התערבות ייעוצית מוגדרת בספרות המחקרית כמערכת יחסים מיוחדת המייצרת פעולת גומלין בין מטופל/ת לבין יועץ/ת, ושמטרתה ליצור שינוי בשלושה מישורים עיקריים: התפתחות אישית, התאמה סוציאלית/חברתית והתפתחות מקצועית. בתהליך ההתערבות הייעוצית (ובהתאם לקונטקסט המקצועי בו היא מתקיימת), עיקר תפקידו/ה ואחריותו/ה של היועץ/ת הוא לתרום לתהליך של שינוי אצל הנועץ/ת. המאמר הנוכחי יציג מספר אספקטים המקושרים עם תהליך התערבות ייעוצית כתהליך פסיכולוגי, תוך הבהרת יסודות חשובים העשויים לתרום לאפקטיביות התהליך ולהשגת השינוי.
הקניית כלים לחקירה עצמית של הנועץ/ת
לאורך היסטוריית התפתחות שיטות פסיכולוגיות, גישות ייעוציות ותיאוריות מרכזיות כגון הפסיכואנליטית, הביהביוריסטית, הקוגנטיבית ותיאוריית הגשטלט פותחו מודלים וכלים לפיתוח היכולת לחקור ולנבור בעולם הפנימי, להעלאת רמת המודעות העצמית ולהגברת מידת המוטיבציה להחלת שינוי. חקירה עצמית של עולמו/ה הפנימי של הנועץ/ת מביאה לגילוי אספקטים חדשים בהתנסויות סוציאליות ופסיכולוגיות, להכרה בפאנים התנהגותיים, ולפיתוח יכולת לבוננות עצמית/תובנה/הארה (Insight). כמו כן, מטרת החלת השינוי בנועץ/ת באמצעות הענקת כלים לחקירה עצמית נתמכת בעיקר על הקונספט המדגיש התחברות לשורשי מקורות הדחפים וההתנסויות כאמצעי להחלת שינוי בתהליך הטיפולי ולמילוי הפוטנציאל הטמון בנו כבני אדם.
השימוש ב – REBT (Rational Emotive Behaviour Therapy)
REBT (Rational Emotive Behaviour Therapy), כשיטה תראפויטית, מתבססת על ההנחה, לפיה מחשבות ותחושות לא/יציבות/מבולבלות/מדאיגות אצל הנועץ/ת מבוססות על מערכת אמונות לא ראציונלית. באמצעות יישום שיטת ה- REBT וכליה במהלך הטיפול, כגון עריכת דיאלוג עצמי, ביטוי גילויי דעת והצהרות אינדיבידואליות, המטופל/ת מאתגר/ת את הנחותיו ואת אמונותיו השגויות. שיטה זו מסייעת להפחתת מחשבות לא ראציונליות ו/או שליליות, מאפשרת החלפת אמונות ותחושות מוגזמות בעידוד ליצירת מערכת אמונות ראציונלית ומסתגלת, תוך הדגשת שינוי מחשבות הרסניות.
התמקדות בנועץ/ת
Miller & Rollnick (1991) גורסים כי אסטרטגיות וטכניקות מוטיבציוניות המתמקדות בנועץ/ת ובסביבתו/ה הישירה עשויות להוביל לתוצאות טיפוליות אפקטיביות. במהלך ההתערבות הייעוצית, חשוב מאד להבהיר לנועץ/ת כי מטרת הטיפול הנה להתמקד במחשבותיו/ה ובהתנהגויותיו/ה שלו/ה על מנת לייצר את השינוי המיוחל. עוד חשוב לציין כי במהלך ההתערבות הייעוצית, התמקדות יתירה בתחושותיו/ה ובמחשבותיו/ה האישיות של היועץ/ת מזו שבמערכת היחסים עם הנועץ/ת עשויה להוביל להפרעה לא רצויה בתקשורת הבין-אישית שביניהם.
שתיקה במהלך הטיפול
לפי Monsour (1992) במהלך הטיפול היועץ/ת מעניק/ה קבלה ותמיכה בלתי מותנות, הנחשבות לאספקטים מרכזיים ביחסים אינטימיים. שתיקה וקיומן של שתיקות במהלך ההתערבות הייעוצית משתקפות כתגובות א-וורבאליות, המבטאות כוונות והתייחסויות שונות כגון, הבנה ואמפתיה, או בניגוד, חוסר הבנה ובלבול. שימוש בשתיקה במהלך ההתערבות הייעוצית מאפשר הן ליועץ/ת והן לנועץ/ת ליצור קירבה מנטלית במערכת היחסים, לשתף תחושות ומחשבות, וכן, ליצור מודעות לפערים ולריחוק העשויים להופיע במהלך הטיפול. יתרה מכך, השימוש בשתיקה מעניק לנועץ/ת את התחושה שרגשותיו/ה ומחשבותיו/ה נשמעות ונבחנות וכי היועץ/ת קשוב/ה אליו במהלך הטיפול.
השימוש בניסוח שונה, במינוחים חיוביים ומעודדים ובמשפטי סיכום
השימוש בניסוח שונה (פרפרזות) מוצג בספרות המחקרית כתגובה בעלת השפעה חשובה על תהליך ההתערבות הייעוצית ועל התקדמותו. תגובה זו תורמת הן לנועץ/ת והן ליועץ/ת בהיבטים שונים: עבור הנועץ/ת - מעודדת מחשבות המשכיות ומסייעת לבחון קונפליקטים, ועבור היועץ/ת – מבהירה את הבעות הנועץ/ת. יש לציין כי שיקוף רגשות מוצג בספרות המחקרית כטכניקה בעלת אלמנטים דומים לאלו שבפרפרזות, למעט הכללתה אספקטים רגשיים בנוסף לקוגניטיביים. מעבר ליתרון השימוש במינוחים חיוביים ומעודדים ובמילים כגון "כן" ו"בסדר" ביצירת אווירה חיובית, תומכת ומקבלת, מונחת האפשרות לשקף לנועץ/ת כי היועץ/ת מאמין/ה ביכולתו/ה להתמודד עם מצבו/ה הנוכחי ולהתקדם בתהליך הרהביליטציה.
השימוש במשפטי סיכום המסקרים נקודות בהתבטאויות הנועץ/ת – יש ביכולתם לרכז ולהבהיר ערכים, מחשבות ותחושות ולאפשר לנועץ/ת ל"ארגן" אירועים ומבעים שצצו גם בשלבים מוקדים יותר של הפגישה.
עוקבות/התאמה
אלמנט העוקבות משקף לנועץ/ת יושר, אמון ושקיפות, מסייע ליצירת תקשורת פתוחה ומקדם את הנועץ/ת לחשיפת אמונות, מחשבות ותחושות. על פי Rogers (1957) מפתח מרכזי ביצירת רהביליטציה עצמית של בעיות אישיותיות מונח בתנאים המביאים לשינוי עצמי. אותם תנאים הכרחיים כוללים בין היתר, מרכיבים של עוקבות. שמירה על תנאים כאמפתיה ועוקבות מסייעים לנועץ/ת לחוש מוערך/ת וקשוב/ה (ללא ביקורת). עוקבות בתהליך ההתערבות הייעוצית מעודדת את הנועצים/המטופלים לשתף מחשבות והתנסויות באופן נינוח, בליווי תחושה של קבלה.
אתיקה
לסיום, אספקט חשוב לא פחות שיש להתייחס אליו במסגרת התערבות ייעוצית הנו אתיקה או אתיקת הטיפול, המפנה ומייצרת ערכים של אמון, הגנה מפגיעות, תשומת לב ותלות הדדית (Benjamin, 2001). כנקודה המשכית לאספקט האתיקה, ניתן לציין את התייחסותו של רוג'רס (1951) להצלחת הטיפול בטיעונו כי הדרך הטובה ביותר לסייע למטופלים לסייע לעצמם הנה באמצעות יצירת אווירה של אמון וכבוד/התחשבות אמיתית ובקבלה בלתי מותנית (Rogers, 1951). מכאן, על היועץ/ת לשקף לנועץ/ת אמון רב ביכולותיו/ה האישיות ליצור את השינוי המיוחל, שכן, הנועץ/ת הנו/ה האחראי/ת לתחושותיו/ה, רגשותיו/ה ולהתנהגויותיו/ה.
_________________________________________
לסיכום, מאמר זה הציג נקודות ערכיות הנוגעות לתהליך ההתערבות הייעוצית, העשויה להידרש ולהתקיים בקונטקסטים ובתחומים שונים, לרבות במסגרות טיפוליות. נקודות אלו, מעבר לזריית אור בכל הנוגע לאסטרטגיות ייעוץ החיוניות למסגרת התערבות יעילה, בעצם, משקפות את הקונספט לפיו, מחשבות, תחושות וביטויי התנהגות מצד היועץ/ת בעלי השפעה לא מעטה על תהליך הטיפול והתקדמותו, ועל כן, יצירת מערכת יחסים של קבלה, תמיכה ואמפתיה (להבדיל מסולידריות מוחלטת) מצד היועץ/ת עשויה לתרום רבות לאפקטיביות ההתערבות הייעוצית ולהשגת השינוי במישור הרלוונטי.
References:
Benjamin, M. (2001). Nursing ethics. In: L.C. Becker and C.B. Becker (Eds.). The Encyclopaedia of Ethics (2nd ed.). New York: Routledge, 1250-1253.
Miller, W.R., and Rollnick, S. (1991). Motivational Interviewing: Preparing People to Change Addictive Behaviour. New York: Guilford Press.
Monsour, M. (1992). Meanings of Intimacy in cross- and same- sex friendship. Journal of Social and Personal Relationships, 9: 277-295.
Rogers, C.R. (1957). The necessary and sufficient conditions of therapeutic personality change. In: H. Kirschenbaum and L. Henderson (Eds.). (1990). The Carl Rogers Reader. London: Constable.
Rogers, C.R. (1951). Client-Centred Therapy. Boston: Houghton Mifflin.
