פגיעות מיניות בחדר הטיפול - ערב שיח בזום במכון שילוב

הרצאה בנעלי בית | 12/4/2021 | הרשמו כמנויים

יום העיון 'פגיעות מיניות בחדר הטיפול - ערב שיח בזום ללא עלות וכתרומה לקהילה' התקיים באופן מקוון על ידי בית ספר לפסיכותרפיה גופנית נפשית מבוססת מיינדפולנס במרכז שילוב, בתאריך 9.12.2020

על מנת להגביר את המודעות לבעיית הניצול המיני של מטופלים על ידי מטפליהם יזם מרכז שילוב ערב שיח זה. שכיחות התופעה של פגיעה מינית בתוך קשר טיפולי נעה בין 5-15% במקצועות טיפוליים שונים. שכיחות זו איננה מוכרת ואף מוכחשת בציבור הרחב כמו בציבור המטפלים, שכן הדינאמיקה של הסודיות ושל רגשי האשמה והבושה מונעת במקרים רבים חשיפה של הפגיעה.

פגיעה מינית בטיפול פסיכותרפויטי:  גבולות מטושטשים וחצייתם בקשרים העברתיים בחדר הטיפול | גב' נאוה גולדברג

לאורך ההיסטוריה האנושית התקיימה התנגשות בין שתי תפישות, זו שמכחישה או מתעלמת מטראומה מינית וזו שמכירה בחשיבותה. פגיעה מינית המתרחשת בתוך טיפול היא נושא מושתק עוד יותר. הן מצד הנפגעים/ות עצמן שחוששים/ות מפני המחיר האישי, המשפחתי והחברתי שהן יידרשו לשלם בעקבות חשיפת הסוד, הן מצד החברה, המעדיפה מסיבות שונות לא להתמודד עם התופעה הזאת, והן מצד הקהילה הטיפולית שלא השכילה במשך שנים רבות לגנות ולהוקיע אותה. על מנת להגביר את המודעות לבעיית הניצול המיני של מטופלים, חשוב לזהות את הצורות השונות שהתופעה עלולה ללבוש. ההרצאה תעסוק בתיאור הבעיה ומאפייניה ותדון בנושאים הרלוונטיים להבנת הדינמיקה הנוצרת בין מטפל ומטופל ביחסי הפסיכותרפיה, כגון העברה נגדית, היווצרות יחסי אינטימיות בתוך טיפול ולאופן השפעתם על הנפש בזמן פגיעה. כמו-כן, תעסוק ההרצאה בשאלה כיצד לפתח מערכות חינוך ובקרה כדי למנוע ניצול מיני בפסיכותרפיה.

נאוה גולדברג, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה. מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. עד לאחרונה מרכזת את תחום הטיפול בנפגעי טראומה מינית במרכז הרפואי העמק בעפולה. מטפלת במבוגרים ומתבגרים בטיפול פרטני וזוגי בקליניקה פרטית בטבעון. מדריכה, מרצה ומנחה אנשי טיפול במסגרות שונות.

רוח אדם - תכנית הכשרה פסיכואנליטית־בודהיסטית
מציעה אנליזות בתעריף מיוחד

כשארוס בכה-תשוקה ומיניות, טראומה ושיחזור בחדר הטיפול על שאלות האתיקה בטיפול הנשען על פסיכותרפיה גופנית | גב' מורית הייצלר

הדינמיקה הארוטית מכילה בתוכה את החיות, התשוקה ופוטנציאל הצמיחה החיוניים לכולנו. יחד עם זאת- היא מסמנת עבורנו את העולם היצרי, הגועש, שאינו נשלט על ידי חוקי השכל וההגיון, ועל כן מהווה אזור סכנה ליסודות "הבטוחים" שעליהם בנויה תחושת העצמי.
המתח בין החיות והתשוקה ובין פוטנציאל חציית הגבולות קיים בפסיכותרפיה מאז ומתמיד ובפסיכותרפיה הגופנית מתח זה מועצם על ידי ההזמנה לחוות את המפגש הטיפולי בכל רבדי ההוויה, כולל הרובד הפיזי, הראשוני והיצרי.
מה קורה, כשבנוסף לכך, לתוך האזור הטעון הזה נכנסת טראומה המבקשת מפגש וריפוי? כיצד נפגוש, נכיל וניצור יחסים טיפוליים עם הארוס הפצוע, אשר לעיתים קרובות תובע שיחזור של הטראומה במפגש הטיפולי?
האם נוכל להביא אל המפגש הזה את החלקים הפצועים שבנו, המטפלים, ולהציע את עצמינו כדמות התקשרות בטוחה, מבלי להתבצר ולהתגונן מפני הפחד שלנו עצמינו מאותן הטריטוריות המסוכנות שאליהן מזמין אותנו הארוס הפצוע? ומה מקומו של הגוף בדינמיקה סבוכה זו?
בהרצאה אנסה לגעת בנקודות אלו, בהקשרן לנושא של האתיקה בחדר הטיפול ואולי אף לעורר שאלות נוספות. זאת מתוך תקווה שהשיח המשותף יקל עלינו לחלוק את ההתמודדויות שאנו חווים, לעיתים קרובות לבד ובחשאי, במפגש הטיפולי.

מורית הייצלר, פסיכותרפיסטית גופנית- התייחסותית, חברה באיגוד הפסיכותרפיסטים הבריטי (UKCP) והאירופאי (האיגוד הארופאי לפסיכותרפיה גופנית). מטפלת, מלמדת ומדריכה בישראל ובאירופה. מתמחה בעבודה עם טראומה ועם השנים פיתחה מודל אינטגרטיבי המבוסס על הבטים סומאטיים והתייחסותיים בעבודת טראומה. היא משלבת בעבודתה כלים ותפיסות מהפסיכותרפיה הגופנית, תאוריית ההתקשרות, גשטאלט, מדעי המוח, פסיכואנאליזה התייחסותית, סנסורימוטור תרפי, קונסטלציה משפחתית, EMDR, TRE , ועוד.
מלמדת נושאים הקשורים בדינאמיקות של העברה והעברה נגדית בשדה וטראומטי, בסכנות ובפוטנציאל ההחלמה הגלומים בתהליך השחזור. היא ידועה בהתיחסותה אל הגוף כמשאב התומך במטפל בעבודה עם שיחזורים טראומטים. לתפיסתה, הגוף הוא מפתח להבנה עמוקה יותר הן של העולם הפנימי של המטופל והן של התהליך הטיפולי בכללותו.

היבטים משפטיים במקרים של קשר מיני ביחסי מטפל מטופל | עו"ד דניאל סרור

בהרצאתי אתאר כיצד הגעתי לנושא באופן אישי, בכמה מקרים טיפלתי ומעורבותי בסיוע לחקיקה ומחקרים בנושא.
אפרט נתונים אודות היקף התופעה אל מול כמות התלונות והחשיפה. אתן תיאור קצר של מאפייני התופעה בהם טיפלתי במהלך עבודתי כמו: עוצמת התלות, האדרת כח המטפל, התמכרות, "צידוק" מקצועי לניצול וזלזול בכללי האתיקה.
אתייחס לחשיבות החשיפה והפרסום מתוך היבט ההרתעה והמודעות הציבורית. אתן סקירה קצרה על ההיבט הפלילי, האתי והנזיקי של התופעה. כ"כ אתייחס לסיבות לחשש מהגשת תלונה ולבעיות הכרוכות בהוכחת אירועי הניצול ולבסוף אפרט את האפשרויות העומדות בפני המנוצל/הניזוק דהיינו: תלונה פלילית, תלונה אתית, תביעה אזרחית/נזיקית.

דניאל סרור, עורך דין, שותף מייסד במשרד עוה"ד "כספי סרור ושות' ", המייחד את פעילותו לייצוג מטופלים שנפגעו וניזוקי במהלך טיפולים רפואיים בכל תחומי הרפואה לרבות במסגרת טיפול נפשי. במהלך השנים עו"ד סרור פיתח התמחות גם בנושא ניצול מיני ביחסי מרות ככלל וניצול מיני במסגרת יחסי מטפל-מטופל בתחום הטיפול הנפשי בפרט. ייצג וטיפול בעשרות לקוחות, מטופלים ומטופלות שחוו ניצול מיני בידי מטפלי/ות נפש (פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ואחרים מכל המגדרים ונטיות) וכן אלו שחוו ניצול מיני אגב יחסי מרות אחרות במסגרת משפחה, צבא עבודה וכו'.
הדר שולשטיין אלרום, עו"ס, מדריכה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. בעלת נסיון רב בהוראה, הדרכה וטיפול ישיר באלימות מינית בצד הפוגע ובצד הנפגע. הקימה וניהלה את מרכז עלם (בעפולה) למניעה וטיפול באלימות מינית בקרב קטינים. בעלת קליניקה פרטית.

קלפי רילקס
קלפים לרכישת מיומנויות ויסות, הרגעה וחיבור למשאבים. לאנשי מקצוע, להורים וילדים, ולשימוש עצמי.

מאדמה חרוכה לצמיחה מרפאת | גב' הדר שולשטיין-אלרום

במקום בו נחצו הקווים לראשונה, הבלתי מתקבל על הדעת הפך למציאות חיים.
עבור נשים/גברים שנפגעו מינית על ידי מטפל/ת, בדומה לנפגעות גילוי עריות, ביטחון ואמון הינם מושגים חמקמקים, לעיתים מעורפלים, אשר בקשר הטיפול החדש עומדים למבחן שוב ושוב. התמה המרכזית של חווית מקום בטוח בתוך מערכת יחסים הופך להיות לב הטיפול.
למטופלות/ים אלה, בדומה לנפגעות/י גילוי עריות, תעלה תמה מרכזית נוספת שהינה התנועה על הציר שבין קורבן לתוקפן, שהופכת להיות העדשה דרכה יתבוננו על החיים, ומהווה ציר מרכזי נוסף בטיפול בנפגעות/י בגוון מיני על ידי המטפל/ת כמו אלה שנפגעים בגילוי עריות.
ההרצאה תעסוק בטיפול שלאחר הפגיעה בטיפול: נדבר על מהות התנועה על פני הציר ביחסי מטפל-מטופל, ודרכה בסוגיות של גבולות, מראות ושיחזור התפקידים המתרחש בקשר הטיפולי ומציב את המטפל כשומר הסף. זהו תהליך סיזיפי של שיקום ההריסות של "מקום בטוח" ובניית בסיס מחודש של קשר מרפא.

הדר שולשטיין-אלרום, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מנחת קבוצות, מדריכה ומכשירה מטפלים, מטפלת גם בשילוב טכניקות של הילינג ושחזור גלגולים ועוסקת באומנות.

היבטים אתיים מקצועיים בפגיעות בעלות אופי מיני של מטופלות ומטופלים בידי מטפליהם | פרופ' גבי שפלר

פגיעה מינית לסוגיה היא הפגיעה החמורה ביותר שיכולים מטפלים לפגוע במטופלותיהם ובמטופליהם למעט רצח. אלא שבעוד שמקרי רצח של מטופלים בידי מטפליהם לא ידועים כלל, 7%-10% מהמטפלים דווחו על קיום יחסי מין עם מטופלות ומטופלים, כ50% מה עשו זאת יותר מפעם אחת) . 5-15% ממטופלות ומטופלים מדווחים על פגיעות מיניות בידי מטפליהם.
כשמטפל או מטפלת פוגעים מינית במטופלת או מטופל, וללא קשר לנסיבות המקרים, אפשר לקבוע במפורש ובוודאות כי למטפל או למטפלת אין מושג מהו טיפול נפשי.  קביעה זו, קיצונית וחמורה ככל שנשמעת, יכולה להישמע גם כמוזרה ומוגזמת לאור המידה הנרחבת של נפוצות התופעה. האם שיעור גבוה זה מצביע על כך ( לאור טענתי הראשונה) כי למספר כה גבוה של מטפלים אין מושג מהו טיפול נפשי? תשובתי היא כן.
בדברי הערב אעלה כמה סוגיות הקשורות לתחום הפגיעה המינית בפסיכותרפיה, ובעיקר על הכניסה למצב של חוסר אונים גם של קורבנות הפגיעה, שלעיתים מבלי דעת נקלעים למצב פוגעני כל כך, ולא פחות מכך של קהיליית המטפלים שעל אף שיודעת על לא מעט פרשיות כאלה- פועלת באוזלת יד (כלומר כמעט ואינה פועלת) כנגד הפוגעים.
העברת סוגיות אתיות והעיסוק בהן לתחום המשפטי מחטיאה במידה ניכרת את האפשרות להתמודדות.
איגודים וחברות מקצועיות חייבים להעצים את ועדות האתיקה הפעולות במסגרתן, ואלו, שפעולות באופנויות פעולה שאינן משפטיות אלא מקצועיות, חייבות לדעתי לנקוט עמדות הרבה יותר ברורות בסוגיות של פגיעה מינית והקשר שלהן למידת מקצועיותם או אי מקצועיותם של המטפלת או המטפל הפוגעים. המענה הנדרש לחוסר האונים של הנפגעות והנפגעים הוא עמד בעלת-אונים ברורה של הארגונים המקצועיים וועדות האתיקה. יש בעמדה כזו גם מידת לימוד והוראה, ולא פחות חשוב מכך גם עמדת הרתעה. האם בנוסף לאלה יבואו עברייני מין מהמקצועות הטיפוליים על עונשם? זו הסוגיה המשפטית, על מגבלותיה. אסור לדעתי שהמגבלות המשפטיות יסרסו את ועדות האתיקה ואנשי המקצוע לקבוע את עמדתם האתית-מקצועית בסוגיה זו וביחס למטפלים אלה.

פרופ' גבי שפלר, פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה. חבר סגל המגמה לפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים במכללה האקדמית אחוה. מראשוני המורים בישראל לאתיקה מקצועית בפסיכולוגיה, מחברם של שלושה ספרים וכעשרים מאמרים בתחומי אתיקה מקצועית בפסיכולוגיה ובמחקר פסיכולוגי. שותף מוביל בחידוש ועריכה של כמה קודים אתיים (קוד האתיקה של הקב"נים בצה"ל, קוד האתיקה של הפסיכולוגים 2014, קוד האתיקה של החברה הפסיכואנליטית בישראל 2010, תקנות האתיקה לניסויים בבני אדם של האוניברסיטה העברית בירושלים). שמש כ-10 שנים בועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, מהן 6 שנים כיו"ר הועדה. יו"ר ועדת הערר של החברה הפסיכואנליטית בישראל.