלט, הפסיכודרמה והטיפול הממוקד-רגש (EFT), ושבמרכזה דיאלוג מדומיין של המטופל עם דמויות משמעותיות בחייו או בין חלקי עצמי שונים. בסדרה של שלושה מאמרים רחבי היקף, הפסיכולוג עומר אנדר פורש באופן שיטתי וחי עקרונות ויישומים של השיטה, אשר עושה שימוש טיפולי בכיסאות הממוקמים במרחב. הקריאה במאמרים מאפשרת למטפלים להעשיר את ארגז הכלים שלהם בטכניקות ובאופני עבודה המזוהים עם "עבודת כיסאות", ושיכולים להשתלב בגישות טיפול שונות ומגוונות. הסדרה מציגה לקוראים גם את עקרונות הליבה של הגישה, המניחים כי העצמי מורכב מחקים שונים שיכולים להחליף ביניהם מידע באופן שעשוי לתרום לשינוי במערך הנפשי. התיאור המעמיק של אנדר את הבסיס התיאורטי של הגישה הוא מעלה נוספת של הסדרה, שכן גם מטפלים שעובדים בגישות הרחוקות מעבודת כיסאות זוכים כך להזדמנות ללמוד על תפיסת ה"עצמי" כמרובה, ששורשיו מגיעים עד לראשית ימיה של הפסיכותרפיה המודרנית.

(I) עקרונות ליבה ומשימות טיפול מרכזיות

(II) בין טכניקות ומבנה לרוח היצירתית


- פרסומת -

(III) סוגי דיאלוג ותיאור מקרה

 

עבד של הזמן: הצד האפל של ימי הולדת

ולסיום, איך אפשר בלי שיר בר אמת - שיותר ממאמר אחד שלה כיכב ב"בחירות המערכת" ל-2021.

יום הולדת נחשב לאירוע משמח, ובמקרים רבים הוא אכן כזה; אך הוא גם מפגיש אותנו ואת מטופלינו עם הסופיות של הקיום האנושי, עם מגבלות הזמן החולף והמציאות ועם החרדה הקיומית והכאב שעשויים לעלות אל מול כל אלה. הפסיכולוגית הקלינית ד"ר שיר בר אמת כתבה ב-2022 על המפגש עם ימי הולדת בקליניקה, שמוכר למטפלים ומטופלים רבים. ד"ר בר-אמת מתארת במאמר גישות הגנתיות שונות ביחס לחרדות ולחוסר האונים, שמופיעות בצורה אחרת אצל כל מטופלת. היא מציעה למטפלים לסייע למטופלים "לפתוח את העטיפות" הלא מיטיבות שבהן ארוזות חרדות הזמן שיום ההולדת מעורר, ולהשתמש בטיפול כמרחב להתמודדות עם מגבלות הזמן לאורך השנה כולה.

 

המאמרים הנצפים ביותר בשנת 2022

מעבר לבחירות של חברי המערכת, חשבנו שאולי יעניין אתכם לדעת אילו מאמרים הכי עניינו אתכם. אלה היו שלושת המאמרים הנצפים ביותר בשנת 2022:

  1. "המטפל הפצוע": הטיפול בקולגות במערכת בריאות הנפש | מרים גולדברג, רננה שטנגר-אלרן, יעל מאיר ועידו לוריא
  2. לדבר את הבלתי מדובר ככלי לריפוי והחלמה | הדס אסולין שמאמה
  3. לשחק CBT: טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות משחק (CBPT) - מדריך למשחקים | רועי ליס

 

הפוסטים הנצפים ביותר בשנת 2022

ולסיום רצינו לתת מקום של כבוד גם לבלוגים האישיים שמתפרסמים אצלנו, שמהווים גם הם תוכן משמעותי ומרכזי באתר, ולשתף אתכם בשלושת הפוסטים הנצפים של השנה:

  1. משטרת הפסיכואנליזה נגד איש הפח: ייסורי-מצפן סביב שאלות אישיות בטיפול מתוך הבלוג רגשות מעורבים של עמית פכלר.
  2. מותרת או מיותרת – הרהורים על ספרה של יעל משאלי, 'מותרות' מתוך הבלוג רשימות מן האונה הימנית של שרה איוניר.
  3. ה-MeToo של המטפלות והמטפלים מתוך הבלוג חלון פנורמי של אילן טבק-אבירם.

סיכום המערכת - מאמרים נבחרים לשנת 2022 1

שתהיה שנה טובה,

חברי מערכת פסיכולוגיה עברית: אורי פרסטר, אורין רוזנר, אייל שדה, אמיר כהן, סתיו עידן, ליטל קפלן ואפרת אבן צור.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פרידה וסיום
עירית פרלמן
עירית פרלמן
פסיכולוגית
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
זהבית מנור
זהבית מנור
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
פרדס חנה והסביבה
מורן בן חיים
מורן בן חיים
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
רונה הרמן איוניר
רונה הרמן איוניר
פסיכולוגית
פתח תקוה והסביבה
תמר רז
תמר רז
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק)
עומר חיות
עומר חיות
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה

עוד בבלוג של שפיות זמנית

ד"ר גרסיאלה כרמון, פסיכיאטרית ומנהלת המרפאה לבריאות הנפש באום אל פחם, דיברה בכנס "העם דורש צדק...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.