שכל הפשעים יבוצעו אחרי שאעצום עיניים
עלון פסיכולוגיה עברית | 24/11/2019 | הרשמו כמנויים
הספינה שלנו ממשיכה להיטלטל במים סוערים. ראש הממשלה יועמד לדין בגין עברות שוחד והפרת מרמה. ואנחנו מה. זאת אומרת, איך אוחזים במעקה ולא נופלים, איך ממשיכים לאסוף את המים המציפים את הסיפון, ולרוקן אותם החוצה, שלא יטביעו את הספינה, שלא נתקע. מה קורה במדינה בה הראש מואשם בפלילים, ומאשים בתורו את החוקרים? מה מתרחש בנפשם של האזרחים ואיך מושפעים חייהם האישיים? ומהם הכוחות הפועלים בימים כאלה במעגל של הקבוצה הדינאמית הגדולה שנקראת מדינה?
ובאתרנו השבוע, טקסטים נהדרים שלא מועמדים לדין:
הודעות ממומנות
הכשרת מטפלים IFS
Internal Family Systems זהו מודל טיפולי ייחודי מבוסס מיינדפולנס, מגובה בראיות ובמחקר, ומהווה דרך חיים ולא רק תאוריית אישיות או פרוטוקול טיפולי. לחצו לפרטים ולהרשמה
CBT אינטגרטיבי – מגוון קורסי בחירה לשנה הקרובה בחיפה. בשיתוף החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה
טיפול דינמי חוויתי, טיפול CBT ממוקד רגש, פסיכולוגיה חיובית, יום עיון לטיפול בטיקים, מודל טראנס דיאגנוסטי עם מומחית מדנמרק, ביופידבק, הדרכת הורים, ACT ועוד
הכלה למעשה - אסטרטרגיות של שילוב יעיל מנקודת מבט מערכתית, מאת ד"ר יבגניה שילשטיין. הרפורמה בחינוך המיוחד שאנו עומדים בפתחה, היא חלק מתהליך הקידום של רעיון השילוב בארץ ובכך היא יוצרת אתגר מהותי גם עבור אנשי החינוך וגם עבור הפסיכולוגים החינוכיים. לאור כך עולה השאלה: מהם הגורמים היוצרים התאמה של המסגרת החינוכית הרגילה לשילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים? מאמרה של שילשטיין מתייחס לאסטרטגיות של שילוב יעיל מנקודת מבט מערכתית. המאמר מתבונן על אסטרטגיות של שילוב יעיל בשתי רמות – ברמה הקשורה לתהליכים מערכתיים המתרחשים מחוץ לכיתה ושמשפיעים על הצלחת השילוב (סגנון ניהולי, שיתוף פעולה בין גורמים שונים בתוך המערכת וכו'), וברמה המתייחסת לעיצוב הלמידה עצמה בתוך כיתה (הוראה ב-co, למידה שיתופית, הכוונה עצמית בלמידה וכו'). קידום אסטרטגיות של שילוב יעיל דורש שינוי מערכתי בבתי-הספר. לפסיכולוג החינוכי ישנו תפקיד משמעותי בליווי של שינוי מערכתי קשור לקידום השילוב ובהעלאת מודעות של צוותים חינוכיים לאסטרטגיות של שילוב יעיל.
זוכרים שהזמנו אתכם לשלוח אלינו סיכומים טובים של מאמרים חשובים? אנחנו שמחים לפרסם סקירה של מאמרה של בטי ג'וזף, פסיכואנליטיקאית בריטית הנמנית עם הזרם התאורטי של ממשיכות קליין – 'מחשבות על חדר המשחקים', שפורסם בלונדון ב1998 ודן בהיבטים טכניים הנוגעים לטיפול בילדים לאור התאוריה הקלייניאנית. על פי התאוריה הקלייניאנית, טיפול פסיכואנליטי בילדים אינו שונה במהותו מטיפול במבוגרים. אולם בעוד שטיפול במבוגרים נעשה דרך דיבור, הרי שטיפול בילדים מתבסס יותר על עשייה, ומכאן נגזרים הבדלים טכניים הנוגעים גם לסטינג הטיפולי ולעיצוב חדר הטיפולים וגם לטכניקה הטיפולית. במאמרה, מתייחסת בטי ג'וזף להיבטים השונים שבעיצוב הסטינג בטיפול בילדים, חלקם טכניים ופרקטיים יותר וחלקם נוגעים לעמדת המטפל מול הילד.
ובפסיכובלוגיה -
במדור 'קריאה מודרכת' תפגשו את 'פיות ומכשפות – סיפורים מטפוריים בטיפול בילדים בסיכון', מאת אמתי מגד. המלצתה של חלי טל שלם, ביבליותרפיסטית המלווה תהליכי כתיבה יצירתיים, מרצה ומנחת קבוצות, שספר ילדים שלה וספר שירה שלה ראו אור בשנים האחרונות.
בשפיות זמנית – אנחנו מארחים את אתי רוזנצוויג, בטור מיוחד בעקבות מקרי הרצח של נשים על ידי בני זוגן שהתרחשו לאחרונה. רוזנצוויג פונה אל קהילת המטפלים הזוגיים ומבקשת לסמן מצבים בהם טיפול זוגי עלול להעצים ולהגדיל את האלימות בחסות ניסיון לתקן ולאחות, ומציעה להקפיד במצבים כאלה על פגישות נפרדות בין בני הזוג שיעניקו מרחב לשיח חופשי יותר.
התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית קוראת לציבור הפסיכולוגים להגיע לדיון משפטי שייערך היום, (בבית הדין לעבודה ברחוב שוקן 25 תל אביב, בתשע בבוקר) שיעסוק בביטול מינויו של המנהל בפועל של תחנת הארבעה בת"א, יואב רודניקי, והצנחת פסיכיאטר לניהול במקומו. התנועה קוראת לציבור הפסיכולוגים, מתמחים ומומחים, לבוא לדיון ולהפגין תמיכה ביואב ובזכותם של הפסיכולוגים לנהל מערכות בבריאות הנפש. לדבריהם, נוכחות כזו יכולה להשפיע השפעה של ממש על תוצאות הדיון. רפאל יונתן לאוס כותב בעקבות התרחשות זו על למה זה רע לכולנו שהגילדה הרפואית חוסמת פסיכולוגים קליניים ועוס"ים מניהול מרפאות בריאות הנפש.
יו"רית חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות שוטחת בפנינו את רשמיה מפגישה חשובה עם נציגי משרד האוצר, מעדכנת בפעילות החטיבה במח"ר בחודש האחרון, ומהרהרת בדמיון בין סיפורו של הג'וקר לבין הפסיכולוגיה הציבורית בישראל.
לכבוד שבוע המודעות הטרנסי ויום הזיכרון הטרנסי שצויינו בשבוע החולף, אנחנו שמחים לארח את שיריה של שילה ווינברג, שהתמודדה במשק שנים ארוכות עם דיספוריה מגדרית,וכתבה שירים שליוו אותה לאורך תקופות שונות בתהליך התאמת גופה לזהותה כאישה. כחלק מאותה השלמה, בחרה שילה לפרסם באתרנו שלושה משיריה, לצד כמה מילים אישיות שכתבה, אשר מאפשרות התבוננות קרובה ונוגעת על הכאבים אך גם על התקוות שהיו מנת חלקה לאורך שנים ארוכות, ואשר הובילו אותה להתחיל לכתוב.
בנוסף, ברצוננו להזכיר גם את הסקירה הנהדרת של מעיין אברהם מיום העיון 'ג'נדר בטרנס – מחשבות פסיכואנליטיות על התהפוכות המתחוללות בעולמות של מיניות ומגדר'.
•
שלא ידפוק אותי הלב
באמצע היום, שלא אכאיב
לאיש ולא אכאב, שיהיה
חלב ולחם טרי, טיפת אור,
מעט מים. שכל המכשירים
יפעלו, שכל התוכניות
יעלו, שכל הפשעים יבוצעו
אחרי שאעצום עיניים.
