אלימות סימטרית?
גיא פרל | 12/1/2015 | הרשמו כמנויים
במוסף 'ספרים' של עיתון 'הארץ' (9/1/15) התפרסמה בסוף השבוע רשימתו של גבריאל בוקובזה על הספר 'אלימות אילמת: גברים כקרבנות' (http://www.haaretz.co.i...um-1.2529960). אבהיר שלא קראתי את הספר, וכי רשימתו המאוזנת של בוקובזה חשובה בעיני. בוקובזה מודע לביקורת ולהתנגדות שהספר עשוי לעורר ולפיכך מבהיר: "העובדה שבמקרים לא מועטים גברים מחזיקים בתפקיד מחוללי האלימות מונעת מרבים את הרצון להביט באמפתיה בגברים מוחלשים, פגועים והלוּמים. האמירה המאזנת (המופיעה כמה פעמים בספר) מרגיעה בכך שהיא מוודאת שמתן מקום לכאבו של קורבן גבר לא בא על חשבון תמיכה בכאבה של קורבן אשה, ודאי שאינה מפחיתה מאחריותם של תוקפנים.". אני מסכים עם עמדתו של בוקובזה לפיה חשוב שנשמע את קולם של גברים רבים הנופלים קרבן לסוגים שונים של אלימות, כולל מצד נשים. בדברי כאן אין לי כל מחלוקת עם בוקובזה, וככל הנראה גם לא עם חלק מן המאמרים בספר.
אבקש לנצל את רשימתו של בוקובזה, כדי להבהיר את עמדתי בייחס לטענה הרווחת לאחרונה לפיה קיימת סימטריה מגדרית בתחום האלימות במשפחה. אני מקבל את הטענה, הנשענת על ממצאי מחקרים, לפיה אלימות במשפחה הנה סימטרית מכפי שסברנו עד לפני שנים אחדות. אולם, חלק מן הטוענים לסימטריה (ובוקובזה אינו נמנה עמם) עושים זאת מבלי לרדת לדקויות המאפיינות את תופעת האלימות במשפחה, והדבר מוביל לטעויות באבחון ובהתערבות. זאת ועוד, הטענה לסימטריה שאינה מבוססת על הבנת הדקויות, משרתת את המבקשים לטשטש את מימדיה של האלימות הגברית ואת מאפייניה הייחודיים (הדברים מוכרים, למשל, למטפלים בגברים אלימים). אם כן, כדי להימנע מהכללות וטעויות נדרשת ראיה מורכבת של הדברים, מורכבות אותה מצאתי בטיפולוגיה שהציע מייקל ג'ונסון במאמרו משנת 1995 (1), אותו שכלל ואושש לאורך השנים. אציג כאן את תמצית הדברים, ואצרף קישורים לשני מאמרים מאוחרים יותר שלו (2,3). בהתבסס על מחקרים רחבי היקף, ג'ונסון הבחין בין 'אלימות זוגית מצבית' (Situational Couple Violence) לבין 'טרור ביחסים אינטימיים' (Intimate Terrorisms) [אציין שבהמשך שכלל ג'ונסון את הטיפולוגיה שלו והציע ארבע קטגוריות (3)]. אלימות זוגית מצבית מאופיינת ברמות אלימות נמוכות יחסית ופעמים רבות תהיה הדדית. היא נשענת על דינמיקות אישיות ובין אישיות שונות, אך הצורך בשליטה אינו מרכזי בה. הטרור ביחסים אינטימיים, לעומת זאת, מאופיין ברמות אלימות גבוהות ומסוכנות יותר, זו דינאמיקה שאינה הדדית כי אם משמרת חלוקה ברורה לתוקפן וקרבן והצורך בשליטה עומד בבסיסה. יש לשים לב לכך שסוג זה של אלימות אינו סימטרי מבחינה מגדרית ורוב הנוקטים בה הנם גברים. בסוף הרשימה אצרף לנוחותכם פסקה מתוך המאמר שראה אור ב 2005, ובו הרחבה מסויימת אודות הדבר.
לסיכום, אין לי כל ספק שגברים נופלים קרבן לאלימות נשים – הן במסגרת 'אלימות זוגית מצבית' והן במסגרת 'טרור אינטימי' שיטתי. טיפלתי בעבר בגברים שנפלו קרבן לאלימות שכזו, וכאבם לא היה שונה במאום מכאבן של נשים בהן טיפלתי שנמצאו במצב המקביל. יחד עם זאת, על פי ג'ונסון, יש לזכור כי תופעת 'הטרור האינטימי' אינה מתקיימת באופן סימטרי מבחינה מגדרית כי אם שכיחה יותר בקרב גברים, וזאת למרבה הצער.
"Reanalyzing data from Frieze’s Pittsburgh study (Frieze &Browne, 1989), he has shown that situational couple violence in heterosexual relationships is roughly gender symmetric, whereas intimate terrorism is perpetrated almost entirely by men (M. P. Johnson, 2001). Both of these examples relate to the causes of intimate terrorism and situational couple violence and lend support to the theoretical argument that intimate terrorism has its primary roots in male domination of women, as feminist theorists have long contended." )p 325).
מקורות וקישורים למאמרים
1) Johnson, M. P. (1995). Patriarchal terrorism and common couple violence: Two forms of violence against women. Journal of Marriage and the Family, 57, 283-294.
2) Johnson, M. P., & Leone, J. M. (2005). The differential effects of intimate terrorism and situational couple violence: Findings from the National Violence Against Women Survey. Journal of Family Issues, 26(3), 322-349.
http://www.personal.psu...%20Leone.pdf
3) Jonson, M. P. (2006). Conflict and control: Gender symmetry and asymmetry in Domestic Violence. Violence Against Women, 12, 1003-1018.
http://www.personal.psu...05%20VAW.pdf
