"פסיכי, אבל בקטע טוב"
שפיות זמנית | 3/8/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
המתח שבין השיגעון לשפיות וההגדרות של הנורמאליות והטירוף העסיקו לאורך השנים הוגות ופסיכולוגים, נשות בריאות נפש ופילוסופים. האם ההגדרות תלויות זו בזו? האם הן מעגליות? האם ישנו רצף בין השפיות לשגעון או שמא יש קפיצה איכותית כשעוברים את הגבול?
פרויד הראה כי שפת היומיום מסגירה לא מעט מהתפיסות הבלתי מדוברות אודות נושאים שונים, והדגים כיצד משמעותן של מילים שונות רבה יותר ממה שנדמה בתחילה. אלון עידן, בטור אלגנטי, מדגים כיצד רוח זמננו שלנו, ותפיסותינו אודות שגעון, משתקפות בשפה ובסלנג העכשווי. שווה קריאה.
"'פסיכי' היא מילה שעוברת טרנספורמציה מעניינת במיוחד: עד לפני כמה שנים היא שימשה לתיאור שלילי של בני אדם. כשאמרת על מישהו 'פסיכי', התכוונת לומר שהוא מופרע, מטורף, מוזר, ובכל מקרה בעל בעיה נפשית. בשנים האחרונות השימוש ב'פסיכי' הפך דו־משמעי: 'סרט פסיכי לגמרי' הוא בדרך כלל סרט מהפנט; 'חבר פסיכי שאין דברים כאלו' הוא לרוב חבר שאתה רוצה בקרבתו; שלא לדבר על מישהי 'פסיכית לגמרי במיטה'.
התוכן החדש שנוצק לתוך מילים כמו 'פסיכי' ו'דפוק' מלמד על מיאוס שמופנה כלפי ההגדרה הקלאסית של ה'נורמליות' ועל צורך חזק לשבש את סקאלת הטוב־רע. אנשים התחילו לאמץ מילים שמתארות את ה'לא נורמלי' - 'משוגע', 'מטורף', 'מוזר' - משום שהן חותרות תחת קרקע קשיחה ולא נוחה. כדי להפוך בקרקע ולערבב את הקלפים מחדש, נוצקו אל מילים 'רעות' (פסיכי, דפוק) חומרי טעם וריח חיוביים, כך שהמילים ה'טובות' (נורמלי, רגיל) יתמלאו בחומרי טעם וריח שליליים."
