תרופות נגד דיכאון: גילויים חדשים, תסמיני גמילה ואולי אפילו - מרפא לקורונה?
שפיות זמנית | 27/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בזמן האחרון מופיעים הרבה פרסומים מעניינים שעוסקים בתרופות נוגדות דיכאון. הראשון הוא פרסום שמגיע ממדינת אוהיו בארה"ב, ולפיו חוקרים מאוניברסיטת טולדו סבורים שתרופות נוגדות דיכאון עשויות להיות יעילות לטיפול ב-COVID-19, המחלה שנגרמת כתוצאה מנגיף הקורונה. הם מצאו שפרוזאק (fluoxetine) יכולה לעתים להאט סיבוכים קטלניים שנגרמים על ידי וירוס הקורונה. המחקר הקליני נמצא בעיצומו: החוקרים מגייסים כ-2,000 אנשים שאובחנו עם COVID-19 על מנת שיקחו את התרופה במשך שבועיים עד חודשיים, והם מאמינים שתוצאות יתחילו לזרום בקרוב.
איך זה עובד? החוקרים מאמינים שמה שמבדיל בין מקרים קלים של וירוס הקורונה למקרים קשים הוא התגובה של המערכת החיסונית של הגוף, שגורמת לגוף לתקוף את עצמו כדי להילחם בוירוס, אבל במחקרים שנעשו על בעלי חיים נמצא שנוגדי דיכאון מסוימים נלחמים במתקפה החיסונית הזו.
הפרסום השני הופיע במגזין Nature, ובו נכתב שקבוצת חוקרים מאוניברסיטת מקגיל מצאה חלבון מסוים (GPR56) שריכוזו עולה בדמם של נבדקים עם דיכאון שהגיבו בצורה חיובית לטיפול בתרופות מסוג SNRI (serotonin-norepinephrine reuptake inhibitor) - ולא בקרב אלה שהטיפול לא השפיע עליהם. לכן, ההשפעה המדויקת על החלבון GPR56 עשויה להיות המטרה הממוקדת של הפיתוחים העתידיים של תרופות נוגדות דיכאון.
פרסום שלישי הופיע במגזין האינטרנטי של ה-APA (האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, American Psychological Association) ובו סקירה מדעית של מחקר שמנסה להסביר מה קורה כאשר מנסים להפסיק ליטול תרופות SSRI, ומה אנחנו כפסיכולוגים צריכים לעשות כדי להקל על מטופלינו שנמצאים בתהליך גמילה מתרופות נוגדות דיכאון וחרדה.
לפי המידע העדכני ביותר, כמעט 13% מהאנשים בני 12 ומעלה בארצות הברית נטלו תרופה נגד דיכאון בחחודש האחרון. "הרעיון שתסמיני גמילה אורכים כמה שבועות הוא לחלוטין לא מדויק", אומר ד"ר ג'ון ריד, פרופסור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת מזרח לונדון. "תסמיני גמילה אינם נדירים ואינם קצרים, וחברות התרופות התייחסו אליהם בביטול במשך עשורים".
בבבריטניה, ה-National Institute for Health and Care Excellence תיקן לאחרונה את הקו המנחה שלו לטיפול בדיכאון, וקבע שתסמיני הגמילה של מטופלים מסוימים יכולים להיות חמורים וממושכים. השינוי הזה נבע מהמחקר שנעשה באוניברסיטת מזרח לונדון ובאוניבסיטת רוהמפטון: החוקרים ביצעו חקירה סיסטמטית של מחקרים שקשורים לגמילה מנוגדי דיכאון; מ-14 מחקרים שהניבו מידע שמיש, הם חישבו ש-56% מהמשתמשים בתרופות נגד דיכאון חווים תסמיני גמילה כאשר הם מפסיקים ליטול את התרופה. בנוסף, הם מצאו ש-46% מהאנשים חוו תסמיני גמילה קשים. משך ההופעה של התסמינים היה שונה מאוד ממטופל למטופל, אבל חלק מהמטופלים דיווחו על בעיות שנמשכו עד 79 שבועות מאז שהפסיקו לקחת את התרופה.
מכיוון שאין לפסיכולוגים אפשרות לרשום תרופות, הם עשויים להיות מסוייגים ולא לרצות לשוחח על תרופות עם המטופלים שלהם, אבל חשוב שפסיכולוגים ישתפו פעולה עם רופאי משפחה ופסיכיאטרים, ויבינו איך התרופה (או הגמילה ממנה) מותאמת לתמונה הגדולה של חיי המטופל. תרופות נוגדות דיכאון הן נושא שהמטופלים מתמודדים איתו, וכמטפלים שלהם, לנו יש אחריות להיות מודעים ומעורבים.
7 דרכים בהן תוכלו לעזור למטופלים שלכם להפסיק ליטול תרופות נוגדות דיכאון:
-
הישארו מעודכנים בנוגע למחקר, כך שתוכלו להשיב בידענות על שאלות ודאגות שקשורות לתרופות.
-
עזרו למטופלים לברר את המטרות שלהם בהפסקת נטילת התרופה.
-
עזרו למטופלים לעקוב ולמדוד את תופעות הלוואי של הפסקת התרופה וכל שינוי במצב רוח או בהתנהגות.
-
עזרו למטופלים לזהות סימנים וסימפטומים שקשורים לחזרת הדיכאון או החרדה.
-
עודדו מטופלים לדבר למען עצמם ולחלוק את הדאגות שלהם עם הפסיכיאטר שלהם.
-
התייעצו עם הפסיכיאטרים, באישור המטופל, כדי לתאם את הטיפול ומהלכו.
-
ספקו שיטות טיפול פסיכולוגי מתאימות כדי לעזור למטופלים שלכם להתמודד עם תופעות הגמילה, כמו עייפות, אינסומניה או שינויים במצב הרוח.
