עוד מעט יבוא מה שאין עוד מה שיעצור בעדו מלבוא
עלון פסיכולוגיה עברית | 23/2/2020 | הרשמו כמנויים
המגפה מבלבלת. היא כמו קסם שחור אבל ממשית מאד. היא הופכת את האנושות לרקמה אנושית אחת חיה וכואבת. היא מזמינה את חרדת הבלתי נודע להיות בת בית, חברה קרובה. הידיעה שמשהו מן החולי הסתנן למקומותנו, שלא הצלחנו לשמור, שאי אפשר לשמור, שידנו קצרה - נוגפת בנו, גם בלי חום וקוצר נשימה.
השבוע באתרנו טקסטים בריאים, ומעוררי מחשבה:
הודעות ממומנות
המסלול ההתייחסותי שמח להזמינכם לכנס: "שחרזאדה: המארג ההתייחסותי כמשיב חיים"
התכנית לפסיכותרפיה, מרכז אקדמי ללימודי המשך ברפואה, אוניברסיטת תל אביב, והמסלול ההתייחסותי שמחים להזמינכם לכנס בהשתתפות פרופ' מלקולם (מל) סלבין
יתקיים ב- 13/03/2020 באוניברסיטת ת"א.
תכנית דינאמית תלת שנתית לפסיכותרפיה בילדים ובמתבגרים 2020-23
השמה דגש על הבנת התהליכים ההתפתחותיים והנפשיים העוברים על ילדים ומתבגרים, על הקניית ידע פסיכואנליטי על התפתחות הילד ועל גיל ההתבגרות.
הלימודים יתקיימו בימי שני אחה"צ בקמפוס "הרי ירושלים" בקרית יערים.
לימודי פסיכותרפיה באוניברסיטת ת"א:
* תוכנית תלת שנתית ללימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית
* חדש! הכשרה שנתית בהדרכה על הדרכה בפסיכותרפיה פסיכודינמית
* תוכנית תלת שנתית ללימודי פסיכותרפיה בילדים ובנוער בגישה פסיכואנליטית
ימי ה' החל מאוקטובר-נובמבר 2020, מספר המקומות מוגבל!
החלה הרשמה לתוכנית ללימודים מתקדמים במרכז ויניקוט בישראל!
חדש! תוכנית ללימודים מתקדמים בחיפה.
נמשכת ההרשמה לתוכניות ללימודי ליבה בפסיכותרפיה פסיכואנליטית:
'מפת דרכים' בת"א, תכנית בוקר 'מפת דרכים' בגבעת חיים, תכנית בוקר לטיפול בילדים ונוער, תכנית למטפלים באמנויות.
בויניקוט מתייחס לחלקי הנפש הדיסוציאטיביים ולאפשרות להגיע אליהם דרך רגרסיה בטיפול – ניסיון לתנועה אל עבר המגע עם חלקים כאובים המנותקים מהאני, המתאפשרת באמצעות סיפוק סביבה בטוחה דיה על ידי המטפל; סביבה שתאפשר למטופל קרקע מספיק חזקה שעליה הוא יוכל לחוות את החוויות הטמונות בגרעין החלקים הללו. התקווה היא שהתנועה הרגרסיבית תאפשר "התאוששות מהרגרסיה וחזרה להתמסרות מלאה יותר לאני", או יצירת אני שלם, אינטגרטיבי יותר, שיכול לשאת יותר חלקים מהעצמי האמיתי. מאמרה של שירה חזקיהו בא להראות כיצד יוצרים מגע זה ברוח החשיבה הוויניקוטיאנית, תוך התייחסות לתפקידה של נפש המטפל במסע פסיכואנליטי זה.
גולן קרומהולץ ביקר ביום העיון "משמעות ותשוקה בחיים ובטיפול" וחזר אלינו עם רשמיו. יום העיון של האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, היה השישי בסדרת ימי העיון "רגשות מאז ועד עידן האייקונים". יום העיון עסק בשאלה הגדולה מכל, שאלת המשמעות, המעסיקה מטופלים רבים ולא פחות מכך, מטפלים רבים. במגוון הרצאות מרתקות ומעמיקות נידונה שאלה זו מתוך נקודות מבט שונות בשדה הפסיכואנליזה.
האם השתמש הבודהה בסוגסטיות בדרשותיו? האם מדיטציה מנסה להשפיע על התודעה או רק להפנות את תשומת הלב אליה? האם סוגסטיות קיימות גם במסורת הבודהיסטית או שמא הן מסימני התרגול הרוחני המודרני? באמצעות דיון בטקסט בודהיסטי מרכזי וחשוב, בוחן נחי אלון את השאלות הללו, שעלו כתגובה למאמרו הקודם שעסק בסיכונים הקיימים בהנחיית מדיטציה ודמיון מודרך.
בפסיכובלוגיה
פסיכולוגים מסבירים: מדוע אנחנו מפחדים כל כך מוירוס הקורונה? בניו יורק טיימס פורסמה ביום שישי האחרון כתבה שבה מסבירים פסיכולוגים מדוע התגובות השונות שלנו לוירוס הקורונה לעומת וירוס השפעת מתארות היטב את הקושי שלנו להעריך סכנה.
במדור קריאה מודרכת, יעל איתי-פק, פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה בפסיכותרפיה ובדיאגנוסטיקה ממליצה על ספרה של אורלי קסטל בלום "שתיקת המבקר".
ובשפיות זמנית - פסיכולוגיית "הזכרונות הכוזבים" מתעוררת מחדש במשפט הארווי ויינשטיין.
•
יודע
עוד מעט יבוא מה
שאין עוד מה
שיעצור בעדו מלבוא
ואנחנו (אם עוד
נהיה כאן)
נדע איך להמשיך
אל ההילולה
כמו שליחים אל הקולוניות.
ועד מתי ההילולה היא מה
שעוד מעט היא כבר
לא
(ישראל אלירז)