החלפת גלגל והתאבדות כמשימות גבריות
daniel becker | 24/1/2014 | הרשמו כמנויים
זהו, עברתי דירה, עכשיו אני יכול להתפנות לכתוב. כבר זמן רב אני רוצה לכתוב פוסט על משימות גבריות (בלי מרכאות) בהתבסס על דוגמא בנאלית שאביא להלן, אך האזנה לא ממוקדת לשידורי הרדיו הוסיפה לי דוגמא הרבה יותר עסיסית ומטרידה.
הדוגמא הבנאלית נוגעת להצעות של כמה חברות ביטוח ושרותי גרירה ותיקוני דרך. בכולן מובטח שבמסגרת הביטוח יוענק שרות החלפת גלגל חינם לנשים שיחזיקו בו. ענייני הוא לא לטעון לקיפוח, אלא להנחה הסמויה שקיימת מאחורי ביטוח זה והיא שכל גבר בטכס חניכה כלשהו מקבל הדרכה מלאה מבעל מקצוע או מגברים בוגרים. קראתי לכך דוגמא בנאלית כי אולי זה לא מרשים מספיק הקונפליקט הפנימי שמתעורר אצל אותו גבר שאינו יודע או אינו רוצה להחליף גלגל לבין הציווי החברתי שמבוטא על ידי עמדות חברות הביטוח לפיו זה מובן מאליו שבתור גבר עליו להחליף גלגל אחרת ישלם מחיר כספי צנוע להחלפת הגלגל על ידי מנדהו אחר (לבטח גבר גברי) ומחיר ניכר בעולמו הרגשי. המחשבה התעוררה בעבר הדי רחוק כאשר יום אחד קיבלתי קריאת טלפון מאשתי ומבתי (בנפרד) ובפיהן אותה בקשה והיא לבוא לעזור להן להחליף גלגל (לאף אחת מהם לא היה הביטוח המתואר לעיל). שוב, איני ממורמר על כך שעלי להחליף פעמיים גלגל באותו יום, לא אז ולא היום. מה שמפתיע אותי הוא שזה נראה כל כך טבעי שאני יודע ויכול לעשות את זה לי ולהן. כעת אני מנסה לחשוב מה עשיתי בפעם הראשונה שנאלצתי להחליף גלגל ומי חנך אותי ונזכרתי בחבר ללימודי רפואה שעמד לצידי והסביר את החשיבות שהמעצור יד יהיה מתוח, של הקשר הכרונולוגי שבין שחרור הברגים והרמת המכונית והקריטיות של סגירת הברגים בהצלבה ולא בסדר שלהם על פי הסמיכות.
הדוגמא השנייה יותר דרמטית ואף הייתי אומר מניפולטיבית כי המסר הוא סמוי והוא לא צורם באופן מיידי. כאמור הקשבתי לשידורי הרדיו והדיון היה עם דמות ציבורית מעולם האקדמיה (אישה). הדיון נסוב סביב מתאבדת צ'צ'נית שהתאבדה בימים האחרונים של 2013 וגרמה למותם של 13 איש ולפציעתם של כ40 אחרים. בניתוח מצבה של המחתרת אמרה המרואיינת שמצבה של המחתרת הוא כזה ששולחים נשים ל"משימות גבריות" (רק שהיא אמרה את זאת בלי מרכאות בכלל). כאן נזכרתי כי מגיל די מוקדם הייתי די מודע לאפליה שיש בכך שמצופה ממני להתנדב ליחידה קרבית עילית ולהגדיל ראש ואני די מודע, עכשיו, שלא רציתי לשלם את המחיר הזה ובתבונה אינטואיטיבית ותוך כדי תחושות קשות של חוסר ערך ודימוי "לא גבר" התחמקתי (אפילו המילה התחמקתי היא ראויה לעיון חוזר).פעם ראשונה זה קרה אחרי שהתקבלתי לסיירת התחרטתי כעבור כמה ימים ושירתי בסתם יחידה קרבית, לא עילית. בהמשך עוד הגדלתי לעשות ובאמצע קורס קצינים ביקשתי להדיח עצמי. לגאותי אז ולבושתי היום מפקד הבסיס שכנע אותי להישאר בקורס בנימוק הבנאלי שעלי להגיע למקסימום בכל שטח ולהתמודד כמו גבר עם האתגרים. זכור לי במיוחד שבחזרה לפלוגה המ"פ שעסק בבדיקת מסדר המפקד (אתם יודעים מקלעון ומחסניות נקיות מחול ושמן, חגור פרוש יפה במיטה ועוד טכסים גבריים רבים שמעלים בי חיוך מריר כאשר אני נזכר בהם), המ"פ בראותו אותי פנה אלי ועם הרבה חיבה שאל "בקר, הולכים הביתה?" ואני השבתי במבוכה שאני נשאר בקורס ואז בהרבה אכזבה פלט לעברי "נו, יהיה עוד אופיצר (קצין". היום אני חושב על כך שהוא התכוון בין השאר לבטא אכזבה מכך שעוד אחד נכנע לקוד הגברי ומקבל עליו את הדין בלי לערער עליו. באירועים אלו נזכרתי כאשר שמעתי על הפיגוע התאבדות בתור "משימה גברית"... .
הנושא של המשימות הגבריות מעלה שני נושאים אחרים שנדונו בספרות המגדרית הגברית ואביא את תמציתם בהנחה שבהזדמנות אחרת ארחיב אליהם.
דבורה דוד ורוברט ברנון (Devora David & Robert Brannon), שני סוציולוגים הגדירו ב1976 ארבע דרישות? ציפיות? לקיום גבריות. כללים שנראים לי תקפים גם היום גם אם כבר לא תקין פוליטית להודות בתקפותם.
No sissy stuff כל דבר שיש בו אפילו בכדי לרמוז לנשיות הוא אסור. גבר אמיתי חייב להימנע מכל התנהגות או מאפיין שקשור לנשיות.
Be a big wheel גבריות נמדדת בהצלחה, כוח ובהערצה של האחרים. אתה חייב שיהיה לך משאבים, הכרה ומעמד על מנת להיחשב כגברי.
Be a sturdy oak גבריות מחייבת רציונליות, חספוס ובטחון עצמי. גבר חייב להישאר שלו (COOL ) בכל מצב, לא להפגין התרגשות ואל לא להודות בחולשה.
Give em' hell גבר חייב לשדר הילה של העזה ותוקפנות, חייב לרצות לקחת סיכונים, "ללכת על זה" גם אם ההיגיון והפחדים שלו מנחים אותו אחרת.
ואם נולדתי זכר ולא בא לי להיות גיבור או להחליף גלגל?
טוב כאן נכנס במושג השני הקרוי Gender Role Strain Paradigm פרדיגמה אשר נוסחה על ידי ג'וזף פלאק 1981 ( Joseph Pleck )בספרו "המיתוס של הגבריות."
עיקר הפרדיגמה באה לומר כי בתקופתנו התפקיד המגדרי של הגבר הוא רווי סתירות והעדר עקביות. הטענה היא כי חלק גדול מהגברים מפר את "חוקי התפקוד המגדרי" (האמת שהמרכאות מיותרות). ההפרה של הקודים המגדירים מה עושה את הגבר, גבר, גוררת איתה גינוי ומחיר רגשי ניכר ולכן הרבה גברים נרתעים מלהפר את הקודים הללו אשר מוכתבים על ידי הורים, מורים ובני אותה תפיסה חברתית. במלים פשוטות הקודים התרבותים דוגמת אלה שהדגמתי למעלה החל מהידע והיכולת להחליף גלגל וכלה בנכונות לעמוד במשימות גבריות דוגמת התאבדות באים לעתים קרובות לידי התנגשות עם המאפיינים האישיים של כל אחד מאיתנו. זה יוצר קונפליקט אשר לרוב נפתר על ידי כניעה לתכתיבים החיצוניים ואימוץ עמדה קונפורמית ולא אוטנטית בתעריף רגשי מופקע.
אז מה אם לא בא לך להיות גיבור או להחליף גלגל?