חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ
עלון פסיכולוגיה עברית | 19/9/2021 | הרשמו כמנויים
יום כיפור מאחורינו, וסוכות עוד רגע כאן. זהו חג הארעי – יציאה מלאכותית החוצה, לחצרות, ישיבה במבנים לא יציבים, הנתונים לשמש קופחת, לרוחות או לגשמים. בתקופות של שגרה, שבירתה נראית כמו תרגיל רוחני-נפשי מבורך, אלא ש(גם) השנה, אנחנו בפסטיבל ארעי מתמשך, שסופו לא נודע, ממש לא רק כשאנחנו יושבים בסוכה. אז מה לנו ולרעיון של סוכות השנה? סוכות היא הזדמנות לחבק את חוסר היציבות, זו שבימים כקילקולם אנחנו עייפים ממנה, סולדים ממנה, חוששים ממנה, רוצים שכבר תחלוף. בסוכות אפשר להביט לאי היציבות בלבן של העיניים ולהגיד לה – בואי! או יותר נכון – לצאת לקראתה, אל הסוכה – הממשית או התודעתית. לבחור בחולף, בלא ידוע, במט לנפול. לחבק את מה שגם ככה עוטף אותנו כל הזמן. להסכים. (מועדים לשמחה, נפגש כאן שוב אחרי החגים, כשאפשר יהיה לשוב ולהתעייף מהארעי, להלחם בו ולחפש את היציבות שאנחנו כל כך מחכים לה)
השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים נפלאים, וטורים חדשים, לקריאה בסוכה או סתם בסלון:
הקומיקאי אנדי קאופמן נהג להמשיך לשחק את הדמויות שגילם גם כאשר ירד מהבמה, עד כדי כך שאי אפשר היה עוד להבחין בינו לבין הדמות שברא. דרך התבוננות בסיפור חייו ועבודתו של קאופמן מבקש ד״ר יהודה ישראלי להמחיש רעיונות לאקאניאנים על השכבה הדקיקה של זהות שאנחנו נוטים לקרוא לה ״אני״, ועל החשיבות שבאפשרות להשתחרר ממנה עבור האנליטיקאי והמטופל.
הטיפול בנפגעים בוגרים שחוו טראומות התקשרותיות בילדותם מזמן דפוסים ייחודיים של יחסי העברה והעברה נגדית בטיפול בגישה פסיכודינמית. לבחינת דפוסים אלו משנה חשיבות כאשר סיום הטיפול נכפה על המטופל בשל אילוציו של המטפל, ועלול לגרום לשחזור חווית הנטישה של המטופל. תיאור המקרה של ירין שכטר מדגים היבטים אלה, בטיפול שארך עשרה חודשים במטופל נפגע התעללות בילדות, במסגרת פרקטיקום בפסיכולוגיה קלינית.
ההתנסות הראשונה של אורי פרסטר כמטפלת הייתה במחלקת אשפוז פסיכאטרי לגברים בבית-חולים במרכז הארץ. מאמרו של ברטרם פ. קארון ליווה אותה לאורך השנה הזו, והיא חושבת שכדאי שהוא ילווה גם אתכם - במאמר זה קארון עוסק בסוגיות תיאורטיות ומעשיות הנוגעות לטיפול בסכיזופרניה, ומציג חשיבה פסיכודינמית של המחלה והסימפטומים השונים שלה. לצד זאת, קארון מבקר בחריפות את הגישה הפסיכיאטרית לסכיזופרניה, ואת נזקי השימוש הנפוץ בטיפול תרופתי. בהתבסס על ניסיונות הקליני רב השנים ובאמצעות הצגת תיאורי מקרה מגוונים, קארון חוזר על טענתו המרכזית: הטרגדיה הגדולה של המתמודדים עם סכיזופרניה אינה הסימפטומים הקשים של המחלה, אלא העובדה שאנחנו כחברה לא מאפשרים להם את הטיפול היעיל ביותר עבורם – טיפול פסיכותרפיה.
בפסיכובלוגיה -
ד"ר טל פלג שגיא בחלק השני של הטור - האם תמיד נכון לבחור במה שנכון לי? תהיות על אותנטיות (גם) במיניות.
ד"ר מרים אבנרי כהן - על הַאֲשָׁמָה, קורבנות וחירות: הרהורים במוצאי יום הכיפורים ובהם הבחנה בין הורות מתעללת להורות שאינה טובה דיה, קידוש מסוכן של נרטיב המטופלת וסובלנות כלפי תפקיד הקורבן.
ד"ר ליאור גרנות כותבת על הספר 'תך מכליב' מאת טל פרנקל אלרואי - פיסות ילדוּת, תפירה ורקמת מילים.
ד״ר חנה דויד מביאה את מחקרה של ג׳ואן פרימן, שממצאיו מלמדים: ״הגורמים הקובעים את ההצלחה המוכרת-חברתית הם עבודה קשה, תמיכה רגשית ואימוץ גישה אישית חיובית. ממצא זה חשוב ביותר, מכיוון שהוא נותן תוקף למה שנחשב בעיני רבים ׳רק׳ כעמדה מוסרית, חינוכית, אפילו כהטפה״ . וגם 'עם החזרה ללימודים: על סדר, אי-סדר, יציבות ואי-יציבות'.
גלעד בר טל בבלוג החדש - ונפשי יודעת מאד – בטור ובו הרהורים ואיחולים לשנה החדשה: שנת החזקה, שנת הכלה, שנת שמיטה, על מטופלים שעסוקים בכסף, והיכולת לשמוט.
יובל בלינקי יו"ר הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית בברכה לשנה החדשה.
ורות נצר בשיר נפלא לקראת סוכות.
סֻכּוֹת / רבקה מרים
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ.
הָאַרְעַי הוּא יָרוֹק. צָהוֹב וְחוּם וְאָפֹר הוּא הַקֶּבַע.
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ. הָבָה נִתְיַפֶּה בְּעֵינָיו.
נַשְׁאִירֶנּוּ פֹּה. מִן הַחַמָּה הוּא יָצֵל. מִן הַצִּנָּה יִכְנֹס.
נַשְׁאִירֶנּוֹ עִמָּנוּ. הוּא עֹגֶן יַטִּיל.
מִי לָנוּ אָב כָּמוֹהוּ.
חוֹפֶה הָאַרְעַי עַל רָאשֵׁינוּ.
יַצִּיבוּתֵנוּ לֹא תְּיָרֵא אוֹתוֹ. נַהֲפוֹךְ הוּא
שִׁבְעָה נָבִיא לוֹ מִזִּקְנֵי עֲדָתֵנוּ
אוֹתָם שֶׁחוּט שֶׁל מֶשֶׁךְ עֲלֵיהֶם מָשׁוּחַ.
יוֹם אַחַר יוֹם יַעַבְרוּ לְפָנָיו בִּגְלִימוֹת, בִּצְנִיפִים.
שֵׁב עִמָּנוּ, אַרְעַי, שֵׁב.
מְקוֹמְךָ עִמָּנוּ.
אָנוּ צֶאֱצָאֵי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
וּמִי לָנוּ אָב כָּמוֹךָ
