זמנים ותהיות | ד"ר ענת משה
ענת משה | 1/1/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
לעיתים רוצה לנצור את הרגע לחוש עוד קצת, להרגיש באמת,
לחבק את הרגע ולהתייחד לעוד תקופת זמן, שלא יישמט.
לאמץ אל ליבי את שנקרה בדרכי, להכיר, לבחור, אולי לוותר,
אחר מעשה של שיקול דעת, בחינת חלופות ולא לאלתר.
הזמן מציב מסגרת, הזמן מציב מגבלות,
הזמן חולף, הזמן ישלוט עד כלות.
הריני יודעת שכברת דרך כבר עברתי, כמה עשורים,
החל מלידה, ילדות, דרך נעורים וחיים בוגרים.
אירועים, הצלחות, אכזבות והתמודדויות נחקקו בדפי ההיסטוריה הפרטית שלי,
ולכל אחת מהחוויות משמעות בתוך הווייתי הקיומית ובמשקלי הסגולי.
הזמן מדויק ומחזורי, הזמן מכוון עליון,
הזמן עובר, אני יוצקת תוכן בכדי שיתקבל הצביון.
אם אבחר להיות שותפה לסרגל הזמן ואקבל עליי את מידותיו,
משמע, מסלול חיי על כפיו ינותב.
אשמע לכל דרישותיו ותכתיביו, אציית לדקת הפתיחה ומועד הסיום,
וכפי הנראה עוצמותיו וכבליו ינווטו את אורחותיי כחלק מכלל הקיום.
אם אבחר לנהוג ללא דקות, ללא שעות, ללא נקודות ייחוס של הזמן,
אאלץ לבחור עולם מקביל – אולי עולם נמנמן,
שהחג והמועד אינם חלק מהמחזוריות, אלא קורים מידי פעם,
ושההצלחה והקידום אחריהם ארוץ יופיעו כבואו של הרעם.
הזמן עריץ וקובע, הזמן מבטל גמישות,
הזמן עקבי ומעצב, הזמן מאפשר את ההתממשות.
מרוץ החיים הפך לשגרה ממכרת, הרגל מגונה,
מרוץ שנאחז בזמן, מובנה ,מותנה, מענה.
עבר, הווה, עתיד, אתמול, היום, מחר,
עוד דקה, מיד, לפני שנה....כבר מאוחר.
מושגי זמן העוטפים אותי ועל פיהם נבנים צעדיי
לתחושתי מתנהג כאשמדאי.
מתוך העולה עד כה, לנוכח המוכר והידוע, אין ברירה אלא להיכנע,
לא להגזים ולא להתבטא בהקצנה (אלא רק ב"קטנה").
לחשוב חיובי, להמציא "לחן" אחר ולוותר על המבט העוכר,
לא לנהוג בזמן כאילו הוא לא זוכר, כאילו יכול להימכר.
הזמן מכוון, מארגן ומסדר, נותן את מידת החסד,
מאפשר לרכוש ניסיון, לצמוח, ללמוד, ממסד ומייסד.
מה העתיד מזמן- מה צופן זאת לא אדע,
האם יוביל לפרשות דרכים, האם יהדק אליו את הסגידה?
האם יאפשר בהדרכתו לחצוב ולפלס יובלים חדשים לעבר אופק חדש?
כמו יאמר, מכאן אינני מש - מסלול זה רק עבורך מוקדש.
