על החיים ועל המוות - פרקים א' ו-ב' | פנחס רון
פנחס רון | 16/6/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
שלום חברים,
לפניכם כמו-פואמה על החיים מתוך הפרספקטיבה של המוות, ועל המוות מתוך הפרספקטיבה של החיים.
הכמו-פואמה התחילה להיכתב כדרך התמודדות עם חרדה מפני המוות והמשיכה כמחקר פואטי על צורות שונות וסיבות שונות למוות.
בהסתכלות פסיכולוגית על צמצום החיים כמוות נפשי - לעומת הרחבת החיים כחוויה של שלום ושלמות פנימית.
בהמשך מגיע פרק שהוא פרודיה על האדם כגולם חסר חיות.
הפרקים שאחריו עוסקים בהתמרה של החיים הארציים על ידי אמונה, מודעות והתבוננות (בודהיסטית). כמו גם בתהייה על קיום הנשמה והחיים שלאחר המוות.
לפניכם פרק א ופרק ב של הכמו פואמה.
(שאר הפרקים יתפרסמו בהמשכים)
רָאשֵׁי פְּרָקִים
א. עוֹלַם הַחַיִּים
ב. עֵרֶךְ הַמָּוֶת
ג. הַטֶּבַע: הִתְפַּתְּחוּת הַמָּוֶת מִיתוֹךְ הַחַיִּים
ד. תּוֹחֶלֶת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת
ה. מָוֶת שֶׁל סוּגֵי חַיִּים
ו. הַעֲרָכַת הַחַיִּים קְשׁוּרָה לְמוּדָעוּת לַמָּוֶת
ז. הַקְרָבַת הַחַיִּים
ח. צִמְצוּם הַחַיִּים (1. הַחֶשְׁבּוֹנוֹת 2. הָרִיב)
ט. הַרְחָבַת הַחַיִּים: הַשָּׁלוֹם
י. הַחַיִּים כִּבְחִירָה וְהַמָּוֶת כְּהֶכְרֵחַ
י"א. דַּרְכֵי הַמָּוֶת
י"ב. הַגֹּלֶם
י"ג. מֵעֵבֶר לַזְּמַן וּמֵעֵבֶר לַגּוּף
י"ד. הַמַּהוּת שֶׁנִּשְׁאֶרֶת
ט"ו. אֱמוּנָה
ט"ז מוּדָעוּת
י"ז. הִגָּיוֹן מַעֲרָבִי לְעֻמַּת הִגָּיוֹן מִזְרָחִי (בּוּדְהִיסְטִי)
י"ח. הַמּוּדָעוּת לָאֱמוּנָה
י"ט סוֹף דָּבָר
פרק א': עוֹלַם הַחַיִּים
"הַמָּוֶת" אֵינֶנּוּ בְּעוֹלַם הַמֵּתִים,
"הַמָּוֶת" הוּא בְּעוֹלַם הַחַיִּים -
כִּי רַק חַיִּים עֲתִידִים לָמוּת !
מִי שֶׁלֹּא מֵת הוּא חַי,
מִי שֶׁמֵּת הוּא פָּשׁוּט אֵינֶנּוּ...
לָכֵן "עוֹלַם הַמֵּתִים" לֹא קַיָּם,
שֶׁהֲרֵי הַהֵעָדֵר,
אֵינֶנּוּ עוֹלָם.
כָּךְ הוּא הַסֵּדֶר:
הַחַי דַּרְכּוֹ לָמוּת,
הַמֵּת הוּא מֵת,
וְאֵין בּוֹ מַהוּת.
פרק ב': עֵרֶךְ הַמָּוֶת
יֵשׁ אוֹמְרִים:
רַע מְאֹד הוּא הַמָּוֶת,
וְאֵינוֹ אֶלָּא,
מוּם בִּיצִירַת הַחַיִּים.
יֵשׁ אוֹמְרִים:
אֵין טוֹב אֶלָּא הַמָּוֶת !
הוּא מְשַׁחְרֵר וְגוֹאֵל אוֹתָנוּ
מִקְּשָׁיֵי הַחַיִּים.
יֵשׁ אוֹמְרִים:
לֹא הַחַיִּים טוֹבִים,
וְלֹא הַמָּוֶת רַע,
כִּי הַחַיִּים מְחֻבָּרִים
עִם הַמָּוֶת,
וְאֵין טוֹב בְּלִי רַע.
יֵשׁ אוֹמְרִים :
רַק אַחֲרֵי הַמָּוֶת,
יִתְאַזְּנוּ מֹאזְנֵי הַצֶּדֶק,
בֵּין צַדִּיק וְרַע לוֹ
לְבֵין רָשָׁע וְטוֹב לוֹ.
כָּל אֶחָד מֵהֶם יְקַבֵּל אָז,
שָׂכַר אוֹ עֹנֶשׁ,
זֶה עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים,
וְזֶה עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים.
יֵשׁ אוֹמְרִים:
רַק הַמָּוֶת מֵבִיא תִּקּוּן מֻחְלָט
לְכָל אַפְלָיָה הַצּוֹעֶקֶת לַשָּׁמַיִם.
רַק הַמָּוֶת יָכֹל לְהָבִיא בְּאַחַת,
שִׁוְיוֹן מִלֹּא שֶׁלֹּא מֻשָּׂג בַּחַיִּים.
רַק הוּא הַמַּשְׁוֶה בֶּאֱמֶת:
בֵּין מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וּבֵין מִי שֶׁאֵין לוֹ,
בֵּין בַּעַל מַזָּל וּבֵין חֲסַר מַזָּל.
בֵּין תַּחְתּוֹן לְבֵין עֶלְיוֹן.
(אָמוֹרָא אֶחָד גָּסַס, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:
"רַבִּי מָה אַתָּה רוֹאֶה לְמַעְלָה?"
עָנָה: "עוֹלָם הָפוּךְ אֲנִי רוֹאֶה,
תַּחְתּוֹנִים שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים,
וְעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם תַּחְתּוֹנִים"
(מאַגָּדוֹת הַתַּלְמוּד)
יֵשׁ אוֹמְרִים:
רַק הַמָּוֶת יְרַפֵּא אֶת הַסַּקְרָנִים,
הַחוֹלִים מֵרֹב סַקְרָנוּת לָדַעַת:
מַהוּ סוֹד הַבְּרִיאָה,
סוֹד מַחְזוֹר הַחַיִּים,
סִבָּה וּמְסוֹבָב,
הֶחָלָל הָאֵינְסוֹפִי,
וְאֵינְסוֹף כּוֹכָבָיו.