לחיות עם אי-ודאות: אסטרטגיות שימושיות לכל החיים
ד"ר חנה דויד | 28/11/2021 | הרשמו כמנויים
אירועי הימים האחרונים הקשורים במגפה, והתפרצותה האלימה החדשה לחיינו אירעה הפעם ממש בסערה. הגילוי של המקרה הראשון של הוואריאנט החדש, שנלקח לראשונה לדגימה אך ב-9 בנובמבר ((World health Organization, 29.11.2021 ואושר כחדש ב-13 בנובמבר (חוקרים ברחבי העולם הזהירו מנגיף חדש, 25.11.21), כאשר עד ל-25.11.21 התגלו רק 10 מקרים מאומתים שלו (שם). עד "נעילת השערים", דהיינו, נמלי התעופה ו/או בידוד הנכנסים במלוניות שאירעה בימים האחרונים, ושהחלה כבר שלושה ימים לאחר מכן, במרבית העולם, מחייבת דרגה גבוהה מתמיד של חיים בחוסר ודאות. ישראל הקדימה הפעם את שאר מדינות העולם: כבר ב-25.11.21 היא סגרה את שעריה בפני נוסעים שאינם ישראלים משבע ארצות בדרום אפריקה, ובו-ביום עשתה זאת המדינה השניה בעולם: בריטניה (Kim, 25/11/21; Lis, 25/11/21). רק להשוואה: ההתפרצות הראשונה של הקורונה אירעה בסין בדצמבר 2018, אבל, כפי שכולנו זוכרים היטב, אצלנו התייחסו אליה לראשונה ברצינות רק בפברואר 2019.
כבר לפני כשנה נתקלתי בהרצאת ה"טד" [TED] של ד"ר כריסטין קארטר [Christine Carter ] "7 אסטרטגיות שעוזרות לחיות עם [מצב של] חוסר ודאות".[1] אף על פי שההרצאה פורסמה חודשים רבים לאחר פרוץ הקורונה לחיינו, היא לא עוסקת במפורש במגפה, אלא מזכירה את המלה "חיסונים" רק בשורה האחרונה שלה. כדאי לדעתי להאזין לה גם ללא קשר להתפרצות המחודשת של הקורונה – כי למי מאתנו אין התמודדות עם מצבים של חוסר ודאות?
הרצאתה של קארטר נותנת לנו כלים במסע לעבר "חיים טובים יותר עם חוסר ודאות", שכן, הכמיהה אחר הוודאות במצבים של אי-יכולת להגיע לוודאות דורשת אנרגיה רבה, תעצומות נפש, איזון פיזי ומנטלי או עצבי ברזל. כל אלה נפגעו במהלך השנתיים האחרונות אצל כולנו, שכן, קשה מאוד להשתחרר מהנהייה אחר הודאות, וכולנו ביזבזנו משאבים רבים – גם כאלה שמראש לא נתברכנו בשפע מהם – בנהייה חסרת תקווה שכזאת.
אז הנה העצות מבית מדרשה של קארטר:
- לא להתנגד. העצה כאן היא לקבל את המצב. אין הכוונה כאן להיכנע, להיכנס למצב של חוסר תקווה או אמונה שהמצב לא ישתנה. יש לשאוף לקבלה שעכשיו, כאן, יש מגפה, שלא בידינו למנוע אותה, אבל אנחנו צריכים לעשות מה שביכולתנו לסבול ממנה ברמה המינימלית האפשרית וסבלנו יצומצם אם לא ננסה להילחם במצב שאינו לחלוטין בשליטתנו – לא כיחידים אבל גם לא כמדינות (למשל: זה עתה התגלה שמקרה של הזן החדש, אומיקרון, באוסטרליה, שהיתה בשנתיים האחרונות נוקשה ביותר ואזרחיה היו ממושמעים ביותר במניעת המגפה, ראו Vidal, 28/11/21).
- להשקיע בעצמנו. בגוף שלנו, ברוח שלנו, באינטלקט שלנו. כשאנחנו לא משקיעים בעצמנו אנחנו הורסים את הפוטנציאל של המשאב היקר ביותר ששי לנו כדי להיעזר בקשיים. עלינו להשקיע בקשרים משמעותיים, לישון היטב, ולעסוק בפעילויות מהנות – כאלה שנועדו להנאה גרידא. אל לנו להתבלבל: השקעה בעצמנו שונה מאגואיזם. ההבחנה הטובה ביותר בין השניים יכולה להיעשות בקלות: אנשים אגואיסטים נוטים להשתמש במלים "אני", שלי" או אותי – הם מציבים מטרות חיצוניות לנגד עיניהם, כמו הקפדה על הופעה מרשימה או הצגה עצמית מאדירה ברשתו חברתיות. הם שואפים להשיג כסף, כוח או תשומת לב חיובית מזולתם. התנהגות כזאת קשורה ללחץ, חרדה, דיכאון ובעיות בריאות כמו מחלות לב. כל זה מנוגד למטרות ולדרכים שבהם אנו מגיעים לשימור עצמי ולצמיחה עצמית.
- מציאת דרכים בריאות להרגיע את עצמנו. כאשר עלינו לשמור על גמישות ופתיחות, עלינו לחוש בטוחים ומוגנים. כדאי שתהיה לנו רשימה של פעילויות שעוזרות לנו להרגיש טוב – זה יכול להיות ספורט, שיחה עם חבר, כתיבת רשימה של הדברים הטובים בחיינו, צפייה בסרט או בסרטון מצחיקים – אבל לא פעילות שבסופו של דבר נכעס על עצמנו שהתפתינו לעשות אותה, כמו שתייה, אכילה מופרזת, דחיית שעת הינה כדי לצפות הרבה מעבר לשעת השינה שלנו בסדרה.
- לא להאמין לכל דבר שאנחנו חושבים. עיקרון זה חשוב בעיקר בתנאים של אי-ודאות בהם קיימים תסריטים גרועים ויש הנוטים לאמץ את זה הגרוע ביותר. כמובן שאם ניתן למנוע את התסריט הגרוע מלהתממש כדאי לקחת אותו בחשבון, אבל אין זה המצב בתנאי מגפה, כאשר השליטה שלנו, הן כבודדים והן כחלק ממדינה, מועטה ביותר בין אם מדובר בהתפרצות, בין אם מדובר בבלימה ובמיוחד כאשר מדובר במניעה מוחלטת. האלטרנטיבה הבריאה היא דווקא לחשוב על התסריט הטוב ביותר, לדוגמה, שהמגפה תיעלם, כפי שנעלמו כל המגפות הידועות לנו בהיסטוריה האנושית, שאנחנו או היקרים לנו לא ניפגע פגיעה שאין לה תקנה, ושחיינו לאחר המגפה יהיו טובים יותר משהיו לפניה.
- לשים לב – שכן, ההיפך מאי-ודאות אינו ודאות כי אם נוכחות. ניתן ל"הזמין" את הנוכחות על ידי שימת לב לנשימה, ולאחר מכן – לפעילות טריביאליות כמו רחיצת ידיים. יש לזכור, שגם כאשר מגפה שהיא מחוץ לשליטתנו משתוללת, או אפילו "רק" מאיימת, יש עדיין תחומים רבים בחיינו שהם בשליטתנו המלאה. לדוגמה: אנחנו יכולים להתנתק מרשתות חברתיות וכך להימנע מבזבזו זמן, או מעימות עם שמועות ודעות שאינן מוסיפות לבריאותנו הנפשית בלשון המעטה. במקום עיסוקים אלו אנחנו יכולים להפנות את מבטנו פנימה, לבדוק את עולמנו הפנימי, את שאיפותינו, מאוויינו, יכולותינו, תכניותינו, רצונותינו וכדומה.
- להפסיק לחשוב שמישהו יבוא ויציל אותנו. עצה זו היתה צריכה להיות מאומצת בחום מייד עם פרוץ מגפת הקורונה, אבל במציאות אירע ההיפך: ככל שהגלים של המגפה תכפו וכלל שנזקיה התרבו כן גדלה האמונה בקרב ציבורים שלמים שמנהיג מסוים, או ארגון כלשהו, יגיעו ככוח עליון להושיע. הכוח האמיתי מגיע מאתנו, מיצירתם של חיים בדמות שאנו רוצים לחיות.
- מציאת משמעות בכאוס. פסיכולוגים חברתיים מגדירים משמעות כנוגעת לחיינו כ"הערכה קוגניטיבית [אינטלקטואלית] ורגשית של הרמה שבה אנחנו חווים את חיינו כבעלי מטרה, ערך או השפעה". בני אנוש מונעים בעיקר כאשר הם משמעותיים לזולתם. אנחנו מוכנים להתאמץ יותר ולהשקיע יותר כאשר הדבר משפר את חייהם של אחרים. כאשר העולם נתון באי-ודאות, עשייה שתכליתה עזרה והענקת משמעות לחייהם של אחרים היא האמצעי הטוב ביותר לשיפור חיינו שלנו. אנחנו לא יכולים לכלות את זמננו בציפייה ל"נס" – בין אם זה לחיסון, שלפני שנה עוד האמנו שבכוחו לסיים את המגפה, או ל"חיסון כל האוכלוסיה" – שבו מאמנים רבים גם עתה. אם אכן יקרה כדבר הזה- מה טוב, אבל גם אם לא – "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליפטר ממנה" (משנה אבות ב' ט"ז).
מקורות
חוקרים ברחבי העולם הזהירו מנגיף חדש (25.11.21). נדלה מאתר מעריב https://ideas.ted.com/7-strategies-to-help-you-live-with-uncertainty
Kim, L. (25/11/21). U.K. And Israel Impose Restrictions On Travelers From Southern Africa Over New Covid Variant. Retrieved from https://www.forbes.com/...4e0698e26d03
Lis, J. (25.11.21). Israel Bars Travel to and from South Africa Over New COVID Strain. Retrieved from https://www.haaretz.com...n-1.10416908
Vidal, P. (28/11/21). First Australian cases of Omicron COVID-19 strain confirmed in Sydney travellers from southern Africa, NSW Health says. Retrieved from https://www.abc.net.au/...ey/100657076
World health Organization (29.11.2021). Classification of Omicron (B.1.1.529): SARS-CoV-2 Variant of Concern. Retrieved from https://www.who.int/new...t-of-concern
[1] https://ideas.ted.com/7-strategies-to-help-you-live-with-uncertainty
