אחרי מבחן הרפליקציה - האם הניסויים בפסיכולוגיה עומדים במבחן ההכללה?
שפיות זמנית | 24/2/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
מדי פעם מתפרסמת בתקשורת (וגם אצלנו באתר) ידיעה על ממצא מדעי חדש ומעניין שקשור לפסיכולוגיה. למשל, מחקר חדש שמספר על הקשר בין אופטימיות לאריכות ימים ולנטייה מופחתת ללקות במחלות כלי דם וכלי לב. אבל האם הממצא באמת תקף לכלל האוכלוסייה, או שהוא נבדק רק במסגרת מחקר שבדק סוג מאוד מסוים של אוכלוסייה?
משבר הרפליקציה במדעי הפסיכולוגיה הוא מושג ידוע בשנים האחרונות. "פרויקט הרפליקציות", בראשותו של פרופ' בריאן נוסק, פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת וירג'יניה, הזמין חוקרים לבחור מאמר ולנסות לשחזר את הניסוי המתואר בו. התוצאה שפורסמה ב-2015 הייתה מטרידה – רק 40% מתוצאות הניסויים שוחזרו בהצלחה. בעשר השנים האחרונות חוקרים מתייחסים יותר ויותר למשבר הרפליקציה, והרבה מהשיטות הסטטיסטיות ה"גרועות" תוקנו ושונו – אבל ביקורת אחרת שהוטחה בפסיכולוגים באותה התקופה, זכתה ליחס הרבה פחות משמעותי. באתר של The Atlantic פורסמה כתבה שעוסקת בביקורת השנייה והפחות מדוברת: הביקורת על כך שניסויים בפסיכולוגיה מתבססים רק על אוכלוסייה שמכונה "WEIRD" – ראשי תיבות שמרכיבות המילים Western, educated, industrialized, rich, and democratic societies (מערביים, משכילים, מתועשים, עשירים ודמוקרטיים). הביקורת קובעת שהפסיכולוגים למעשה חוקרים את הסביבה המצומצמת שלהם, ולא באמת את האוכלוסייה הכללית, ובוודאי את זו שאינו מערבית ומתועשת – ועדיין קובעים שממצאיהם נכונים לגבי האנושות כולה.
יכול להיות שיש לכך סיבה טובה – למדע יש היסטוריה ארוכה של גזענות, ואחרי מלחמת העולם השנייה, הזרמים האינטלקטואליים נטו לכיוון השני: לניסיון לתאר את האוניברסליות שבחוויה האנושית. לכן, האם באמת נכון מצד חוקרים להסביר שהמחקר שלהם בנוגע לפסיכותרפיה נמצא יעיל רק בקרב אנשים לבנים ממעמד גבוה?
במחקר משנת 2010 נמצא שייתכן שהאוכלוסייה שנבדקת היא אכן משמעותית מאוד: למשל, נמצא שאשליות אופטיות מסוימות שמשטות באופן קונסיסטנטי באנשים ממדינות מתועשות, פשוט לא פועלות על אנשים שגדלו בחברות כפריות ולא מתועשות.
במידה מסוימת, ההדים שעורר משבר הרפליקציה רק מחמירים את העניין. משבר הרפליקציה דרש מחוקרים לשפר את הניתוחים הסטטיסטיים שלהם ולגייס הרבה יותר נבדקים מאשר קודם לכן, ובפועל, הדבר רק מקשה יותר על חוקרים שמנסים לחקור אוכלוסיות שאינן מיוצגות דיין, שאותן קשה יותר ויקר יותר לגייס למחקר - וזו בעיה, כאשר חוקרים נדרשים על ידי המוסדות האקדמיים לפרסם הרבה מאמרים, ומהר. וזו לא הבעיה היחידה: חוקרים מתלוננים שכאשר הם כבר חוקרים אוכלוסיות שאינן מיוצגות, הם לא זוכים להיות מצוטטים באותה מידה כמו שאלות כלליות ויותר פופולאריות, שנוגעות, כביכול, ל"כלל האנושות".
המאמר מציע גם תקווה: "מאיץ מדע הפסיכולוגיה" (The Psychological Science Accelerator) הוא כינוי למאמץ גלובלי חדש שנועד לקחת ממצאים ממחקרים מסוימים ולבדוק אותם בעשרות הקשרים תרבותיים שונים ברחבי העולם. מאמץ נוסף הוא ניסיון לבצע רפורמה בקרב הז'ורנלים האקדמיים, כדי שאלה יתחילו לדרוש מהכתובים להצהיר במפורש על איזו אוכלוסייה הם יכולים להכליל את ממצאיהם – ועל איזו לא.
