על ספרי 'אבחון דינמי מקוון של מחוננות'
ד"ר חנה דויד | 1/10/2021 | הרשמו כמנויים
לפני מספר חודשים יצא לאור הספר השלישי שלי בסדרה: מחוננות: אבחון, הערכה, טיפוח וטיפול [[Giftedness: Identification, Assessment, Nurturing, and Treatment בהוצאת NOVA שבניו יורק ((David, 2020. רק היום הלכתי לדואר להביא את חמשת "עותקי המחבר" שנשלחו אלי לפני כחודש. גם זה מסממני הקורונה: מישהו היה חולה בהוצאה, מישהו היה בסגר, למישהו אחר נפטר מישהו קרוב, וכן הלאה. הלא אי-אפשר להימנע מלחשוב: "אם עכשיו במחלקת ההפצה מתמודדים עם שני חולים, זה ממש לא הזמן לתאם את משלוח הספרים שלי". חשבתי אז, ואני עדיין חושבת, שלא נגרם נזק רציני בשל העובדה שלא ראיתי את הספרים: אני הלא יודעת מה כתוב בהם, אני גם יודעת איך נראית הכריכה, מה בדיוק כתוב ומצויר על העטיפה (ראו https://novapublishers.com/shop/dynamic-assessment-of-gifted-children/) ולא ממש חשוב – כמו פעם – שאריח את הספר ואמשש אותו. אבל בכל זאת, גם לספר ה-17 היה היריון, ולידה – לא בהכרח קלים, לא בהכרח קצרים. וצריך לשמוח, אז סוף סוף טיפלתי בסיפור המשלוח ואחרי עיכובים נוספים כל חמשת עותקי הספר סוף סוף אצלי.
הספר מיועד ליועצים, פסיכולוגים חינוכיים, הורים, גננות ומורות לשל ילדים בגילים 3-16, לאו דווקא כאלה שאותרו כמחוננים, אלא בעיקר מוכשרים ויצירתיים; הוא מציע כלי חדש, מקורי להערכה של יכולותיהם ותחומי התעניינותם. הספר יצא לאור בעיצומו של הגל השני של מגפת הקורונה, ולפיכך הוא מתמקד בהערכה שיכולה להתבצע גם באופן מקוון. עם זאת, כל הפעילויות שהן חלק מההערכה הדינמית נוסו גם בתקופת ה"קדם קורונה", כאשר ארכה מקוונת – ובעיקר אבחון מקוון של ילדים מחוננים – לא היה מקובל. כל תיאורי המקרים המוצעים בספר נכתבו לאחר מרץ 2020; כולם הוכחו כאפקטיביים ומעשירי ידע. כל הפעילויות המתוארות מומלצות, שכן הן תוארו על ידי הילדים שהשתתפו בהן כ"קלות", "נחמדות", "מעניינות" ו"אחלה", להבדיל מאבחון פורמלי שכמעט תמיד תואר כמלווה בלחץ של הילד, של הוריו, או "גם וגם". בין הפעילויות:
- "משחק הצורות הגיאומטריות" עם ילדה בת 2:10; במהלך המשחק הילדה נשאלה "באיזה צבע להשתמש"? ו"איזו צורה את רוצה שאני אצייר"? הילדה הראתה ידע בצורות דו-ממדיות ותלת-ממדיות; היא עמדה על כך שאשתמש בשם המדויק [לדוגמה: "משולש קהה זווית" ולא "סתם" משולש], ובכל פעם שהציור שלי מצא חן בעיניה (השתדלתי מאוד, אני לא שרטטת כל כך מעולה...) היא הביעה את שמחתה בקול...
- "משחק האסוציאציות". אני כותבת מלה, הילד אומר את המלה הראשונה שעולה בדעתו, וכן הלאה. שיקול הדעת – האם גם הילד כותב, האם הילד כותב רק את המלים "שלו" וכו' – נעשה בהתאם לגיל הילד, מיומנות הכתיבה שלו, הלקות או הלקויות מהם הוא או היא סובלים (או לא), מצב הרוח ועוד.
- "משחק המלים המכוערות והמגעילות": כמו משחק האסוציאציות, אבל "מותר, להשתמש רק בקללות, ב"איחולים" של סבל, מחלות וכיו"ב. מתאים במיוחד לילדים עם בעיות התנהגות, בעיות חברתיות או רגשיות. ילדים קטנים בדרך כלל מאוד נהנים ממשחק זה. יש לשאול את ההורים לפני ה"משחק" אם זה "בסדר" מבחינתם...
- "כותבים סיפור ביחד". מתאים לכל גיל. גם כאן הכתיבה נעשית לסירוגן; אין הגבלה על האורך, ופעמים רבות הילד או הילדה שנסחפו בלהט העולם הדמיוני שבראו ממשיכים עוד ועוד...
מבין הפעילויות הללו רק אחת פורסמה עד כה (על "משחק האסוציאציות", David, 2016). בכולן ניתן להשתמש לא רק לשם הערכה דינמית, או אפילו לאבחון מחוננות (כמו במקרה הראשון שתיארתי), והן מהוות כלי חשוב לעבודה עם ילדים בכל הגילים הן בעבודה פנים אל פנים והן בעבודה מקוונת.
מקורות
David, H. (2016). A glimpse into my clinic: The “Associations Game” as part of a dynamic diagnosis. Torrance Journal of Applied Creativity, 1, 174-180.
David, H. (2020). Dynamic on-line assessment of gifted children. Nova Science Publishers. DOI: 10.52305/PJMI4020