הוא לא כל כך חכם, אני יודעת
עלון פסיכולוגיה עברית | 16/12/2012 | הרשמו כמנויים
מדינת ישראל עסקה בשבוע החולף במדידות וציונים. האם התלמידים שלנו באמת מבריקים והשיפור המזהיר בציוני המתמטיקה מייצג נאמנה את המצב בבתי הספר, או בעיקר את חכמת המדידה? במאמר שני בסדרה שהתפרסם השבוע באתרנו, מתריעה ד"ר חנה דויד על האדרת אבחוני המחוננות בישראל המובילה לאבחוני-יתר ומסבירה מתי בכל זאת כדאי לשלוח את הילד החכם לאבחון שכזה. ועוד על מדידות מפוקפקות תוכלו לקרוא ב'שפיות זמנית' - פוסט על פערים בבריאות הנפש בין מזרחים לאשכנזים ועל הנטייה של מטפלים לאבחן את המטופל המזרחי כבעייתי יותר, כהסבר אפשרי לממצאים המטרידים. בנוסף תוכלו למצוא השבוע ב'קצרים' שלנו גם התייחסות להרשעתם הטריה של בכירים בבי"ח הפסיכיאטרי איתנים בהתעללות בחוסים ולצפות בסרטו הקצרצר של הפסיכולוג קווין דאטון ,המציג מבחן לזיהוי פסיכופתיה ומתייחס גם לפוטנציאל 'הצלת החיים' שטמון בחשיבה הפסיכופתית. פוטנציאל שעשוי להראות זניח וכמעט אירוני, כשבראש עוד צפות מחשבות על הטבח הנורא שהתרחש בסוף השבוע בבית הספר בקונטיקט. פרק מרתק מספרה החדש של ד"ר דנה אמיר "תהום שפה" העוסק ב'פונקצית העד בנפש' ובהעדרה בעקבות טראומה מתמשכת עלה לקריאה חופשית באתר, ולצדו בבלוג 'כתיבה יצירתית' סיפור של איילת הלר על שלושה עדים המספרים את סיפורי חייהם המתגלים כשזורים זה בזה באופן מכמיר לב. ולסיום עוד קצת בענייני דיומא - בפוסט אקטואלי מנתח שמואל ברנשטיין בעל החשיבה היונגיאנית את המתרחש בפוליטיקה הישראלית כשהוא עומד על הקשר בין הימין לגברי ובין השמאל לנשי. המסקנה הלא-פוליטיקלי-קורקטית בסופו של הפוסט היא שגוש השמאל זקוק לגבר שיעמוד בראשו כדי להצליח להחליף את השלטון, מה אתם חושבים? להשלמת התמונה, שלפנו עבורכם מן הארכיון את מאמרו של רועי סמנה שעוסק במושג הגבריות החדשה. שווה קריאה."הוא לא כל כך חכם, אני יודעת,
אך הוא כותב לי מכתבים
יפים כל כך ועצובים
והוא כותב לי: כמה חמודה את!
ותאמינו לי שדווקא בשבילי
הוא טוב מכל הבחורים ההם".
(מילים: יהורם טהרלב, לחן:אלונה טוראל)
