8.5.2011: על האפשרות לצמיחה מתוך טראומה
שפיות זמנית | 8/5/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הלם קרב (הידוע גם בשם "תגובת קרב") היא תגובה פוסט טראומתית של חייל לאירוע שהתרחש בזמן לוחמה. כ- 10%–15% מכלל הנפגעים במלחמה הם נפגעי הלם קרב, ולפי נתוני נט"ל בישראל חיים כ-4,000 נפגעים כאלה.
התופעות השליליות הנובעות מפוסט טראומה, ומתגובת קרב באופן ספציפי, נחקרו במשך שנים רבות: החל ממלחמת העולם הראשונה, אשר בעקבותיה נחקר "הלם הפגזים" (shell shock) דרך העיסוק הרב בחברה האמריקאית בנפגעי הלם הקרב ממלחמת ויאטנם, שהוביל גם לשינוי הגדרת הפוסט טראומה ב- DSM, ועד ימינו בהם קיימות התמחויות ותתי התמחויות בתוך תחום מחקר עשיר של טיפול בפוסט טראומה.
יחד עם זאת רק לאחרונה התחיל תחום המחקר הקליני של צמיחה פוסט טראומטית- שינויים חיוביים החלים כתוצאה מההתמודדות עם אירוע טראומטי- לתפוס תאוצה. צמיחה פוסט טראומטית אינה מונעת, ולעיתים אף לא מפחיתה, את הסבל שהתמודדות עם טראומה טומנת בחובה, אלא מתייחסת לאופנים השונים שבהם אנשים עושים שימוש משמעותי בהתמודדות עם הטראומה והשלכותיה ולדרך שבה השימוש הזה מסייע להם לצמוח. קשה להפריז בחשיבות של צמיחה זו עבור מטופלים הסובלים מפוסט טראומה, ולכן עלינו, כאנשי טיפול, להכירו ולדעת לעודד ולהכווין את מטופלנו מתוך הידע הנצבר בתחום.
חוקרי צמיחה פוסט טראומתית זיהו חמישה תחומים אשר נפגעי טראומה מצביעים עליהם כאזורים התפתחו בעקבותיה: 1. כתוצאה מההתמודדות עם משבר הטראומה נפתחות הזדמנויות חדשות בחייהם שלא היו פתוחות קודם לכן. 2. התפתחותה של קרבה גדולה יותר לאנשים אחרים, ובעיקר לאנשים החווים סבל. 3. תחושת מסוגלות ועמידות גדולות יותר, בחזקת "מה שלא הורג, מחשל". 4. פרספקטיבה חדשה והערכה מלאה יותר של החיים. 5. חיבור גדול יותר לתחושת רוחניות, ומחויבות גדולה יותר לעולם ערכי שאינו גשמי.
באתרנו פרסם זה מכבר מנשה כהן את המאמר "מהצמדות לחוויה הטראומתית לצמיחה פוסט טראומתית: דיון בדוגמאות קליניות", במסגרתו הוא מפנה את תשומת הלב תוך שימוש בדוגמאות לנטייה של נפגע פוסט-טראומה להיצמד ולהתקשר לטראומה כל עוד אינו מוצא מובן, טעם או משמעות באירוע הטראומטי או בתוצאותיו. כמו כן ניתן למצוא מספר מאמרים של אנשי מקצוע, כמו גם של נפגעי טראומה, בגליון מספר שמונה של "בנוגע לרגש".
