ניחוח נהדר היה לפרח האנרכי
עלון פסיכולוגיה עברית | 19/7/2020 | הרשמו כמנויים
הקרקע עליה אנו דורכים בימים אלה בלתי יציבה. הסדקים העמוקים הנפערים תחתנו, מכריחים אותנו לנוע על פני השטח ולמצוא את האופן שבו נצליח להמשיך ולעמוד. רבים יצאו בשבוע האחרון להפגנות סוערות הן בתל אביב והן בבלפור, מול מעון ראש הממשלה. התואר "אנרכיסטים" שנזרק לאוויר ומרחף מעל ראשם של המפגינים מעלה הרהורים - מהו אופן ההתמודדות עם מה שהאדם ונפשו תופסים כעוול? האם אפשר למחות באמת בלי לכעוס באמת? מה בין כעס לפעולה? ומה היחס בין היכולת להחזיק את כללי המסגרת ולפעול בתוכם, לבין הניסיון לדחוף עוד קצת את המחסומים, הממשיים, המדומיינים על מנת לחתור לשינוי?
השבוע באתרנו טקסטים מקוריים ומרתקים:
לאחר תקופה של חיים בצל הקורונה, נראה שביחסיהם של זוגות מסוימים חל שינוי לטובה, אולי מפני שתחושות החרדה הקיומית שמעוררת המגפה מביאות לקדמת הבמה צרכים רגשיים שונים מאלה שעולים בעיתות רגיעה. המאמר של ד"ר אלי שרון עוסק בעבודה הטיפולית עם זוגות שבהם חל שיפור ביחסים בתקופת הקורונה, ומציע להדגיש גורמי חליפין באינטראקציה הזוגית, במקום את הממדים הקשורים לדפוסי ההיקשרות המוקדמים של בני הזוג.
קול הנפש ברקיע וכולה כצליל בגוף: במאמרן של נעה אושר מוליה ומאיר טייכמן מוצגים ממצאיו של מחקר איכותני שבחן חוויות של משתתפים במסיבות טראנס ואת הגורמים שהופכים אותן עבור חלקן לחוויית שיא טרנספורמטיבית בעלת השפעה ארוכת טווח. הממצאים מצביעים על אפקט טיפולי שמייחסים המשתתפים להשתתפות במסיבות, ועל התפקיד המוגבל של שימוש בסמים בעיצוב החוויה.
שביתת העו"סיות נכנסת לשבוע השלישי שלה, ואנחנו מבקשים לעמוד לצידן של השובתות. במדור הספרים תוכלו להתוודע לספרה של אורית קלופשטוק "לא יכולתי לרשום את זה בתיק: שירים מפנקסה של עובדת סוציאלית". במשך למעלה מעשרים שנה היתה קלופשטוק עובדת סוציאלית למען משפחות במצוקה עמוקה, אוכלוסיות בסיכון רב תחומי בלשכת רווחה. השירים המטלטלים בספר הביכורים משקפים את המשקע הרגשי הכואב שהותירו המפגשים ההם בנפשה של המטפלת, ומעניקים לקורא מפגש חי ומוחשי עם גלריית דמויות חבולה ומרתקת.
עוד נתוודע אל ספרו החדש של ד"ר יהודה ישראלי - "פרדוקסים בפסיכואנליזה לאקאניאנית". בתחילת דרכה של הפסיכואנליזה פרויד הצביע על הפרדוקס של השיתוק ההיסטרי: שיתוק שאין לו בסיס פיזיולוגי ובה-בעת הוא אמיתי; הוא פתר את הפרדוקס על ידי המשגת הלא-מודע. לאקאן הצביע על פרדוקסים שמקורם בפישוט של המציאות האנושית; הוא פתר אותן באמצעות שימוש בגופים טופולוגיים מרובי ממדים. ספרו החדש של יהודה ישראלי, פרדוקסים בפסיכואנליזה לאקאניאנית, הולך בעקבותיהם. הקדמת הספר והפרק הראשון שלו זמינים לקריאתכם.
ובפסיכובלוגיה -
רות נצר היקרה לנו, הייתה מאושפזת מספר ימים והוציאה תחת ידיה טור עם תובנות והרהורים נוקבים בעקבות האשפוז. כדאי מאד לקרוא. בריאות לרות!
פרופ' עמיה ליבליך ממשיכה לבחון את העבודה הקבוצתית והאקדמית במרחבי הזום, ומגלה שהזום עוזר לכתיבה.
במסגרת מדור חדר משלך התארחנו בקליניקה מעוררת השראה במיוחד - ד"ר אריאל אבקסיס, עובד סוציאלי קליני ומטפל מיני. חלל הקליניקה שלו הוא גם סטודיו לאמנות. אל תוותרו על הצצה לתוך הקליניקה.
יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות בעדכון שרלוונטי לפסיכולוגים שעובדים בבתי חולים - מעתה לא ייקחו הפסיכולוגים חלק בקבלה בדיקה וטיפול במלר"ד (מיון) הפסיכיאטרי, וזאת על מנת לא להיות חשופים משפטית עקב ביצוע עבודה המנוגדת לנוהל.
ולסיום - הרצאה בנעלי בית: Let's Zoom about Sex - על אהבה, מיניות ואינטימיות בימי קורונה, מטעם איט"ם, האגודה הישראלית לטיפול מיני.
•
פרח האנרכיה / מאיר ויזלטיר
נִיחוֹחַ נֶהֱדָר הָיָה לַפֶּרַח הָאָנַרְכִי
הוּא הִבְלִיחַ בִּנְעוּרַי מִתּוֹךְ סְפָרִים וְתוֹלָדוֹת
וּבְיָד קַלָּה מֵאִבְחַת תִּקְוָה
הוֹשַׁטְתִּי אוֹתוֹ לָעוֹלָם וְלָךְ
הָעוֹלָם נָשַׁךְ אֶת יָדִי,
אֲבָל אֲנַחְנוּ הִתְנַשַּׁקְנוּ
הַפֶּרַח צָמַח מִתּוֹךְ מְכוֹנַת הַדָּם וְהַמָּוֶת
יָפֶה וְנָכוֹן כְּמוֹ חֲלוֹם בְּהָקִיץ
הוּא דָּמָה לָךְ, וְאַתְּ יָפִית מִיּוֹם לְיוֹם
כְּשֶׁהִתְחַזָּה לְאַלְמָוֶת, רָעַדְתְּ מִצְּחוֹק וּמִפַּחַד
אֲנִי חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ,
אֲבָל לֹא יָשַׁנְתִּי בַּלֵּילוֹת
יַתְמוּתֵנוּ הַבְּשׂוּמָה לֹא הֶחְזִיקָה מַעֲמָד
נְבִילָתָהּ הַהֶכְרֵחִית צָמְחָה בָּהּ כְּעֻבָּר
וְהָרוּחַ הָאָנַרְכִית הַגְּדוֹלָה הֵעִיפָה אֶת הַגַּג
שֶׁל מַה שֶׁחָשַׁבְתְּ שֶׁיְּסוֹכֵךְ עַל אַהֲבָתֵנוּ
הָעוֹלָם חִיֵּךְ אֵלֵינוּ, לָמָּה לֹא
וַאֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ לֹא בָּכִינוּ
הַגַּנִּים שֶׁעָבַרְנוּ בָּהֶם נָתְנוּ פְּרִי בִּפְרָאוּת
תֻּכִּיִּים בָּעֳפָאִים חָזְרוּ עַל כָּל הַבְטָחוֹתֵינוּ
הַפְּצָעִים הַפְּעוּרִים חִיְּכוּ אֵלֵינוּ כִּפְרָחִים
וּכְבָר רָצִינוּ רַק מְנוּחָה לְבָנָה עַל הַר קֵרֵחַ
אַתְּ הִבַּטְתְּ לַאֲחוֹרַיִךְ,
וַאֲנִי הָיִיתִי לָאִישׁ־שֶׁלֶג
פֶּרַח הָאָנַרְכְיָה עוֹדֶנּוּ מִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ הַקֵּיצִית
גּוּפִים רְכוּנִים מַדִּיפִים זִכְרוֹנוֹת מַרְקִידִים
וַחֲלוֹמוֹת מִתְגַּנְּבִים בַּלֵּילוֹת בִּלְחִישָׁה מַמְתִּיקָה
אֶת הַיְּקִיצָה הַקָּשָׁה בַּקִּרְיָה הַבְּנוּיָה
אֵין שֶׁלֶג בִּמְקוֹמֵנוּ
וְעוֹדֶנּוּ מְחַיְּכִים.
