הכל בוער, ומהו כל אשר בוער?
עלון פסיכולוגיה עברית | 16/8/2013 | הרשמו כמנויים
'המזרח התיכון בוער' זועקות הכותרות באתרי החדשות בעוד שכנינו הורגים אלה באלה. בגבולנו סערת רגשות התלקחה סביב שחרור האסירים, סדרת טלוויזיה אחת הצליחה להצית מחדש את המאבקים העדתיים וגל החום שפקד אותנו הגדיל לעשות והפך את הכל לבוער באופן מילולי ביותר. כש'הכל בוער' מבחוץ ו/או מבפנים, יש לעיתים דחף לפעול, לפתור, להקל, אלא שלא פעם, הלהט מצמצם את היכולת לחשוב ולהגיע להתרה.
ביום עיון חיפאי לזכרה של מרים בן אהרון ז"ל, השתתף כהן המנטליזציה הגדול פרופ' פיטר פונגי והסביר שכאשר עולה רגש עוצמתי בחדר הטיפולים (וגם בזוגיות, בין ידידים או במזרח התיכון, אם תרצו), נפגעת היכולת למנטליזציה. עוצמת הרגש ממסכת את היכולת להבין את רגשות האחר ואפילו להבחין בהם. כתגובה לכך עשוי האדם לנסות לשלוט על האחר או לשנותו כדי להגן על עצמו. כש'הכל בוער', מסביר פונגי, שיקוף רגשות ומחשבה על תחושות האחר לא יועילו. אם כך, תוהים מה כן? ומה עוד יש לפונגי לספר על התאוריה שלו? מוזמנים להעמיק בדבריו של ולקרוא את רשמיה של אלה בר מיום העיון המעניין. עוד על קונפליקטים סוערים והדרך להיחלץ מהם ניתן לקרוא ברשמיה של לילה חפר מיום העיון השנתי של האגודה לטיפול משפחתי וזוגי שעסק, בין היתר, במחול השדים המטורף של זוגות בנישואים עתיקי קונפליקט ובצעדי הריקוד העדינים אותם נדרש ללמוד המטפל שמבקש להצטרף לריקוד ולסייע בשינוי הדפוסים ההרסניים. עוד השבוע באתר - ד"ר יהודה ישראלי בוחן באמצעות מושגים פרוידיאניים ולאקאנייאניים תופעות של תאוצה בהתפתחות הטכנולוגית. וכותב על הקשר בין 'מועקה' ו'סימפטום' לבין מהפכת שיתוף המידע שאנחנו נמצאים בעיצומה. ובתוך סבך הקדמה הזו, למה אנחנו מתגעגעים? בספרם החדש 'על הגעגועים' מתארים גליה רבינוביץ', גדעון נפתלי ויערה לוין-פריימן את הגעגועים במצבי חיים שונים כמו הגירה, בחירת בני זוג, בחירת מקצוע, גירושים, פרישה ומוות. פרק רלוונטי ומסקרן במיוחד מתוך הספר מחכה לקריאתכם - ''געגועים פסיכולוגיים' למה מתגעגעים פסיכולוגים ופסיכולוגיות?". על תחושות מגוונות נוספות שאוגרים מטפלים בין קירות חדר הטיפולים ניתן לקרוא בשיר 'החדר שלי' של שבתאי מג'ר המפורסם בבלוג הכתיבה היצירתית שלנו. ד"ר רננה אלרן כותבת הפעם עלהפסיכוזה כהגנה ולא כהתפרקות, על המטפל כ'מישהו לרוץ איתו', ועל המפגש האישי שלה עם הפסיכוזה האקוטית במהלך ההתמחות האשפוזית במחלקה הסגורה.נסיים בפרידה מפרופ' יואל אליצור שמסיים את תפקידו כיו"ר מועצת הפסיכולוגים. פרופ' אליצור נפרד גם מן הבלוג 'משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים' בפוסט מסכם ונהיר ובו פירוט הנושאים העיקריים שעמדו במרכז הפעילות של המועצה בשלושת השנים האחרונות (תיקון חוק הפסיכולוגים, מעמד המתמחים, הרפורמה בבריאות הנפש ועוד). מומלץ מאד להתעדכן. צרור ברכות ליו"ר הנכנסת פרופ' רחל לוי-שיף.
"נזירים, הכל בוער. ומהו הכל אשר בוער? נזירים, העין בוערת, מראות בוערים, הכרת-ראייה בוערת, מגע-עין בוער.וכמו כן, כל הרגשה נעימה או הרגשה מכאיבה או הרגשה ניטרלית, הנוצרת כתוצאה ממגע-עין, אף היא בוערת. במה בוערת?בוערת באש התשוקה, באש השנאה, באש הבורות.אני אומר שכל זה בוער בלידה, בהזדקנות ובמוות, בעצב ובמרירות, במכאוב, ביגון ובייאוש..". (מתוך 'סוטרת האש' הבודהה שהה בגגאיה, גאיאסיסה)
