לוליטה
איילת כהן וידר | 5/3/2015 | הרשמו כמנויים
"לוליטה את ילדה יפה ויש לך פוטנציאל...ואל תאכלי עוגות גבינה זה לא טוב למשקל"...
את מבקשת להזיז את הפגישה כי זימנו אותך לצילומים של קטלוג
ואני דואגת מה יהיה עם הפרעת האכילה שלך.
את מתארת לי איך חיכיתן שעות על גבי שעות עד שאפרו אתכן ועד שחפפו
ושוב חיכיתן עד שיקראו לכן להצטלם
וזה הוריד לך את החשק להשתלב בדוגמנות
את מבינה שאם את רוצה להיכנס לזה את צריכה מישהו שיכניס אותך פנימה
את צריכה להכיר מישהו מפורסם שידחוף אותך פנימה
ופורים עכשיו ואני חושבת עלייך ועל הנערות שהתקבצו בשושן הבירה
על אסתר שהיתה יפת תואר וטובת מראה
ונשאה חסד לפני הגי שומר הנשים
והוא משנה אותה ואת נערותיה לטוב.
וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ--כִּי אֵין לָהּ, אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת. ח וַיְהִי, בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל-יַד הֵגָי; וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים. ט וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְעֵינָיו, וַתִּשָּׂא חֶסֶד לְפָנָיו, וַיְבַהֵל אֶת-תַּמְרוּקֶיהָ וְאֶת-מָנוֹתֶהָ לָתֵת לָהּ, וְאֵת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת-לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת-נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב, בֵּית הַנָּשִׁים. י לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר, אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ: כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ, אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד.
נערות.
נערות רבות
נערות רבות מקובצות
בנות תשע ושלוש עשרה ושבע עשרה
ובנות ארבעים ושבעים או שבעים וחמש
בשיער ארוך עד המותן
או במטפחת צבעונית שעוטפת את כל השיער
בכובע כחול,בשיער לבן או חום
בפאה ג'ינג'ית או שחורה
בתל אביב, בבני ברק ובטלמון
בשדרות וברמת השרון
רוצות להילקח, לשאת חן
רוצות להיות טובות בעיניו
רוצות לקבל את הראוי
רוצות להשתנות לטוב
שונות ולומדות
מסכת גיטין וכתובות
ומקרא ותרגום
וכתבי הרב קוק ורבי נחמן
ואתיקה ופיזיקה
ומצוּוֹת לא להגיד.
ומי את אסתר? בת כמה את?
ומי היו אביך ואמך?
ולאן לקחת את החיים שלך אחרי הHappy end?
הצמחת כנפיים אבל אין לך פנים.
אני מחפשת במדרש פיסות מידע עלייך, על החיים שלך ועל היתמות שלך *
" הדסה היא אסתר. בת ארבעים שנה היתה, ושמואל אמר בת שבעים היתה, ורבנן אמרו בת שבעים וחמש שנים.... אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, את יצאת מבית אביך כשהיית בן ע"ה שנים, חייך אף הגואל שעתיד לעמוד ממך על בנייך במֶדָי, לא תהא אלא בת ע"ה שנה, מנין הדס"ה.
כי אין לה אב ואם.... אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אתם בכיתם יתומים היינו ואין אב (איכה ה ג), אף הגואל שאני עתיד להעמיד עליכם במָדָי(בפרס), אין לו לא אב ולא אם, שנאמר "כי אין לה אב ואם".
ואולי צריך להתייתם כדי לגאול
להתנתק מכל מה שלמדנו
מכל המקומות אליהם נלקחנו שלא על דעתנו.
להרגיש לבד בעולם
להבין שזו הייתה לקיחה
שלא היתה לך באמת בחירה או ברירה
ואת כבר בת 40 או 70 או 75
ויש לך כל כך הרבה דברים להגיד.