חלופות אשפוז בישראל: עבר הווה ועתיד | איתי קנדר
שפיות זמנית | 15/3/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
בתחילת 2016 היו קיימים בישראל רק 3 שירותי סיוע חלופיים לאשפוז פסיכיאטרי. כיום, ב-2019 ישנן 11 חלופות - יותר מבכל מדינה אחרת בעולם (ועוד היד נטויה).
מדי חודש אנחנו מתבשרים על יוזמה נוספת או על מחקר חדש בתחום, בעוד התמיכה הציבורית בחלופות מתעצמת, הולכת ומקיפה יותר ויותר מטופלים ומטפלים.
כיצד עשינו את דרכנו לנקודה ההיסטורית הזו, וכיצד עלינו לנהוג כדי שבעוד מספר שנים, מאות אנשים יזכו לסיוע מחוץ לכותלי המחלקות הפסיכיאטריות?
אבל ראשית כל - מה היא חלופה לאשפוז פסיכיאטרי?
לצערן של החוקרות ולשמחתם של הפונים, התשובות לשאלה הזו רבות ומגוונות. עם זאת, ישנם כמה מאפיינים ברורים וכוללניים יותר, התקפים לגבי מרבית חלופות האשפוז. הרעיון של מתן שירות וסיוע, לאנשים בשעת משבר נפשי חמור, שירות אשר אינו בנוי כמחלקה אשפוזית ואינו פועל על פי ההגיון המנחה שלה, הוא במידה רבה רעיון חדש. כשכתבתי ב-2015 את דוח החלופות לאשפוז פסיכיאטרי בישראל ("דוח החלופות"), ניסיתי למצוא כמה דוגמאות מהעבר לשירותים מעין זה. מצאתי את הניסויים הראשוניים של סלבדור מינוחין ושותפיו בתחנת הקיבוצים - היה זה, בתמצית, סדרה קצרה של טיפולים משפחתיים-קהילתיים בנערים אשר חוו פסיכוזה ראשונה. מצאתי גם שבתחילת שנות ה-70, הרב החרדי אשר פרוינד זצ"ל, קיבץ סביבו עדת חסידים אותה אסף מתוך בתי החולים הפסיכיאטריים, והקהילה הזו היוותה בפועל חלופה לאשפוז הפסיכיאטרי בישראל.
בנוסף לדוגמאות אלה, נשאתי עיניי גם לארצות אחרות, וגיליתי את הדיאלוג הפתוח בפינלנד ואת בתי סוטריה בארה"ב. איש מהחלוצים הללו לא קרא לפתרונות הטיפוליים שהציעו "חלופות אשפוז", אך בפועל - זה מה שהן היו. על כל פנים, משום שעל הנושאים הללו כבר כתבתי מספר פעמים בהרחבה, ברצוני לעבור כעת ולהסביר את תפיסתי בנוגע לשלל ההתרחשויות בשדה חלופות האשפוז בשנתיים האחרונות, תוך התמקדות מיוחדת על החברה הישראלית.
עבר
דוגמא טובה לסיפור הצלחה מקומי הוא בית סוטריה בירושלים, שייסד ב-2016 פרופ' פסח ליכנטברג יחד עם קבוצה קטנה של אנשי מקומיים (ואני ביניהם). ליכטנברג ניהל במשך עשרות שנים את מחלקת הגברים בבית החולים הפסיכיאטרי-גריאטרי 'עזרת נשים'. בהזיותיו היומיומיות דמיין כי הוא מקים חלופת אשפוז לפי הדגם של הפסיכיאטר פורץ הדרך לורן מושר - בית המבוסס על רעיון של ליווי אנשים בשעת שבר ומשבר. ליכטנברג חלם שנים רבות עד שהרעיון מצא את דרכו מעולמות השכל והרגש אל עולם המעשה. בשנים שקדמו להקמת בית סוטריה ירושלים גברים, ניסה ליכטנברג לקבל מימון ממשלתי עבור המיזם, אך רק כשהחלה בספטמבר 2015 הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש, ראינו כולנו בצוות המייסדים של סוטריה אור קלוש בקצה המנהרה: כחלק מהרפורמה הוצב "צינור תקציבי" (בדמות קופות החולים) בין הממשלה - המממן היחיד והקבוע של האשפוזים הפסיכיאטריים - ובין בתי החולים הפסיכיאטריים - מי שהיו עד לאותו הרגע, הספק היחידי של שירות סיוע בעת חירום נפשי. הצבתו של אותו "צינור תקציבי" איפשרה, תיאורטית, לקופות החולים לנתב את כספי האשפוז הפסיכיאטרי גם לשירותים חלופיים. על בסיס התקווה הזו קם לו תחילה בית סוטריה גברים, ואחריו המשיכו ובאו 8 בתים נוספים.
הווה
נכון להיום, וכפי שניתן לראות במיזם שלי - אינדקס חלופות האשפוז - ישנן כיום 8 בתים מאזנים (חלופות אשפוז דמויות-סוטריה, כולן למעט אחת קמו בארבע השנים האחרונות) ו-3 חלופות אשפוז ביתיות - היינו, צוותים ניידים אשר מגיעים לבית המשפחה, ומטפלים לא רק באדם אלא ברשת החברתית השלמה שסובבת אותו. מתוך 11 החלופות הללו, 6 חלופות זוכות כבר עכשיו לצורות שונות של מימון ציבורי; בית אלה וכפר איזון ממומנות על ידי משרד הרווחה, בעוד שבית של תקווה, בית עלמה ושני בתי סוטריה ירושלים - ממומנים על ידי קופות החולים (קופ"ח מאוחדת, מכבי ולאומית - קופ"ח כללית לא מממנת אף חלופה).
הגישות הטיפוליות בחלופות הללו מגוונות. על פי רוב הן רואות במשבר הנפשי תופעה פסיכו-סוציאלית - "השיח של הבתים המאזנים הוא אחר: אני נכנס איתך למסע שאורכו כאורך הזמן שאתה תזדקק לו. אני אצעד איתך ואאפשר לך, דרך הנוכחות שלי, להבין את עצמך טוב יותר, להבין מה עוזר לך – מתוכך" (עו"ס סיוון בר און במקור ראשון). דגש רב מושם על המפגש האנושי הבלתי-אמצעי, על ראייה של אדם בתוך נסיבות חייו - יהיו אלו חוויות טראומטית, ניסיון של חיים תחת גזענות או סקסיזם, או אלמנטים אחרים אשר עיצבו את עולמו. נבדל הדבר מגישות המקבעות את האדם כאובייקט פיזי, נבדל ופגום.
עתיד
תחום חלופות האשפוז נמצא בתסיסה אדירה בימים אלו, וחוזים חדשים רבים נחתמים בין החלופות לבין קופות החולים, ובכך מתאפשרת למבוטחי קופות החולים שהייה ללא עלות בבתים המאזנים. מידת התמיכה במגמה זו היא שתכריע את ממדיה הסופיים. תמיכה חברתית יכולה לבוא במגוון צורות: במחקר אקדמי, בכתיבת פוסטים ברשתות החברתיות, בהחדרת הנושאים הללו לתקשורת הממוסדת, בהצהרות פומביות של ארגונים יצוגיים של תחום בריאות הנפש (בין אם מדובר באנשי הטיפול או המטופלים) וכן הלאה והלאה.
תמיכה בחלופות האשפוז יכולה גם להיווצר בעולם התיאוריה, אם וכאשר הוגים ופסיכולוגים יזקקו וינסחו באופן מדויק את הרעיונות שעומדים מאחורי חלופות האשפוז. כיום טרם גובשה גישה תיאורטית ברורה, מקיפה ומדויקת אשר תנחה את העבודה הנעשית במסגרת החלופות. כיום ניתן לומר כי הגישה מגיעה מאזורי האסכולה המערכתית ומשיקה לזרם ההתייחסותי, אך לעתים היא גם נפרדת מהם והולכת בדרך אחרת לגמרי.
בחו"ל נעים הדברים לכיוון שונה. בבריטניה, למשל, ניסו להפעיל בתים מאזנים ב-3 ערים. בעיר בדפורד הדבר עלה בידם - אך רק לשנה. אז אזל המימון והבית נסגר. בעיר ברן שבשוויץ פועל כבר מספר שנים "בית סוטריה", אך העקרונות המנחים של המודל אבדו כמעט לחלוטין. לעומת זאת, גישת הדיאלוג הפתוח, גישה לטיפול ביתי במשברים נפשיים קשים וקלים כאחד, הופכת במהרה לצורה פופולארית של חלופות אשפוז בקהילות רבות ברחבי העולם. הגישה קנתה לבבות באיטליה, בריטניה, ארה"ב, יפן, גרמניה ובמקומות נוספים.
ולסיום, הזמנה להצטרף אל תנועה כלל-עולמית לקידום חלופות אשפוז: השנה אני ועמיתותיי (עו"ס סיוון בר און ועו"ס מאיה לילה חפר) ארגנו סמינרים מבואיים בגישת הדיאלוג הפתוח, בהם יקחו חלק לא פחות מ-110 איש ואישה. את הסמינרים יעבירו איסולט טוואמלי (מנחת סדנאות מבוקשת ומנהלת של שירותי הדיאלוג הפתוח בקורק, אירלנד) ורייצ'ל וואדינגהאם (פעילה בריטית ידועה בתחום בריאות הנפש ובעלת ניסיון חיים של שמיעת קולות). זו האחרונה גם מרצה ב-18/3/19 19:00 במכללה האקדמית ת"א-יפו. אתן מוזמנות לבוא ולהרחיב את הכרותכן עם גישת הדיאלוג הפתוח ולשמוע על השינויים האדירים שקורים בתחום זה בעולם בכלל ובבריטניה בפרט, שינויים המסתכמים בפועל במהפכה אדירה.
