אני זוכר שאלה בספר לימוד החשבון
עלון פסיכולוגיה עברית | 8/12/2019 | הרשמו כמנויים
השבוע פורסמו ידיעות נרעשות על ירידה בהישגיהם של תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים במבחני פיז"ה הבינלאומיים, כמו גם פערים גדולים בין תלמידים יהודים לערבים. מעבר למחשבות קונקרטיות על דרכי ההוראה של מקצועות אלה והשקעת תקציבים נכונה, אי אפשר שלא להרהר גם בהמשך שירו של עמיחי שהעניק לניוזלטר את הכותרת השבועית (ומופיע במלואו פה למטה), שמתעקש על המקומות הלא מתמטיים והפחות מדידים של הלמידה. מהי סביבה מאפשרת למידה? ואולי בכלל – מהי למידת אמת, וכיצד בוחנים אותה? מהם התהליכים הרגשיים שמשפיעים על היכולת של תלמידים ממגזרים שונים להיות מושקעים בלמידה אפקטיבית, אבל כזו שלא שוכחת שיש יחס בלתי מחושב אבל נוכח מאד, בין למידה טובה לבין רוחב הדעת, הנפש ומרחב הנשימה?
השבוע אנחנו מציעים לכם שלל מאמרים וטקסטים שלגמרי עושים את העבודה מבחינת הרחבת דעת ולב, שיהיה לכם בלמידה ובהנאה:
הודעות ממומנות
מגוון קורסים בתחום ההתמודדות עם מצבי דחק וטראומה – ההרשמה בעיצומה!
מיינדפולנס בשדה הטיפולי; קורס EMDR STAGE 1+2; קורס החוויה הסומטית SE-1-BEGINNERS
קורס חדש!!! לכתוב כדי לחיות- מטראומה למילה-על כוחה המרפא של הביבליותרפיה
סיכום הספרים המבוקשים ביותר בשנת 2019
כמדי שנה, לקראת סיומה של עוד שנה אזרחית, מובאת לפניכם רשימת הספרים המבוקשים ביותר במהלך השנה החולפת:
הפרוטוקול הגמיש; טיפול בהורות; תסריטים נרקיסיסטיים של ההורות; ארץ יצורי הנפש ועוד
"על תחושת הערך העצמי הנמוך של המטפל" - הערך העצמי של המטפל הוא נושא שלא מרבים לדבר ולכתוב עליו, גם אם הוא מעסיק רבים מבין המטפלים. במאמרה רחל בר-יוסף-דדון סוקרת כמה תיאוריות לגבי ערך עצמי נמוך ודרכי התמודדות עמו, ומביאה תיאור מקרה בדוי המדגים את היישום של גישות התמודדות שונות. המאמר חותם באמירה שיש צורך לתת לגיטימציה לעיסוק בהתפתחות האישית וברווחה של המטפל, כפי שניתנה לגיטימציה לעיסוק בהתפתחות האישית של האם וברווחתה, ולא רק בצרכי התינוק ובהתפתחותו.
"להיות זבוב על קיר חדר הטיפולים: פרפורמנס טיפולי - הטיפול כאירוע אומנותי במרחב ציבורי" - טיפול נפשי מתרחש במרחב פרטי המאפשר למטופל לספר את צפונות לבו, כמיהותיו וכאביו למטפל. ואולם, מאמרו המסקרן של רני לוי מציג שלושה אירועים אמנותיים בעלי אופי טיפולי שנעשו דווקא באופן פומבי. היו אלה מעין "מופעי טיפול", בהם המטפל הוא מטפל רק לכאורה והטיפול אינו אלא פרפורמנס. המאמר מתייחס לאופן שבו הפיכת המרחב הפרטי של הטיפול למרחב ציבורי עשויה להשפיע על המטופל, על המטפל ועל התהליך הטיפולי, תוך בחינת ההיבטים האתיים שעולים באירועים מסוג זה ואל תפקיד המארגן של האירוע כשומר ככל הניתן על משתתפים.
הכנס "שלומי קשור בחוט לשלומך": התיאוריה והפרקטיקה של עבודה פסיכואנליטית עם זוגות על פי מודל היחסים של מכון טביסטוק, העלה מושגים ורעיונות רבים ומורכבים, הקשורים לעבודה טיפולית עם זוגות, ביניהם התייחסות למודעות זוגית, להשלכות בתוך קשר זוגי וללא מודע הזוגי. סקירתה של יעל אוהד בלנק מציגה תיאור מפורט ועשיר של המושגים והרעיונות אשר עלו בכנס תוך חשיבה על דרך העבודה איתם בטיפול הזוגי.
בפסיכובלוגיה
במדור קריאה מודרכת – הפסיכולוגית הקלינית ד"ר שני וידרגורן ממליצה על הספר 'מחר ניסע ללונה פארק' מאת אילנה ברנשטיין. הספר העלילתי מתאר אם מדוכאת, בלא כוחות ואת יחסיה עם שני ילדיה הקטנים. הספר מזמין ל'מחשבה על המקום הזה של אימהות שאיננה טובה דיה, ועל כל מי שסובל סביבו, תוך תפיסה יותר מורכבת'.
בכתיבה יצירתית ד"ר ענת משה מתארת קצת אחרת את חווית הנסיעה במכונית.
רועי סמנה חוזר אלינו עם פוסט חדש והפעם על 'תשקורת - על שקרים אמיתיים ואמת שקרית בחדר הטיפול'.
רפאל יונתן לאוס על הקשר המפתיע שבין אובייקט טוב מופנם ללהקות רוק ומחקר פסיכותרפיה.
פרופ' עמיה ליבליך צפתה בסרט הקולנוע 'בגרות' במרכזה מורה לספרות, ומהרהרת במורים מילדותה שהצליחו להשפיע עליה.
בבלוג 'הרצאה בנעלי בית', תוכלו לצפות בהרצאות מרתקות מיום העיון 'אהבה פוגענית אינה אהבה – The Silent Abuse' שהתקיים לרגל צאת הספר "ילדות של נסיכה – סיפורי חיים של ילדים להורים מרעילים" מאת דנית בר.
ולסיום, בצער עמוק, התבשרנו השבוע על מותו של נוויל סימינגטון, פסיכואנליטיקאי בכיר שעבד באוסטרליה והיה חבר בחברה הבריטית לפסיכואנליזה. סימינגטון, שפרסם 12 ספרים ומאמרים קליניים רבים, ידוע בחשיבתו ובכתיבתו המאופיינות בפשטות, כנות וישירות מחד אך גם בעומק, רגישות וריבוי רבדים מאידך. בהתאם לכך, האמין כי יש לטפל בו באופן שיהיה יצירתי וספונטני ולא נתון לתיאוריה באופן סגור ונוקשה. סימינגטון ביקר פעמים רבות בארץ ותרם בנוכחותו בימי עיון וכנסים משמעותיים. הכנו פוסט פרידה מיוחד ממנו, ובו ריכזנו עבורכם סקירות וימי עיון בהשתתפותו, כמו גם מאמרם המעניין של ד"ר מיכאל שושני וד"ר בתיה שושני 'הישרדות נפשית מול חופש נפשי: מחשבות על תיאורית הנרקיסיזם של סימינגטון'.
•
אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן,
עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת
שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ?
וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ,
אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ.
וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד
וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ
וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ?
וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי
אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת.
וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק
בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי
וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן.
