על מוות וחוויות מרחיבות תודעה או איך לדעת למות מאפשר לנו לדעת לחיות-חלק א'

ליאור שיינפלד | 3/11/2022 | הרשמו כמנויים

מוות הוא נושא כ"כ גדול, אז החלטתי הפעם לחלק את הנושא לשניים. בטור הראשון אתאר חלק מהמחקר שקיים בתחום של חומרים מרחיבי תודעה ואנשים עם מחלות סופניות- מסתבר שכמות המחקרים היא ממש גדולה אז אגע רק בחלקיקים קטנים מהם. בטור השני אביא חוויה אישית שדרכה אנסה להדגים את האופן בו אני מבין וחווה את הנושא.

ההבנה שזמננו קרב מרעידה את אמות הסיפים של נפשנו. אנשים עם מחלות סופניות מדווחים פעמים רבות על עלייה מובהקת בתסמיני חרדה, דיכאון, מועקה, בידוד חברתי, ירידה בערך העצמי וצמצום באיכות החיים (Swift et al., 2017). אולם בשנים האחרונות המחקר בעולם הפסיכדלי מראה כי במוות הקרב יש גם פוטנציאל לגרום להגדלת המודעות העצמית, לצמיחה נפשית, לחיבור רוחני והעמקת קשרים בינאישיים. אז איך אפשר להפוך את המוות למקפצה לחיים?

רבים מהאנשים ששתו איוואסקה (חליטה פסיכו-אקטיבית שמגיעה מאגן האמזונס) מדווחים על האופן שבו החוויה שינתה את תפיסת המוות שלהם באופנים שונים (Shanon, 2002) אך אני אתמקד במחקר המשמעותי בתחום אשר עוסק באופן שבו אנשים עם מחלות סופניות, בעיקר סרטן, מושפעים מפסילוסיבין- החומר הפעיל בפטריות קסם. במוקדים רבים בעולם מגיעים מטופלים שהמוות מרחף מעליהם באופן ממשי (כמו על כולנו, אבל נו מילא) לתהליך טיפולי באמות מידה מחקריות של ימינו ובסט וסטינג מוחזקים, כזה שכולל קליניקה נעימה עם מוזיקה וליווי של מטפלים מיומנים שמלווים אותם לאורך כל התהליך. שם, הם עוברים חוויה נפשית/רוחנית של 6-8 שעות אותה הם מעכלים דרך אינטגרציה בשבועות לאחר מכן. כמובן שלאורך כל הדרך ישנו פיקוח רפואי ונפשי ומעקב מתמשך (עד כמה שניתן) על סימפטומים נפשיים וחוויות סובייקטיביות.

אז מה הם מספרים? קודם כל, כ-70% מהם מדווחים על ירידה מובהקת בתסמיני החרדה והדיכאון, השפעה שנמשכת גם 4 שנים לאחר הטיפול (בקרב מחלימים מהמחלה) (Griffiths et al.,2016). דבר נוסף שמשתנה הוא היחס של אנשים למוות שלהם-כך שישנה קבלה גדולה יותר של זמניות החיים שמביאה בתורה לעלייה ברמת הwell-being של האדם בתקופת החיים שנותרה לו (Ross et al., 2016). כמו כן ישנה ירידה במצוקה האקזיסטנציאליסטית- מצב שמאפיין אנשים עם מחלות סופניות ומתבטא בחוסר תקווה, איבוד משמעות, מחשבות אובדניות וחוויה של עצמי כנטל- מה שכמובן מונע מהאדם לחוות באופן משמעותי את שארית חייו (Schimmel et al., 2021).

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

כך לדוגמא, אחת המטופלות ממחקר שנערך באונ' ג'ונס הופקינס (מוקד מרכזי של מחקר פסילוסיבין בעולם) בארה"ב מתארת חיבור עוצמתי יותר לחיים וקבלה של הסרטן כחלק מהחיים ומהם ולא כמשהו חיצוני שתוקף אותה (Swift et al., 2017):

"אחת התמונות החיות שחוויתי היתה של שולחן אוכל, כמו עיגול שמייצג שולחן אוכל, ובשולחן היה הסרטן, אבל הוא היה אמור להיות שם. וההרגשה שהייתה לי היא שהסרטן הוא חלק מהכול. זה לא דבר רע, נפרד- זה משהו שהוא חלק מהכול, ושהכול הוא חלק מהכול. וזה ממש יפה. זו היתה סוג של קבלה של החוויה האנושית, שזו הדרך שזה צריך להיות. (שם, עמ' 14)

ממד נוסף של התמודדות עם המוות מתארת מטופלת אחרת דרך החיבור לקיום בכללותו:

"זה הרגיש שזה ממש להתמודד עם מוות... אני ביער ויש בו עצים בצבעי חמרה וירוק, שופעים, חיים, ואני מתחת לאדמה... וזה הרגיש ממש, ממש טוב וחשבתי- זה מה שקורה כשמתים. אני הולכת להתחבר מחדש לעולם היפה הזה. לעולם הארצי הזה שאנחנו חיים בו.. זה היה פשוט. זה היה מופלא." (שם עמ' 13)

כפי שניתן לראות, באופן טבעי הנושא האקזיסטנציאליסטי הוא חלק משמעותי בתוך הסיפור של תפיסת המוות. מחקר אוסטרלי מדבר על האופן שבו קבלת המוות מקושרת לירידה בחרדת המוות שחווים אנשים אחרי חוויה משנת תודעה, ירידה שנמצאה כמשפיעה על מגוון של פסיכופתולוגיות (Moreton et al., 2020)*. המחקר מצא כי ישנם מספר ממדים המשפיעים על חרדת המוות. הראשון בהם הוא החשיפה לחוויה דמוית מוות, בין אם בדומה לחוויה המדווחת על ידי אנשים שחווה near death experience ובין אם בעקבות חוויה של תופעה שנקראת מוות אגו (איבוד חווית העצמי הנפרד). אלו מהוות, בדומה לטכניקת CBT, מעין הצפה בסימולציה של חוויית המוות הפיזי ובכך מצמצת את החרדה מהמוות האמיתי. השפעה נוספת מתרחשת דרך ירידה בהיאחזות בעצמי הנפרד שמפחיתה הן את רמת החרדה והן את חשיבות העצמי. רעיון זה מתכתב בצורה ישירה עם מחקרי FMRI שמראים שבדומה לאנשים שמתרגלים מדיטציה לאורך שנים, תחת שימוש בפסילוסיבין ישנה ירידה מובהקת בפעילות המוחית של מה שמכונה Default Network System – רשת מוחית שאחראית על יצירת חווית העצמי, הזיכרונות הביוגרפיים, האמונות של האדם, ניבוי העתיד על סמך העבר ויכולת אינטרוספקציה.

תפיסת החיים כשלב מעבר ונשגבות המוות היא השפעה נוספת על חרדת המוות, כאשר אנשים מדווחים התמוססות של ההפרדה בין העצמי לעולם- מה שמשנה את תפיסת החיים כמשהו שמתחיל ונגמר, יוצר חיבור לתודעה כמשהו שהוא מעבר למה שנחווה על ידי המוח האנושי וגורם למוות הגוף הפיזי להחוות כמשהו לא סופי. כמו כן, אנשים מדווחים על עלייה במידת האמונה הדתית בעקבות החוויה המיסטית שחוו תחת חומר מרחיב תודעה. ההשפעה האחרונה מתרחשת דרך עלייה בחוויית החיבור ומשמעות החיים- חוויות מרחיבות תודעה מייצרות תחושת חיבור חזקה יותר לאחר, כאשר פעמים רבות חוויה זו מתרחבת לתחושת חיבור חזקה יותר למין האנושי, לטבע, לחיות, לצמחים ולעולם בכללותו ובכך מקנה משמעות עמוקה יותר לחיים.

כשהתחלתי לכתוב על הנושא נדהמתי לראות כמה מחקר קיים על נושא המוות באופן כללי ובארץ בפרט, כאשר ישנם מספר רב של מחקרים תיאורטיים וקליניים שקורמים עור וגידים בימים אלו. בטור הבא אביא משהו מהמחקר האישי שלי דרך חוויה שחוויתי לא מזמן.

*תודה ליונתן דוד ולאתר מרפא על נדיבותם והאפשרות להשתמש בסיכום המאמר שתורגם על ידם

ביבליוגרפיה

Griffiths, R., Johnson, M. W., Carducci, M. A., Umbricht, A., Richards, W. A., Richards, B. D., Cosimano, M. P., & Klinedinst, M. A. (2016). Psilocybin produces substantial and sustained decreases in depression and anxiety in patients with life-threatening cancer: A randomized double-blind trial. Journal of Psychopharmacology, 30(12), 1181–1197. https://doi.org/10.1177/0269881116675513

Moreton, S. G., Szalla, L., Menzies, R. E., & Arena, A. F. (2020). Embedding existential psychology within psychedelic science: reduced death anxiety as a mediator of the therapeutic effects of psychedelics. Psychopharmacology, 237(1), 21-32.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

Ross, S., Bossis, A., Guss, J., Agin-Liebes, G., Malone, T., Cohen, B., Mennenga, S. E., Belser, A., Kalliontzi, K., Babb, J., Su, Z., Corby, P., & Schmidt, B. L. (2016). Rapid and sustained symptom reduction following psilocybin treatment for anxiety and depression in patients with life-threatening cancer: A randomized controlled trial. Psychopharmacology, 30(12), 1165–1180. https://doi.org/10.1177/0269881116675512.

Schimmel, N., Breeksema, J. J., Smith-Apeldoorn, S. Y., Veraart, J., van den Brink, W., & Schoevers, R. A. (2021). Psychedelics for the treatment of depression, anxiety, and existential distress in patients with a terminal illness: a systematic review. Psychopharmacology, 1-19.

Shanon, B. (2002). The Antipodes of the Mind: Charting the Phenomenology of the Ayahuasca Experience. In Oxford. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(63)91826-9

Swift, T. C., Belser, A. B., Agin-Liebes, G., Devenot, N., Terrana, S., Friedman, H. L., ... & Ross, S. (2017). Cancer at the dinner table: experiences of psilocybin-assisted psychotherapy for the treatment of cancer-related distress. Journal of Humanistic Psychology, 57(5), 488-519.