יום הבחירה: ביבי ושרה או בוז׳י וציפי
שמואל ברנשטיין | 17/3/2015 | הרשמו כמנויים
מעניינת הזוגיות הלוקחת מקום מרכזי בבחירות האחרונות. שרה, זוגתו של רה״מ, עולה מיד פעם במהלך שנות כהונתו לכותרות, תמיד כצד צילי של ביבי – זו שמייצגת את הצד הביתי של ביבי, את סגנון חייו והתנהלותו היומיומית. במשך השנים נצטיירה תמונה של רודנות יהירה, נצלנות וחמדנות שאינה יודעת שבעה, רדיפת שררה וכבוד וגם התערבות בענייני ממשל. רה״מ נאלץ להשתמש בשירותיהם של סוללת פרקליטים נאמנים כדי להסיר את הכתמים המתהווים כתוצאה מזליגת אינפורמציה על הנעשה בביתו, בממלכתה של זוגתו כביכול.
בעוד המדיה גועשת בסיפורי שרה וביבי האחרונים, טרם החלטתו של ביבי לפרק את הממשלה ולרוץ לבחירות מוקדמות, קם בוז׳י הרצוג ועושה מעשה שמקדם אותו מעמדת עוד חנון שמאלני שלא יוכל לביבי, לעמדה של מתחרה מוביל. האקט המחוכם שבו נקט הוא הזיווג עם ציפי לבני. בניגוד לזוגיות הממשית של ביבי ושרה, זוהי זוגיות הנתפסת מלכתחילה כבעייתית, אבל כשוויונית ואולי אפילו מהופכת: בוז׳י הוא החנון, הלא-כריזמתי, שלא יוכל כביכול להנהיג לבדו, וציפי היא אשה לוחמת שאיננה נרתעת לשחק במגרש הפוליטי הגברי בישראל. ציפי איננה הקטנה שלידו.
כמו שהשמצות רבות את ביבי הופנו כלפי שרה אשתו שחשפה את חצרו האחורית של בית רה״מ, כך ניסה הקמפיין של ביבי להשמיץ את ציפי, שהוצגה כמגה-ביץ׳ בוגדנית והרסנית.
באופן לא-מודע, אפשר לראות בכך פניה להעדפותיהן הסגנוניות של אוהדי שני המחנות: ביבי ושרה מייצגים זוגיות מסורתית שמרנית, בה גם אם לאשה כוחות והשפעה רבים, היא עדיין מופיעה כקטנה שמאחורי הבעל, סגנון המתקשר לרבים מבין אוהדי המחנה הלאומי – מבתים מזרחיים, מסורתיים ולאומיים. בוז׳י וציפי לעומת זאת, מייצגים זוגיות מערבית-מודרנית, של גבר מוחלש ואשה אסרטיבית, סגנון המתקשר יותר לאוהדי מחנה שמאל-מרכז – יוצאי ארצות המערב, ליברלים ומודרניים יותר בהשקפותיהם...
למרות שלשרה נתניהו מקצוע מוערך, פסיכולוגית חינוכית, הוא נתפס בדרך-כלל כנשי יותר, והיא מופיעה כמי שמבקשת לרכוש את מעמדה כאשת רה״מ ולא כאשת מקצוע. לעומת זאת, גם לציפי לבני מקצוע מוערך, והיא מקדישה עצמה לפוליטיקה, שדה הנחשב גברי עוד יותר מעריכת-דין, מה שמציג אותה כאשה בעלת צד גברי מפותח – שוות מעמד לפרטנר שלה מכל היבט שהוא. אין ספק שזוהי זוגיות מערבית-מודרנית, עכשווית, הקוסמת לרבים בדיוק כמו ערכים מערביים-מודרניים אחרים.
אולי מאבק הזוגות הזה, הוא מאבק על פניה של החברה הישראלית – תהיה זו חברה מסורתית-שמרנית או חברה ליברלית-מתקדמת, מאבק אשר את סממניו אנו פוגשים בכל תחומי השלטון והחברה הישראלים: כלכלה, משפט, מקומה של הדת במדינה והקאנון התרבותי הדומיננטי.
