על פנטזיית הצלה ,הצביעות שבהתנגדות לטיפול ממושך ועל טיפול פסיכולוגי "משמר" לעומת מרפא
ד"ר רפאל יונתן לאוס | 11/9/2018 | הרשמו כמנויים
[מוזיקת רקע מומלצת : "ציפיות". מילים רחל שפירא ביצוע מרגלית צנעני https://www.youtube.com...=qseVcJP79m0]
רבים נמנעו בימים האחרונים מלשאול אותי "מה הסיפור של תמונת הפרופיל החדשה בבלוג, סופרמן, כאילו דה?!" ולמרות שהדברים דורשים בירור* לא יכולתי לשתף אותם בכך שאני עסוק לאחרונה במחירים מסויימים (ולאו דווקא הטריוויאליים) של פנטזיית ההצלה בטיפול, כן זו הידועה לתהילה ושמצה או כפי שכתב טריאסט** (2009) בדיון מומלץ על גלגולה של פנטזיית ההצלה לאור הסדרה בטיפול: "פנטזיית ההצלה, למיטב הבנתי, הנה בת לוויה צמודה, יקרת ערך, בלתי נמנעת אם תרצו, אך בה בעת גם מתעתעת ומסוכנת למעשה הטיפול ולעבודת המטפל."
אני מאמין שלחגים יש יד בדבר, אחרי הכל זוהי שעתם הגדולה של הפסיכולוגים. הימים האלה מזמנים חשבון נפש והתכנסויות משפחתיות (ובהיפוך מוחלט למה שנאמר בפתיחה של אנה קארנינה על המשפחות המאושרות) קשות למי שיש לו עם מי להתכנס ועל מה להתחשבן וגם למי שאין, כי בחג מה שאין הוא גם יש נוכח וכואב. והכאב הזה והקושי מתרגמים אצלי לפנטזיית הצלה. לא של מי שפונים כיום אלא של מי שפעם ליוויתי והיום כבר לא. בעיקר אלו שאני חושש שעדיין זקוקים לטיפול, אולי תמיד יזדקקו, אבל גם אם לא תמיד אז לבטח בימים כאלה.
יצא לי להתקל לא פעם בצקצוקי לשון או בדיחות ארסיות ביחס לטיפולים פסיכולוגיים של כמה שנים*** אפילו דיבורים על מאל-פרקטיס או רמיזות על אתיקה לקויה. יש לתופעה הזו סיבות ואינטרסים (מודעים ולא מודעים) רבים. כאן, הפעם אתייחס רק לחלק של פנטזיית ההצלה. אז אם נדמיין רגע את הארכיטיפ של טיפול מוצלח (לא חשוב מאיזו עדה) הוא יראה פחות או יותר כך: איש / אישה סובלים מגיעים לטיפול, עוברים תהליך משמעותי (פירושים, חשיפות) משתנים ומבריאים! הסבל פחת או היה כלא היה. הידד!
(ולא אני כלל לא סקפטי לגבי היעילות של טיפולים פסיכולוגיים לסוגיהם. מטא אנליזות משנות השבעים של המאה הקודמת ועד היום משחזרות שוב ושוב את הממצאים החיוביים על אפקטיביות רבה. מצורף קישור למטא אנליזה עדכנית לדוגמה****)
אני כן טוען שיש עוד הרבה תרחישים – שיש מצבים קשים יותר מאחרים, שלא כל אחד אפשר לרפא אפילו שלא לכל אחד ניתן לעזור. לא שיכולים להיות עוד תרחישים, יש במציאות ממש וכל מי שלא עוצם עיניים חזק לא יכול שלא לראות. היחס אליהם צריך להיות מעוגן במציאות ולא נגזרת של פנטזיה – גם אם נהדרת והכרחית וחשובה. וכאן נכנסת הצביעות לעניין, בשום טיפול אחר זה לא הכל או כלום. שינוי מהיר או מאל-פרקטיס בכל מקרה, בכל בעיה, בכל פניה. לפני כמה שנים לקראת הכניסה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש נציגי משרד הבריאות השוו מצוקות נפשיות לבעיות גופניות, השוואה שחזרה על עצמה הייתה לסוכרת. אז בואו נשווה. מישהו מעלה בדעתו שזריקות אינסולין לכל החיים הן מאל פרקטיס? למישהו יש יומרה שניתן פשוט לרפא כל בעיה בתקופה קצרה או בכלל?
ישנם טיפולים רפואיים רבים שהמטרה שלהם היא לא לרפא את המחלה אלא רק לשמר את המצב הקיים, לאפשר לחיות ולמנוע התדרדרות – הטיפול הוא חלק מהמצב הקבוע הרגיל של הדברים. למרבה האבסורד זהו גם המיתוס בבריאות הנפש בנוגע לטיפולים תרופתיים פסיכיאטריים רבים – טיפולים אנטי פסיכוטיים למשל ניתנים לרוב לכל החיים. חברה סיפרה לי פעם שאחרי משבר דכאוני שחוותה נאמר לה שככל הנראה תזדקק לתרופות נוגדות דיכאון לכל החיים – לשמחתה לא זה המצב.
ישנם טיפולים רפואיים שאפילו לא מתיימרים למנוע התדרדרות. התחום הפליאטיבי התפתח מאוד וקיבל הכרה בשנים האחרונות. טיפול כזה לא רק שלא מנסה לרפא או למנוע התדרדרות מתוך הכרה שלא תמיד זה אפשרי. הטיפול מתמקד בהקלה של הסבל ושיפור איכות החיים – הא ותו לו.
התרחיש הזה או הפנטזיה של טיפול הריפוי כאפשרות יחידה באמת מקלה. היא מאפשרת להשאיר את טיפולי ומטופלי העבר עם פחות אשמה מאחור. פותחת את הפתח לעתיד שכולו טיפולים מוצלחים מספקים ומלאי עניין (מה שתקוע וקשה או חסר תקווה זה בעצם לא אתגר או סוג של קושי זה מאל פרקטיס – אשרי הסופר אגו האתי המשחרר) ומצד המטופל זה באמת מפחיד לחשוב על האפשרות של להזדקק תמיד לעזרה. אבל לא כל מה שנאחל לעצמנו יתגשם וחלק ממה שנחשוש ממנו עשוי עוד לבוא עלינו. זוהי האמת הפשוטה של הקיום הבוגר, זה שהשתחרר מכל יכולתן של המחשבות. ההתקפה הפרועה והצבועה על טיפולים פסיכולוגים ארוכים היא לפעמים רק כעס ואכזבה שנולדים מהמפגש עם המציאות.
לסיום עוד כמה מילים של רחל שפירא:
היי שקטה, עכשיו הכל בסדר
אפילו המחנק עומד להשתחרר
זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן
זה העולם שיש ואין עולם אחר.
ועוד כמה מסורתיות מפיוט לראש השנה מאת ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס על העקידה שגם היא לרגעים פנטזיית הצלה שהשתבשה:
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ;
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ;
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ;
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ;
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* אחרי הכל הסיפור של סופרמן מזמין מגוון של פרשנויות קלאסיות ברוח "מיתוס לידת הגיבור" או "רומן המשפחה של הנאורוטיקנים" (וקצת ארס פואטיקה – כמה כייף זה בלוג, אפשר לזרוק לאוויר זרע של רעיון, בלי להסביר בלי להפנות באופן מלא. מי שמבין מבין ומי שלא לא).
** https://www.hebpsy.net/....asp?id=2365
*** כאן התייחסתי למפורסמת שבהן די בפירוט https://www.hebpsy.net/....asp?id=2739
**** https://www.cambridge.o...4381F18E51B9
