רק מין ואלימות? לפי הפסיכואנליטיקאי וחוקר המוח מארק סולמס יש לנו שבעה דחפים

שפיות זמנית | 1/12/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בסוף השבוע האחרון פורסם בעיתון "הארץ" ראיון עם מארק סולמס, פסיכואנליטיקאי ונוירופסיכולוג דרום אפריקני, שנחשב לאחד מהפסיכואנליטיקאים הבכירים בעולם. חוץ מזה, הוא גם חוקר מוח שמערער על חלקים משמעותיים בתיאוריה של פרויד: בשונה מטענתו של פרויד, שלפיה הדחפים מגיעים מהאזור הלא־מודע שמכונה האיד, המחקרים שסולמס ביצע מראים שהאזור במוח שאחראי על הדחפים הוא גם זה שמייצר מודעות.

סולמס מצא במחקריו כי מקורה של המודעות אינה בקורטקס, החלק המפותח יותר במוח, אלא דווקא בגזע המוח — הקדום הרבה יותר. סולמס חקר ילדים שסובלים מהידרננצפאליה (hydranencephaly) — מצב שבו הקורטקס שלהם נהרס ברחם. הוא מצא כי ילדים אלה, שנולדים עיוורים, מציגים דחפים, תגובות רגשיות — וכן מודעות. סולמס אמר ל"הארץ": "התודעה מגיעה מאיפה שמגיעים הדחפים. זה משנה את עצם הבנתנו את מהות התודעה. אנחנו חושבים עליה כתפיסה, אבל היא בעצם הרחבה של דחפים. זה בעל השלכות עצומות".

סולמס מסביר שלפי פרויד, היו רק שני דחפים רגשיים, מין ואלימות. שותפו של סולמס למחקר, חוקר המוח האסטוני יאק פאנקספ, הרחיב מאוד הבנה זו. פאנקספ ביצע ניתוחי מוח, השתמש במכשירי גרייה עצבית והזריק הורמונים ומוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) לחולדות ולכלבים, כדי לזהות את הדחפים ומיקומם במוח. כחלק מהניסויים גם יצר קשרים רגשיים עם מושאי מחקריו: שיחק איתם, דיגדג אותם, גרם להם לצחוק ולבכות. כך זיהה כי ישנם לא פחות משבעה מעגלי מוח מובחנים של דחפים רגשיים, שאותם ממשיך לחקור סולמס.

לפי סולמס, אלה הם שבעת הדחפים: 

1. "חיפוש", הבסיסי מכל הדחפים, הוא מעין רדאר המניע אותנו לחקור את העולם ומופעל על ידי דופמין.
    
2. "תשוקה" - מופעל בעיקר על ידי הורמוני המין. תשוקה נחשבת דחף רגשי ולא גופני, שכן מטרתה היא לא הישרדות אישית, אלא לשמר את המין. 
    
3. "פחד" - התרחקות מסכנה, ממוקם באמיגדלה.
    
4. "זעם" - מקביל לתוקפנות הפרוידאינית, נועד להסיר מכשולים בפני דחף ה"חיפוש".
    
5. "אכפתיות" - מניע אותנו לדאוג לאחרים ולטפל בהם, מופעל על ידי אסטרוגן, פרולקטין, פרוגסטרון ואוקסיטוצין — הורמונים שרמתם עולה בחדות בזמן ההריון ובלידה.
    
6. "פאניקה" או "יגון", מיועד להקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. לפי סולמס פאניקה ויגון הם שני שלבים של אותו דבר — אי־סיפוק הצורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו.
    
7. "משחק" - הכלי העיקרי של הטבע לפתח בנו אמפתיה, כי משחק יוצר צורך לקחת בחשבון את הרגשות של האחר.