כל יום מתגנב אלי
עלון פסיכולוגיה עברית | 22/7/2012 | הרשמו כמנויים
החום הקיצוני נלווה למעשים קיצוניים: אתר נופש שלו הפך לזירת טרור, וביקור תמים בבית הקולנוע בקולורדו הסתיים בטבח חסר פשר. כמה מן המאמרים השבוע עסקו אף הם במצבי קיצון. ציקי בן שחר, המלווה חולים סופניים אל מותם, משתף בפרק מתוך ספרו "המסע אל המוות הטוב". עמיה ליבליך שבה לדון בתופעת השבי, בה עסקה לראשונה בספרה ,חוץ מציפורים. היא מציגה את השינויים שחלו בחברה הישראלית ובהבנתנו את השבי. חנוך ירושלמי מציג כיצד היחס של מטפלים למיניות, כחלק מחייהם של מתמודדים עם מחלות נפש ופגיעות נפשיות חמורות יכול לבטא חלק מתפיסת עולם רחבה יותר, ממוקדת בהחלמה, בטיפולים אלו. זו הזדמנות לשוב לפרקים מספרו של ירושלמי "משבר וצמיחה", שפורסמו בעבר באתר, ותארו כיצד המפגש עם מצב משברי קיצוני עשוי להביא להתפתחות והתרחבות הנפש. טל סער שבה לשתף בבלוג שלה בפנטזיה על הטיפול, והפעם על חוויה של היות עובר.
ועוד: קישור לראיון עם אחד מגדולי הפסיכולוגים בני זמננו, דניאל כהנמן, שיר של חנה הופמן, "אנמנזה", שהתפרסם בבלוג כתיבה יצירתית. שרון רזניק מביאה סקירה של יום עיון הבוחן את מקומו של הפסיכולוג הקליני בקהילה, וב"שפיות זמנית" - קישורים למחקרים שבוחנים נכונות לאלטרואיזם ויכולת לפתח רגשות כתוצאה מהתנהגות.
בשבוע זה מציינים את תקופת "תשעת הימים" שקודמים לתשעה באב, וקושרים את ההווה אל החורבן והגלות שבעקבותיו. גם צום הרמדאן התחיל ביום שישי האחרון, וילווה אותנו בחודש הקרוב. נייחל לנחמה וצמיחה שיעלו מן המשבר, ההיסטורי ואלו האקטואליים גם יחד.
"כל יום מתגנב אלי
קצה של ידיעה
כל יום
אני לוקחת נשימה
כל יום
יותר עמוק
כל יום
יותר עמוק פנימה
עד שתנוח דעתנו
ותהיה קלה." (מילים: רונית שחר)
