הרפורמה בבריאות הנפש - ארבע שנים אחרי
שפיות זמנית | 11/10/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בבלוג שלו באתר הארץ, מסכם אוריה מויאל את ממצאי הדו"ח המסכם לבחינת הפערים בשירותים הקהילתיים ברפורמה בבריאות הנפש. הרפורמה יצאה לדרך ביולי 2015, והעבירה את האחריות למרבית שירותי הבריאות לקופות החולים. הדו"ח, שהוגש למשרד הבריאות ביולי 2019, נועד לאסוף ולסכם את הנתונים על השירותים הניתנים בקהילה לאחר ביצוע הרפורמה.
בדו"ח נכתב כי לפי הערכת משרד הבריאות והנתונים שהוצגו על ידי קופות החולים, מאז כניסתה לתוקף של הרפורמה חלה עלייה של כ-15% במספרם של מקבלי השירות. פיתוח השירותים החדשים הביא בתחילה לקיצור תורי ההמתנה לקבלת טיפול, אבל בהמשך הפיתוח נעצר ובתגובה לכך תורי ההמתנה הלכו והתארכו. כיום התורים דומים לאלה שהיו טרם הרפורמה, וכתוצאה מכך אנשים רבים נותרים ללא טיפול.
בנוסף, הדו"ח מדגיש את היעדר השירותים הייעודיים לטיפול במשברים נפשיים אקוטיים בקהילה מלבד אשפוז. התוצאה היא עומס מסוכן ומיותר על המחלקות הפסיכיאטריות: כבר עתה מערך האשפוז בישראל סובל מתפוסת יתר, עד כדי פגיעה ביכולת לספק טיפול מותאם ומיטיב לאנשים במשבר. היעדרם של טיפול ומענה מותאמים למצבים משבריים שאינם מצדיקים אשפוז עלול להוביל להידרדרות שתחייב בסופו של דבר לעשות זאת.
הדו"ח מפנה זרקור גם לצורך בפיתוח שירות ביקורי בית, הכלול בהסכם הרפורמה, אך בפועל כמעט אינו מבוצע על ידי קופות החולים בגלל עומס, שיטת תגמול לקויה והיעדר מערך לוגיסטי שערוך ליציאה לבתי המטופלים.
נקודת אור בדו"ח, יחד עם הסתייגות חוזרת של תת הוועדה מחלקיות הנתונים, היא עלייה מתמדת במספרם של הילדים והמתבגרים הזוכים להערכה ולהתערבות במסגרת בריאות הנפש. נראה שיש עלייה במודעות ובצורך להתערבויות ולטיפולים בבריאות הנפש בילדים ובנוער, מה שעשוי לצמצם ולמנוע את התפתחותם של מצבי משבר כרוניים המובילים לירידה חמורה ביכולת לתפקד ולהשיג עצמאות.
לחצו כאן כדי לקרוא את הפוסט המלא של אוריה מויאל
