ככה יעשה לאישה שצועקת
עלון פסיכולוגיה עברית | 30/11/2014 | הרשמו כמנויים
בשבוע החולף צוין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. הופעותיה של האלימות מגוונות ומרובדות, פעם זו האלימות הישירה וה'גסה' - אונס, אלימות בתוך המשפחה, ופעמים אחרות זו אלימות סמויה, כמעט תת-סיפית, המקבלת ביטוי במרחב הבין-אישי, או בזה הציבורי, במפגשים יום-יומיים בין גברים לנשים. את המעגלים והגלים שמייצרת זריקה אלימה של אבן אל תוך אגמי הנפש, אנחנו פוגשות ופוגשים בחיינו הפרטיים ובחדר הטיפולים, לומדות יחד איך לשאת בשניים, איך לשהות ולהיות עדות, איך מאחים ואיך חיים עם.
הספרות העוסקת בפגיעה מינית נוגעת בשאלה "היה או לא היה" דרך התמודדות עם הכחשת הפגיעה מצדו של הפוגע ו/או הדמות שמודעת לפגיעה, בעיסוק עם הנפגעים אשר מכחישים ומדחיקים את הפגיעה, ובמפגש עם זיכרונות כוזבים לא מודעים או מכוונים. במאמר מרתק ומטלטל עוסקת נעמה בר-שדה בטראומת הפגיעה המינית כפי שהיא מוצאת את ביטויה בספר "הרחק מהיעדרו" מאת היוצרת שז, בסרט שעובד על פיו על ידי קרן ידעיה, ובהתכתבות ביניהם. להתקיימות הטראומה בנפש, הממוקמת ברצף "היה לא היה", קוראת המחברת "הינו". בהמשך לשאלת ה'היה או לא היה' שעלתה לכותרות בעת האחרונה סביב סוגית הזיכרונות המודחקים וערכם המשפטי, טור דעה נוסף, והפעם ד"ר מיכה אנקורי שתוהה כיצד נשכחה תגליתם היסודית של פרויד ויונג לפיה חלומות מדברים בשפה הסימבולית ולא בשפת החוק. כדי לעזור לכם לעקוב אחרי ההתייחסויות הרבות לפרשה - ריכזנו עבורכם בדף מידע את כל החומרים שהתפרסמו באתר סביב סוגית הפגיעה המינית והזיכרונות המודחקים - פוסטים המרכזים את התגובות התקשורת, שלל טורי הדעה שראו כאן אור, וכן מספר מאמרים מקצועיים שהתפרסמו באתרנו בעבר ועוסקים בסוגיות אלה ממש. מומלץ להציץ.
גם את בחירת העורכת גייסנו למאבק באלימות נגד נשים, כפי שהוא משתקף בחדר הטיפולים - מאמר מעשיר וישיר של נועה בר חיים שכותבת על מציאות ותעתוע ביחסי העברה והעברה נגדית בטיפול בניצולי טראומה מינית. עוד על תעתועים, ואזורי נפש מפורקים, תוכלו לקרוא בשני טקסטים ליריים המנתחים את שיריהן של משוררות צעירות - גיא פרל סוקר ברגישות את ספרה של מי-טל נדלר - 'ניסויים בחשמל' ומזהה את יכולתה לתאר תיאורים בהירים של מציאות מתעתעת, וליאור גרנות בפוסט מעמיק ונוגע - עוקבת אחר שירי הילדות של דנה לובינסקי ויהודית דריגס כשהיא תוהה - 'מי הן הילדות המופיעות לעצמן ונעלמות, מהבהבות, נושבות, מנסות ללא הרף להדביק את שברי הזמן ברוק, כדי לחבר פיסות של עצמן, רק כדי שיוכלו להמשיך לעלות, לגדול, לחיות? כיצד נאספות נפשות הנשים, מתייצבות אל מול ילדותן וקוראות אותה להתייצב, לבוא חשבון, לתת את הדין?'. כדאי לקרוא.
את נושא נחתום באזכור של שתי תופעות משיקות שאינן זוכות להכרה ולתשומת הלב הראויה - הספר 'אלימות אילמת - גברים כקורבנות' בעריכת יעל וילצ'ק-אביעד ויואב מזא"ה, עוסק באלימות נשית המופנית כלפי גברים ובגברים הנופלים קורבן לפגיעה ולהתעללות - פיזית, מינית, נפשית או משפטית. הספר מאגד בתוכו אסופה של מחקרים בנושאים רבים ומגוונים העוסקים כולם באלימות כלפי גברים במשפחה ובזוגיות. לקריאתכם זמין הפרק הראשון מתוך הספר 'קורבנות גברים במשפחה- האם יש תופעה כזו?'.
עוד ב'פסיכובלוגיה': פרופ' עמיה ליבליך על מסע הגיבורה של חברות קבוצת הכתיבה שהיא מנחה ומבינה פתאום שגם אמא הייתה גיבורה של ממש. איילת וידר כהן בשיר תנ"כי . ד"ר מיטשל בקר בשיר כאוב על המצב הפוליטי - 'פגשתי יאוש באמצע הקיץ' ושמאול ברנשטיין בהרהור פסיכואנליטי-תרבותי על מקור העולם וטבורו של עולם - מה בין הר הבית לציורו של גוסטב קורבה 'מקור העולם', וכיצד יכולתם המוגבלת של בני האדם להבין סימבול בצורתו המופשטת מעוררת שדים ומדנים.
שבוע טוב
"...ככה יעשה לאישה שצועקת
לא לא לא, אני לא רוצה,
שגופה מתפתל מזכרונות אונס,
שמסרבת להשתיק בתרופות.
ככה יעשה יאסין,
ככה בדיוק, בשנת 2014, בקיץ
במדינת היהודים. זה בסדר, שאינך מאמין,
גם אני מתקשה.
בינתיים יש מלחמה...".
(מילים: מרווה זוהר, מתוך 'דיר יאסין/כפר שאול, קיץ 2014')