אמרתי לך, לא היאוש יהרוג אותי, אלא התקווה
עלון פסיכולוגיה עברית | 22/3/2015 | הרשמו כמנויים
השבוע המסעיר נחתם בסערה. איתה הצטננו הנפשות הכרוכות בקלפיות. מי התייאש ומי התייסר, מי התחזק ומי נעשה מאושר? נדמה שאת הביטוי 'האישי הוא הפוליטי' נכון בשבוע שכזה לקרוא גם הפוך – הפוליטי הוא האישי. בתוך שלל הניסיונות של פרשנים ואנשים פרטיים להבין למפרע את שהתרחש, נרשמו פה ושם ניתוחים פסיכולוגים של מערכי הכוחות הפוליטיים בישראל ושל העוצמות הרגשיות שעוררו הבחירות ותוצאותיהן. הקרקע רוויה ונדמה שיש מקום להתבוננות מעמיקה על סוגיות אלה מזווית פסיכולוגית ופסיכואנליטית. הרהרתם גם אתם בנושא? ניסחתם את מחשבותיכם בכתב? מוזמנים לשלוח אלינו מאמרים ו/או טורי דעה.בינתיים, בזמן שהצבעתם, צוין היום הראשון לאביב, ובאתרנו לבלבו טקסטים חדשים ומעניינים:
סוגיית 'החד-פעמיות' המאפיינת את תרבות הצריכה משפיעה על היבטים רבים בחיינו, בכלל זה על יחסנו כלפי הזולת וכלפי עצמנו. סכמת 'החד-פעמיות' משפיעה באופן ייחודי על ילדים בעלי לקויות למידה ועל החברה הסובבת אותם - הורים, מורים והקהילה בכללותה. במאמרו מעורר המחשבה תוהה פלג דור חיים כיצד משפיעה התפיסה המופנמת לפיה 'הלקוי' בלתי ניתן לתיקון ויש להחליפו בדבר מה חדש על עולמם של ילדים אלה?
הפסיכותרפיה האקזיסטנציאלית, כמו הפילוסופיה שעומדת בבסיסה, שמה במרכז את שאלת הקיום האנושי ומעודדת את המטופל להבין את משמעות הרגש עבורו כאדם אשר חי ומתקיים. באמצעות כתבי תיאורטיקנים אקזיסטנציאליים שונים ודוגמאות מטיפולים שלה בגישה זו, מיכל קורד-בילסקי פותחת עבורנו צוהר לעולם המרתק של הרגש האנושי מנקודת מבטה של הגישה הקיומית.
ביום הבחירות העלה שמואל ברנשטיין פוסט על הזוגיות המסורתית של ביבי ושרה שלעומתה הוצבה הכמו-זוגיות של בוז'י הרצוג וציפי ליבני ובה הצעה למערכת יחסים אחרת בין נשים וגברים. פרופ' עמיה ליבליך, לעומת זאת,ביקשה ללכת רחוק ערב הבחירות הסוערות וצעדה עם גיבורת הספר 'wild' של הסופרת האמריקנית שריל סטרייד ממקסיקו עד גבול קנדה, תוך כדי שהיא נגמלת מהרגלי חייה ההרסניים. ד"ר ארנון רולניק וד"ר נעמי אפל,תלמידיו של פרופ' מיכאל רונבאום ז"ל, מחלוצי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בישראל משוחחים על חשיבתו הטיפולית והמחקרית של מי שהקים דורות של מטפלים וחוקרים.
נחתום בנייר העמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בנושא הרפורמה המתקרבת ובאה שהתפרסם בבלוג ב'כיכר העיר' שלנו. נייר העמדה של הפ"י מבקש להתריע כנגד סיכוני הרפורמה ומצביע על הצעדים שיש לנקוט, במסגרת הרפורמה, על מנת להבטיח שמירה על רמת הטיפול הנפשי בישראל : "בצד יתרונותיה המיועדים, יישומה במתכונתה הנוכחית עלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות ובהיקף הטיפול הנפשי, הניתן לנזקקים לו. היא עלולה אף לפגוע בפסיכולוגים הנושאים בעיקר העומס והמהות של הטיפול הנפשי בכלל וזה הניתן במסגרת הציבורית, בפרט".
ומה העמדה שלכם בעניין הרפורמה? מוזמנים להגיב לנייר העמדה וכן לשלוח אלינו טורי דעה בנושא – בין אם אתם מצדדים בה ובין אם מבקרים, מסכימים או חולקים, מבקשים להציג סכנות או להציע פתרונות – פסיכולוגים צעירים או אנשי מקצוע וותיקים – נשמח לפרסם התיחסויות רלוונטיות וכן ניירות עמדה של גופים שונים.
"...השבוע הבא יצחק עליכשאתחיל לטוות מחדש
בעמל קל
חלום שקוף
...
אמרתי לך,
לא היאוש יהרוג אותי,
אלא התקוה..."
(שירה סתיו, מתוך ספרה 'לשון איטית', הוצאת דביר וקסת)