'להתעורר כל בוקר חי – הפתעה'1
חגיגת "יום הולדת הפתעה" בגיל הביניים בישראל
מאת אורית אבוהב ורחלי ינאי2
פרולוג
שרונה חגגה יומולדת 60 בעשרים לאפריל. כחודש לפני, החלה לחוש אי נוחות מטרידה כשראשה הפך "מגרש חניה" עמוס מחשבות לא רצויות. בדרך כלל ימי הולדת לא היו עניין מסובך במשפחה שלה. כשהייתה ילדה נהגו הקרובים להתכנס ביום שישי הקרוב לתאריך. אימה אפתה עוגת ספוג אותה ציפתה בקרם שוקולד עם סוכריות. גם נרות היו. על המתנה דיברו בשבועות שקדמו לחגיגה. בדרך כלל זה היה משא ומתן שהסתיים בפשרה בין מה שצריך לבין מה שרצתה – "כזה כמו שקנו לילדות בכיתה". מכיוון שלא היו סבא וסבתא, (משפחה של שורדי שואה) אלא רק שני דודים, כולם השתתפו בהוצאה וכשאף אחד לא ראה, נהגה אחת הדודות לתת לה ביד מטבעות בשביל קופת החיסכון שהייתה לה. אחר כך, כשגדלה, "עשתה מסיבת כיתה" קרוב לתאריך, והילדים הביאו מתנות צנועות שהתאימה לאותם ימים – חפיסת שוקולד, עפרונות צבעוניים או מפית קטנה שאפשר לרקום עליה. אצל רונן, בעלה שבא ממשפחה תימנית, נהגו לאסוף את כל ילדי המשפחה שנולדו באותו חודש (לפעמים חודשיים) לארוחת שבת בצהריים שכללה את כל המאכלים המסורתיים. האחים הגדולים נהגו "להוריש" לחתני השמחה משהו משלהם כמו בגד או משהו אחר שלא השתמשו בו יותר, ואז כל אחד מהמבוגרים הוציא מארנקו כסף קטן שהספיק לקניית ממתק או שניים במכולת השכונתית.
במשך השנים הפך יום ההולדת של שרונה לעניין אינטימי שחגגה רק עם חברות טובות או עם בעלה. כשהחלו בסביבה לחגוג ימי הולדת "עגולים" של מבוגרים, בעיקר לקראת גיל שישים, צצו טקסים חדשים – מסיבות הפתעה מסוגים שונים. בעלי הממון היו מפתיעים עם כרטיסי טיסה, לעיתים טיולי שורשים בעקבות נקודות ציון מהילדות. רוב החוגגים מצאו עצמם "לכודים" במסיבות הפתעה. שרונה לא אהבה את זה. לקראת יום ההולדת העגול שלה שחל השנה, היא הגנה על עצמה על ידי כך שקבעה מראש "קפה יומולדת" עם החברות הטובות, במקום שכולן אוהבות. המנהג הקבוע היה שמי שחוגגת לא משלמת, ומזמינים גם יין וקינוח חגיגי. לדבריה זה היה "מוצלח, אינטימי ומחמם לב". הן צחקו ודיברו גם על הגיל, על עלבון הגוף, על הפחד ממחלות וממוות, על הילדים והנכדים. מבחינתה זה היה מושלם : לחגוג עם אנשים קרובים שהיא בחרה ואוהבת, בשיחת נפש ואוכל טוב, והכל במינון שהיה לה נעים. היא נהגה הביתה עם חיוך על הפנים. ואז, כשפתחה את הדלת, פרצה מהבית שאגה של "מזל טוב!" שבקעה ממה שנראה לה ברגע הראשון כפלישה המונית למרחב הפרטי שלה. הסלון שרק אתמול ניקתה היה מוצף אנשים, השולחן מלא בתבניות אוכל, רונן והילדים באו לחבק אותה ותוך כדי שהתמסרה למתרחש זיהו עיניה חברים מימים עברו ושכנים מהרחוב. כולם החזיקו כוס יין מפלסטיק ביד ושרו "היום יום הולדת", כשנורית, השכנה שגרה בהמשך הרחוב, מנצחת על המקהלה. שרונה חיבקה את הילדים, והם הפגינו סבלנות רבה לאור ההתרגשות שלה. שרונה נאחזה בחיבוק המשפחתי זמן רב מהרגיל בעיקר כי ניסתה לארגן את נפשה וגופה כדי "להדוף את ההתקפה". אחרי כמה רגעים התעשתה, פנתה לאורחים והחלה בסדרת נשיקות ואמירות תודה תוך כדי שהיא לובשת מסכת חיוך מתמשכת שגרמה לה אי נוחות. בעודה מחייכת ומחבקת, היא הרגישה שמנסים למחוק בגסות את החוויה הנעימה של ארוחת הבוקר. אחרי זמן מה היא מצאה כורסה פנויה ליד איתמר, בעלה של נורית. איתמר הוא בן הזוג של רונן לרכיבת אופניים. הם הפכו חברים מאוד טובים ומדי פעם צרפו למפגשיהם את הנשים, וזו נעשתה ידידות קלילה ובלתי מחייבת. עכשיו רונן היה עסוק באירוח והסתובב בבית כמו טווס. נורית עברה בין האנשים כמפיקת על, תוך שהיא מפרטת איך שכנעה את רונן שלא ידאג ו"היא כבר תארגן הכול", איך התקשרה לכולם וחילקה תפקידי בישול וכתיבה. ואז נורית, כמארגנת מנוסה, היסתה את האורחים וקראה לרונן, לילדים ולנציג החברים להתכונן לברך. היא הניחה על השולחן עוגה עם נרות והזמינה את רונן ראשון. הוא עשה זאת בקצרה – קרא לשרונה "אשתי האהובה", דיבר על רצונו "פעם אחת בחיים להפתיע אותה" וגם כמה הוא גאה במשפחה. הילדים קראו יחד ברכה בחרוזים וכולם צחקו, ומנחם, הליצן של החבר'ה, נשא נאום על חברות ארוכה שהיו שזורות בו כל מיני קלישות על זקנה וגיל 60. שרונה שמעה רק חלק מהדברים. היא חשבה שעם רוב האורחים לא הייתה חולקת שום חוויה אינטימית. היא תהתה מתי כולם ילכו ומה עוד מצפים ממנה. בעיקר רצתה כבר להתקשר לחברות הטובות כדי לומר להן עד כמה הן משמעותיות בשבילה ושהיא מרגישה בת מזל שהן בחייה. אבל אז קראו לה לכבות את הנרות וכולם שרו "עד מאה ועשרים שנה". שעה ארוכה חלפה עד שאנשים החלו לעזוב, לא לפני שבאו לחבק אותה ולשמוע אותה מדקלמת שהיא "הרוסה" מהאופן שבו הצליחו להפתיע אותה וכמה היא התרגשה, ותודה רבה, וכל הכבוד על המאמץ ושזה יום הולדת שהיא לא תשכח לעולם.
כשכולם הלכו, רונן והילדים ביקשו ממנה לנוח ולתת להם לנקות ולסדר. היא ישבה כמה דקות על הכורסה, חוככת בדעתה מה לומר כדי לשמח אותם, וכל מה שיצא היה "אני ממש בשוק!". "ותארי לך, שעוד עצרתי את הילדים מלהכין לך סרטון ברכות ומצגת כי חשבתי שיהיה לך יותר מדי," גיחך רונן. שרונה ידעה שזה יספיק להערב. הם לא ידרשו יותר. היא חיבקה, נישקה, אמרה תודה, חשבה לעצמה בשקט מי זאת הנורית הזאת בכלל וקמה לעזור לסדר.
ימי הולדת בהפתעה – הקדמה
ציון יום הולדת באופן חגיגי הוא אירוע נפוץ בחיי היום יום שלנו, אירוע הראוי לתשומת לב מחקרית של אנתרופולוגים, סוציולוגים ופסיכולוגים, העוסקים בחברה ובתרבות. אחת הגרסאות היותר פופולריות של אירוע זה היא יום הולדת בהפתעה – פעילות המחייבת שיתוף פעולה בין רבים ומנוהלת על יד "מפיק/ה" אשר יוזמים ומתפעלים את האירוע. כמי שנכחו בחגיגות ימי הולדת "רגילים" ובלא מעט ימי הולדת "בהפתעה", רצינו לבדוק מהו אופיו המיוחד של סגנון חגיגה זה. חברנו יחד – מטפלת זוגית ומשפחתית (רחלי ינאי) ואנתרופולוגית (אורית אבוהב) – כדי להציע מבט בין תחומי, אנתרופולוגי ופסיכולוגי על התופעה, בשאיפה להציג תמונה מורכבת ועשירה.
הסיפור הפותח את המאמר מבוסס על מספר ימי הולדת בהפתעה שבהם לקחנו חלק כמשתתפות. כמובן שהפרטים שונו, אך המסופר מתבסס על היכרות אישית עם בעלי השמחות, ועל שיחות וראיונות מתמשכים שבהם דנו בנושאים מרכזיים כמו חשיבות יום ההולדת, העדפות אישיות, התייחסות לאירוע כהזדמנות לקבלת הכרה ולעשיית ״רווח״ חברתי, ציות למוסכמות חברתיות וכד'. אנו ערות לעובדה שסגנון כתיבה זה אינו מקובל על פי מוסכמות מתודולוגיות של מאמר במדעי החברה. הבחירה בז'אנר הסיפורי נעשתה באופן מודע כדי להעשיר את תיאור התופעה. יחד עם זאת, הקפדנו לצטט במדויק את ניסוחי המרואיינים, כפי שנאמרו. במקרה שלפנינו פגשנו את שרונה, האזנו לדבריה ובחרנו להציג אותם כסיפור. כמובן שהוא כולל גם פרשנויות שלנו מנקודות מבט פסיכולוגיות ואנתרופולוגיות.
לטקסי יום הולדת "בהפתעה" יש מאפיינים ייחודיים המבחינים אותם מטקסי יום הולדת "רגילים" ונוגעים למגוון סוגיות חברתיות ותרבותיות. הפרקטיקה של חגיגת יום הולדת נדונה בהרחבה בספרות (פירוט להלן), אולם אנו מבקשות לדון במרכיב ההפתעה שבה ולגעת במספר סוגיות רלוונטיות שראויות לדיון מיוחד.
בשונה מימי הולדת "רגילים" (שלא בהפתעה), ההפתעה מצריכה, כפי שנראה, השקעת משאבים מרובים יותר ממגוון בחינות, למשל מבחינת אינטרקציות, רצון בשיתוף פעולה, שימוש בכישורי המשתתפים ובחשיבה יצירתית על אף שמרבית הטקסים מאופיינים בחזרתית, שמבוססת על נורמות ופרקטיקות ידועות ושגרתיות למדי, ניתן למצוא בהם מרכיב של הפתעה. הפתעה היא מרכיב מקובל בטקסים אזרחיים, כמו מסיבות וטקסי מחזור חיים (למשל הצעת נישואין), ופחות מצוי בטקסים דתיים. ההפתעה פורעת את הסדר ושוברת את רצף הקביעות ולכן יש לה פוטנציאל לפריצת גבולות וליצירתיות בוואריאציות רבות והיא אף עשויה להיות מקור לחדשנות.
יום הולדת ״בהפתעה״ הוא נושא מגוון על כל היבטיו, כטקס מעבר כפוי או וולונטרי; כזירה ליחסי כוח, הדדיות ותחרות; כהזדמנות לצבירת הון חברתי ולהפגנת הון חומרי. כמו כן מעניין לחקור את ההיבטים האישיים, האישיותיים והפסיכולוגיים של ההפתעה, ולבחון את המנהג הזה כחלק מתהליכים קבוצתיים בפסיכולוגיה חברתית. אנו יוצאות מנקודת הנחה שהתופעה של חגיגת ימי הולדת הינה טקס חילוני ונדון בכך בהתאם. נדון בתופעת ההפתעה בהקשרים שונים ונעמוד על טיבם של מאפייני החגיגה והזיקה שלהם לתופעות וממדים חברתיים ואישיים אחרים.
יום הולדת מנקודת מבט סוציולוגית, אנתרופולוגית ופסיכולוגית
חגיגות ימי הולדת הן אירוע שכיח בתרבות הישראלית, בעיקר אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים. הפרקטיקה השגרתית הזו נהוגה בקרב משפחות, חברים ומסגרות חינוכיות (ילדים ונוער) ואחרות (בתי אבות). היא מובנת מאליה בעיני המבצעים אותה, ומשותפת לכל החברות התעשייתיות העכשוויות. עוגה, נרות, שירים ומתנות נכללים ברוב החגיגות (Shoham, 2020). לרבים מטקסי יום ההולדת נלווים גם שירים אופייניים המבוססים על מסורת מקומית או לאומית. מאפייני ימי ההולדת חוצים בדרך כלל הבדלים אתניים, מעמדיים, תרבותיים, מקומיים וזמניים, אולם קיים שוני באופן הביצוע ובנושאים המודגשים בטקס. הגרסה המקומית שמתקבלת בסופו של דבר נקבעת על ידי זמינות של אמצעים כלכליים, מסורות וטעמים תרבותיים (Pleck, 2000: 154-157). אליזבט פלק, היסטוריונית של המשפחה האמריקאית המודרנית, טוענת כי אנו חיים בעידן "פוסט-סנטימנטלי", שאחד ממאפייניו הוא "תיעוש" הריטואל של טקסי ימי הולדת ומסירתו למיקור חוץ – ארגון החגיגה על ידי מומחים חיצוניים המספקים שירותי מזון, הפקת תוכן, תפאורה ועוד. בנוסף, מסתמנת מגמה של הרחקת החגיגה המשפחתית מהמרחב הביתי אל מסעדות, מועדונים, אולמות אירועים ומקומות ציבוריים אחרים (שם: 158-160).
בעשורים האחרונים עלתה חשיבותם של טקסים אישיים במגזרים רבים בחברה הישראלית כפועל יוצא של תהליכי רוחב המתחוללים בה. בשנים הראשונות לקיום המדינה שימשו החגים הדתיים והלאומיים עוגן של משמעות עבור היחידים, גם עבור אלה שמגדירים עצמם כחילוניים או כמסורתיים "לייט". אמנם רוב המועדים היהודיים המחזוריים בלוח השנה נחגגים גם היום על ידי כלל האוכלוסייה, כולל חילונים (במיוחד אירועים לאומיים כגון יום העצמאות), אך עוצמת והיקף החגיגות מצטמצמים. ככלל, החברה הישראלית צועדת לעבר אינדיבידואליזם והפרטה מצד אחד, ואימוץ דגמים קוסמופוליטיים (בעיקר של הצפון הגלובלי) מצד שני. כתוצאה מכך, המועדים המשמעותיים עבור היחיד והמשפחה כיום הם אלה המדגישים תחנות מעבר במחזור החיים והישגיהם של יחידים. כחלק מכך, חגיגת ימי הולדת מקבלת משנה חשיבות ומושקעים בה הרבה יותר תשומת לב ומשאבים בהיותה תצוגה של יכולות כלכליות וסגנון חיים. (Abuhav, 2014) .
ככלל, טקסי מעבר לשלבים שונים בחיים מאפיינים קהילות מאז התגבשותן ומהותיים לפעילות אנושית. טקסים מסורתיים, כמו גם מודרניים, עשויים מצד אחד להקל על מעברי חיים ומצד שני הם עלולים לחייב התמודדות עם מצבים מאתגרים כגון הזדקנות, מתחים משפחתיים, אובדן ושכול. מצבים אלה נחווים ביתר שאת עקב קיומו של טקס .(Grimes, 2020) קליין (Klein, 1981) טענה כי טקס יום הולדת הוא בעל משמעות פסיכולוגית טרנספורמטיבית וחשיבותו ליחיד היא רבה, בעיקר מבחינת למידת תפקידים חברתיים ובריאותו הנפשית. שוהם (2021) והיימן (2021) מצביעים על כך שטקס יום ההולדת מעלה למודעות את מרכיב הזמן – הסמן המשמעותי ביותר של ההתבגרות ומרכיב מרכזי בהתנהלות בחברה המודרנית. כמו טקסים אחרים במחזור חיי אדם, גם יום הולדת הוא טקס המשמר את הזיכרון המשפחתי והאישי באמצעות ציון תאריכי הלידה, הנישואין, המוות ועוד. טקסים נתפסים כבעלי כוח מאזן ומנחם בין השאר בשל אופיים הקהילתי, החברתי, ולכן הם אופיינים גם ברגעי יצירה של חיים ומאוחר יותר בזמן איבוד הכוחות והבריאות. לידות, טקסי חניכה, חתונות ולוויות וגם ימי הולדת, הם רגעים של אמת, אך הם גם רגעים של יומרות – טוענות מאירוף ומור (Myeroff & Moore, 1977: 10). הם מספקים לאנשים הזדמנות להציג את פניהם הטובות ביותר, אולם גם את הפנים עוטי המסכות שעשויים לכסות על היעדר הסכמות, משחקי כוח ויריבויות. במקרים רבים הם תפאורה להתרחשות המתקיימת מאחורי הקלעים.
גם בספרות הסוציולוגית והאנתרופולוגית נדונים המושג "יום הולדת" ומימושיו. כך למשל אורלי רדליך סוקרת את הממדים ההיסטוריים והחברתיים של טקס זה ביהדות ובתרבויות אחרות ומדגישה את תחושות החשיבות והערך שיש לחוגג בעת הטקס ובעקבותיוואת האפשרות לייצר התערבות תרפויטית באמצעותן (Redlich, 2020). אריאלה זיכרמן מתבוננת בדפוסי אכילה בחגיגות ימי הולדת בקרב אינדיאנים של האמזונס הבוליביאני וקושרת אותם למעורבותם בתהליכים ובהיבטים הכלכליים והממשלתיים מצד אחד, ולחייהם הציבוריים ומערכות היחסים במשקי הבית מצד שני. (Zycherman, 2016). מחקר אחר בחן איזו חשיבות מייחסים סטודנטים לרפואה בליטא לטקסי יום ההולדת שלהם, והעלה כי יום הולדת נתפס על ידם כהזדמנות לבלות עם חברים ובני משפחה, לקבל פטור מהאחריות היומיומית ולזכות בתשומת לב מאנשים סביבם (Rojaka et al., 2018) . לאור זאת, ציינו החוקרים כי ניתן להתייחס לחגיגת יום הולדת כאמצעי לשיפור הבריאות הנפשית.
חזקי שוהם הוא חוקר ימי הולדת מובהק המציע מבט היסטורי אנתרופולוגי על התופעה במספר מחקרים שפרסם לאחרונה (Shoham, 2020, 2023) . הוא בוחן את משמעותם של טקסים כגון ימי הולדת, חגיגות עשור, חתונות כסף זהב, חגיגות יובל וחגיגות בר מצווה ובת מצווה, ומצביע על כך שתופעה זו ייחודית לתרבויות מתועשות. הוא מצביע על מערכת טקסית ייחודית שהתפתחה בתרבות המודרנית המתועשת ומציע לראותה כטקס זמני, המהווה חלק בלתי נפרד מאבני הדרך המציינות את חלוף הזמן בחייו של החוגג. מעבר לאינדיבידואליזם, תרבות הצריכה, הבירוקרטיה הממלכתית והתודעה ההיסטורית, חגיגת יום הולדת מדגישה את הסממנים הבולטים ביותר של הזמן מאז העידן התעשייתי – המספרים – ואת העובדה שהזמן הופך יותר ויותר משמעותי לאנשים בעידן המודרני.
מבין המחקרים העוסקים בימי הולדת, חגיגות ימי הולדת לילדים זכו לתשומת לב מיוחדת. לדוגמא, באסלייס ואח' (Baselice et al., 2019) דנים בעלייה בפופולריות של חגיגות ימי הולדת לילדים בעולם דובר האנגלית. הם טוענים כי עליית ערך האירוע מרמזת על שינויים בולטים בתפיסות של הפרט ושל מקומו של הילד, ומציינים כי אופי האירוע ושינויים באופיו נובעים כתוצאה מתהליכים גלובליים. בעבודות על ימי הולדת בחברה הישראלית בולטת עבודתה החלוצית של שלוה וייל המתמקדת בחגיגיות ימי הולדת בגני ילדים (Weil, 1986). וייל מציגה אותם כטקסי מעבר בעלי מסר דואלי: מצד אחד התמקדות ביחיד ובשינוי הגיל שהוא חווה, ומצד שני הדגשת הבעת שייכותו לקהילה וסוציאליזציה לערכים ולנורמות שלה. כמה שנים לאחר מכן, תיארו שמגר-הנלדמן והנדלמן (Shamgar-Handelman, 1991) את ימי ההולדת כטקסים החוגגים את הבירוקרטיה. מרכזיות הסמל המספרי של הגיל באה לידי ביטוי בכמה מרכיבים טקסיים: נרות, שירים, קישוטים וכן הלאה. לדבריהם, במקום לציין את המעבר של החוגג בין קטגוריות חברתיות, החגיגה מדגישה את המעבר של הילד בין קטגוריות של רצף מתמטי (מספרים) שהן ריקות מתוכן, ובארוע שואפים להעניק להן משמעות. סקירת הספרות הרלבנטית מלמדת כי היא מתמקדת בנושאים של צריכה (אופי הכיבוד והמתנות), תהליכי סוציאליזציה, יחסים חברתיים ומסרים לאומיים המועברים באמצעות חגיגות ימי הולדת בעיקר אצל ילדים.
כתוספת לעבודות העוסקות בעיקר בימי הולדת לילדים אנו בחרנו להתמקד ביום הולדת בהפתעה של מבוגרים, בני 60 עד 70 באוכלוסיות כפריות ועירוניות, הכוללות את תושבי המרכז והפריפריה. ערכנו שישה עשר ראיונות עומק עם אנשים הנמנים בקטגוריה זו, שסיפרו על חוויותיהם בימי הולדת שלהם ושל הסובבים אותם. אנחנו ערות ומודעות לקשיים שבחקר המובן מאליו בחיי היומיום, במיוחד כשמדובר בחוויות המוכרות לחוקרות באופן אישי מחיי היומיום שלהן. אתגרים אלה בולטים שבעתיים ככל שהזיקה האישית של החוקר לנושא המחקר גדולה יותר. לקחנו על עצמנו את המשימה להציע גישה הפרשנית של עצמנו, ובו בעת להיות וביקורתיות כלפיה. האנתרופולוג קליפורד גירץ הציע את המושג ״experience near״ כדי לתאר מאפיין מתודולוגי זה :
[Experience Near] is a concept in which someone who is part of a culture can define what he or his fellows see, feel, think, imagine, and so on, and which he would readily understand when similarly applied by others. (Geertz, 1983: 57)
למרות שמושג "החוויה הקרובה" נטבע לפני כארבעים שנה, הוא עדיין בעל ערך ושימושי. הדמיון בין החוויות והתרבות של החוקרות לבין אלו של הנחקרות והנחקרים מועיל מצד אחד להפקת תובנות משמעותיות על התופעה הנחקרת, אולם מצד שני עלול למנוע מהמתבוננים לראות את מה שנתפס בעיניהם כמובן מאליו. המאמץ העיקרי במחקר זה היה לנסח מושגים שיאירו את התופעה ולפיכך שאפנו להתבונן, לאפיין, להגדיר, לסווג ולפרש את התופעה מעמדת הזרה, למרות שהיא חלק בלתי נפרד מחיינו. קיימנו ראיונות עם זרים ועם מכרים, נשים וגברים, ושמענו מהם על חוויותיהם בימי הולדת שלהם ושל חבריהם. ההתעניינות שלנו בימי הולדת בהפתעה הולידה עם הזמן עוד ועוד גילויים ונעשתה ל"אירוע מתגלגל" (מתנצלות על אימוץ מושג המשמש לתיאור אירועי טרור בתקשורת). עד היום אנחנו שומעות סיפורים מאנשים שהשתתפו באירועים מסוג זה או שמעו עליהם, גם אחרי שסיימנו את הראיונות הממוקדים והמתוכננים.
ההפתעה כתופעה חברתית ופסיכולוגית
את הדיון במרכיבים האופייניים לתופעת יום הולדת הפתעה נערוך בהמשך. אולם, כדי להכין את הקרקע להצגת מספר תובנות בעלות ערך, נתייחס תחילה למאפייניה של הפתעה. הפתעה היא מצב רגשי וקוגניטיבי הנוצר בעקבות אירוע שהוא בלתי צפוי מבחינת המקום, הזמן או אופן התרחשותו. למקומה של ההפתעה יש חשיבות והשלכות בתחום הפסיכולוגי ובהקשר זה המוקד הוא ברגש ושפת גוף (למשל: (Meyer, 1991; Noordewier & Breugelmans, 2013) בנוסף, ההפתעה נדונה גם בתחומי כלכלה וארגונים (McDaniel et.al, 2003); בעיצוב (Geke et.al, 2008( ובהקשר לנושאים כצבא ומלחמה ויחסים בינלאומיים. למשל, לניר (לניר, 1983) דן בגורם ההפתעה במלחמת יום כיפורים.3
אנו נעלה רובד נוסף של התופעה לדיון, המצוי בתווך, בין רמת המיקרו לבין רמת המאקרו. רובד זה נוגע לאינטראקציה בין יחידים ומתרחש בזירה היומיומית. בהקשר זה, הגישה המכונה בשם ״The Expectancy Violation Theory״ (Burgoon & Hale, 2008) מתייחסת להפתעה כאלמנט הטמון בתקשורת בינאישית, בהקשר של הפרת ציפיות באינטראקציה בין יחידים. שלושה הקשרים משפיעים על הציפיות של המשתתפים באינטרקציה: ההקשר הסביבתי, ההקשר החברתי ואופי פעילות הגומלין. פעילות הגומלין מעוצבת על ידי תכונותיהם של האנשים שמעורבים בה וההקשר החברתי נוגע למאפייני גזע, מין, מצב חברתי-כלכלי, גיל ומראה. כשציפייה מופרת, מתרחשת הפתעה. לדברי רוני סמנה (סמנה, 2016), יש היגיון רב ברצון בחיים נטולי הפתעות, אולם מצד שני ספונטניות והפתעה הן לעיתים השער לרגעי התרגשות מענגים. סמנה כותב כי ידידה סיפרה לו שהברכה הקבועה של אחיה ליום הולדתה היא: "שתפתיעי את עצמך".
יום הולדת בהפתעה למבוגרים בישראל
נתייחס עתה לחגיגת יום הולדת למבוגרים בישראל, שבה הפרקטיקה של הפתעה מקובלת למדי. הפתעה נתפסת כאלמנט שמוסיף נופך מיוחד לחגיגה ומשדרג אותה. ההתארגנות של המפיקים ושל האורחים לקראת יום הולדת בהפתעה מחייבת השקעה מיוחדת, וככל שהיא גדולה יותר, כך ישנה ציפייה לתמורה גבוהה יותר – חגיגת יום הולדת בסדר גודל דומה למפיקי האירוע ביום הולדתם, הענקת מתנה או מחווה אחרת. אולם, מאחר שזהו מאפיין שגור כל כך של חגיגות יום הולדת בארצנו, קשה לעיתים להפתיע את בעלי השמחה, כי הם מצפים לכך. בשל כך, אסטרטגיה נפוצה ליצירת הפתעה בישראל היא חגיגה במועד אחר (לפני יום ההולדת או אחריו). כך הופתעתי לאחרונה על ידי בני משפחתי: כשלא קיבלתי איחולי ברכה מבני המשפחה בבוקר יום הולדתי חשדתי שמכינים לי הפתעה; ואכן, לא התבדיתי (אורית).
כאשר משוחחים על ימי הולדת ב״הפתעה״, המרואיינים נוטים לדווח על אירועים שמתאפיינים ב׳ דרמה׳. למשל, מקרים שבהם מישהו הדליף את הסוד, שהמשתתפים לא נהגו על פי המצופה, או שחוגג יום ההולדת התנהג בצורה חריגה (התעלף, ברח, נתקף בזעם או פרץ בבכי לא נשלט). באחד המקרים, החוגגת זיהתה מבעוד מועד את ההכנות הסודיות והפתיעה בעצמה את מארגני ההפתעה, לדאבת ליבם ולמורת רוחם. תקלות מעין אלה סייעו לפענח רבדים פחות גלויים שהסתתרו מאחורי הכוונות המוצהרות של מארגני ומשתתפי החגיגה
לעוצמת ההפתעה מגוונת: ההפתעה המוחלטת, כשבעל השמחה שלא יודע דבר נלקח באמתלה כלשהי למקום האירוע, הדלת נפתחת, האור נדלק וכולם פורצים בשיר יום הולדת; "חצי הפתעה", כשמועד אירוע יום ההולדת ידוע אך התוכן נשמר בסוד ("שימי עליך שמלה יפה, אני באה לקחת אותך בארבע") וכשהחוגג מגיע למקום האירוע החברים כבר מחכים לו שם, השולחנות ערוכים ומתחילה המסיבה; "הפתעה מתגלגלת" כשבנוסף לאירוע יום הולדת גלוי, מתוכננת בסתר סדרת אירועים שאינם ידועים לבעל השמחה, למשל פיקניק עם חברים מהארץ ולמחרת ארוחת ערב עם קרובים מחו"ל (ואפשר לדבר בהקשר זה גם על תת קטגוריות – ״הפתעה מתגלגלת״ יכולה, למשל, להיות הפתעה מוחלטת או ״חצי הפתעה״).
גם תגובות בעלי השמחה להפתעה הן מגוונות ותלויות בעיקר באישיותם. על סמך ראיונות שערכנו ואירועים ששמענו עליהם בעבר, חילקנו את בעלי השמחה לארבעה טיפוסי אישיות בסיסיים, אשר נבדלים באופן תגובתם למסיבת הפתעה:
- "ההרפתקנים": אלו המשתפים פעולה עם ההפתעה, מגיבים בקלילות ומאפשרים למפיקי האירוע לכוון אותו ולקבוע את צורתו. בשל שכיחותן של מסיבות הפתעה חלקם אף חשדו כי "משהו מתבשל", וגם אם לא ידעו מראש את הפרטים, הם מתמסרים לחגיגה ניתן להעריך כי תגובה זו לרוב מאפיינת אנשים בעלי בטחון ותחושת ערך עצמי גבוה, שההפתעה לא מאיימת עליהם. יש להם יכולת ליהנות מתשומת הלב באופן שמיטיב עם עצמם, עם המפיקים ועם המשתתפים.
- "הנבוכים": תגובתם להפתעה תאופיין בתחושה של איבוד שליטה וחוסר אונים משום שהם סולדים מתשומת לב ובחיי היומיום הם נוהגים להימנע ככל האפשר מלהיות במרכז העניינים. ניתן לשער שרובם לא משופעים בביטחון עצמי ויפגינו מבוכה רבה והכרת תודה. במקרים קיצוניים הם יעזבו את האירוע. המבוכה עשויה לגרום לבכי ואפילו עלפון.
- "המתחשבנים": אלו המודעים להדדיות ביחסים חברתיים בבחינת "הפנקס פתוח והיד רושמת". הם עשויים לתפוס את מסיבות יום ההולדת כהזדמנות לבחון יחסיהם עם המארגנים והמוזמנים ויכלכלו בהתאם את צעדיהם בעתיד. בקטגוריה זו נכללים גם "החשדנים", החושדים בכוונותיהם של מארגני ההפתעה והמברכים ונוטים לייחס את ההשקעה בהפקת האירוע למניעים אינטרסנטיים בלבד.
- "הנרקיסים": בטוחים שמגיעה להם מסיבת יום הולדת ייחודית, גרנדיוזית, עתירת השקעה ומשאבים ויהיו מוכנים לרגע הזה מדי שנה או עשור משך כל חייהם. עבורם היבט ההפתעה נוגע בעיקר לעיתוי ולא לעצם קיום המסיבה. הם עשויים להיות ביקורתיים ביחס להפקה ולהעריך שאפשר היה לארגן אירוע טוב, מוצלח ומושקע יותר.
לסיכום נקודה זו, אנשים ביישנים ומופנמים יגיבו להפתעה באופן שונה מאנשים מוחצנים ובעלי ביטחון. הפתעה עלולה לעורר מגוון רגשות, החל מפחד וערעור הביטחון העצמי ועד התרגשות, פליאה והתעלות. בעלי השמחה עשויים כמובן לחוש הכרת תודה, אולם ההפתעה עשויה לגרום גם לתחושה של אובדן שליטה, חוסר אונים, פחד מהלא-נודע ועוד. שרה סיפרה שהיא סולדת ממסיבות יום הולדת בהפתעה כי זה "מעורר מבוכה, וצריך להיות נחמדים לכולם". בחלק מהמקרים, הפתעה עשויה לגרום לתגובות פיזיולוגיות כמו דפיקות לב, בכי, רעד, ואף עילפון (חברה סיפרה לי שנכחה במסיבת יום הולדת בהפתעה שבה בעלת השמחה התעלפה כשפתחה את דלת הבית וראתה את החוגגים). דבורה לא אהבה את מסיבת ההפתעה שבעלה ארגן לה ליום הולדתה ה-40 , כי לדבריה היא "לא אוהבת הפתעות, לא אוהבת להיות במרכז וכל העניין מביך אותי".
בפרספקטיבה אנתרופולוגית, חגיגת יום הולדת היא ריטואל שיש לו היבט פרפורמטיבי (Bell, 1997). ריטואל מחייב היצמדות לפרוטוקול ובעל משמעות טרנספורמטיבית (שוהם, 2021 :161-162). אין בכוונתנו להציע ניתוח מורחב של ההיבטים הפרפורמטיביים של יום הולדת בהפתעה, אולם נציין שניתן לראות בו מופע תיאטרלי הכולל במאי (מפיק האירוע); שחקנים (המפיק, האורחים, בעל השמחה והקהל) לפני הקלעים ומאחוריהם (ההתארגנות, ההפקה והשותפים בסוד); הטקסט (קריאות התדהמה וההשתאות של בעל השמחה, הברכות); אביזרים (התפאורה והציוד של המסיבה, התקרובת והקישוטים) וכמובן תפקידים ותלבושות. העוגה, הנרות והמתנה הם המרכיבים הקבועים המגדירים את טקס יום ההולדת באופן אוניברסלי בעולם המערבי, אולם הוראות הבימוי ושאר מרכיביו משתנים מאירוע לאירוע וזוכים לפרשנויות מגוונות; התסריט (המלל וסדר ההתרחשויות), השימוש במרחב ובאביזרים וההבחנה בין המארגנים לקהל הם מרכיבים חד פעמיים שמשתנים בהתאם לסביבה ולתקופה.
כאמור, במסיבת יום הולדת בהפתעה מתקיים מתח בין הרצון להתחדש לבין הצורך לשמור על הקיים. גם בליבת הריטואל חלו עם הזמן שינויים צורניים ותוכניים, המשקפים את רוח התקופה. למשל, עוגה היא מרכיב קבוע, אך צורתה וטעמה משתנים ("עוגת כדורגל", עוגה טבעונית ועוד). בהקדמה לספרן מאפיינות מור ומאירהוף (1977 ,Moor & Myerhof ) שני מודלים למידת היצירתיות והחידוש בטקסים: האחד – מודל שמרני המסתמך על מה שעבד בעבר, על פי העיקרון "סוס מנצח לא מחליפים." השני — מודל ספונטני, "זורם" המבוסס על ניסוי וטעייה, מתוך אמונה שתמיד יש לקחת בחשבון שמשהו עלול להשתבש. באירוע מסוג זה יש מגוון מרכיבים לא צפויים: מספר המוזמנים שיגיעו לאירוע, הדינמיקה בין המשתתפים שבהם לא כולם מכירים זה את זה, תגובת בעל השמחה – אשר מחייבים גמישות ויצירתיות כדי לקיים את הטקס.
דוגמה טובה לכך היא אילוצי מגפת הקורונה שהיוו קרקע פורייה ליצירתיות וחדשנות בתקופה של אי וודאות. בעקבות אילוצים אלה נולדה, למשל, אדפטציה חדשה: מסיבת יום הולדת בהפתעה בזום. המשתתפים התכנסו באופן וירטואלי בזמן שנקבע בתיאום מראש לפי הנחיות המארגן. בניגוד ליום הולדת בהפתעה שאינו וירטואלי, בזום אין מגבלה של כמות המשתתפים, לא נדרשת השקעת משאבים כספיים וקיימת אפשרות לנוכחות שווה (שאינה בהכרח ביטוי להשתתפות). אמנם לכל אחד יש ריבוע זהה בגודלו, אך כל אחד יכול לבחור את מידת מעורבותו. בנוסף, ביום הולדת בזום המשתתפים לא מחויבים בקוד לבוש, לא מביאים מתנות לאירוע ואין השקעה באוכל ובשלל האביזרים. ההשקעה של המשתתפים מתבטאת בשיח, כלומר בשיתוף סיפורים או אנקדוטות מחיי בעל השמחה המחייבים כישורים מילוליים ויכולת הבעה.
הדדיות, התמסרות, דחייה, הסתרה, רווחים והפסדים
על תגובה מיוחדת במינה של בעלת שמחה שמענו מפי גילה. נודע לה כי חברתה הטובה נחמה מתכננת לחגוג את יום הולדתה בבית הארחה בגליל עם אחיה שהגיע לארץ במיוחד לרגל האירוע. גילה יידעה מספר חברים משותפים ויחד תכננו להגיע למקום האירוח הרחוק בגליל ולהפתיע את נחמה. נחמה קיבלה את פניהם בארשת מופתעת אולם בהמשך הערב התוודתה כי נודע לה במקרה על התוכנית להפתיעה והודתה שהעמידה פנים. היא אף הכינה מבעוד מועד כמה "הפתעות-שכנגד" ל"מפתיעים": ברכות הודיה מושקעות ומסוגננות. גילה הגיבה בעלבון ובכעס ואף הביעה זאת בפני נחמה בשיחה אישית. זו דוגמא למשחק מורכב של יחסי כוח, חוסר יכולת לאבד שליטה, חולשתו של אלמנט ההפתעה והתחשבנות, שעשויים להיות חלק מאירועים ״משמחים״ כאלה.
תהא תגובת המופתע אשר תהא, המחווה של עריכת יום הולדת בהפתעה מולידה ציפיות להדדיות, כלומר להכרת תודה מצד בעל השמחה. זו עשויה להתבטא במילות תודה או במחווה של מגע פיזי (חיבוק, למשל), על פי מזגו של בעל השמחה וכללי הנימוס הנהוגים בסביבתו. כך גם תגובות המשתתפים. יש כאלה שישתפו פעולה ויעשו כל שיידרש, יש שירגישו שהם נמצאים באירוע בעל כורחם כחובה חברתית מחייבת ויתמסרו במידה מינימלית. מגוון התגובות עשוי להיקבע על ידי מידת הקירבה לנשוא יום ההולדת, התנהגות בעל יום ההולדת בעבר (השתתף/לא השתתף במסיבה שלו), מידת הנכונות להשקעה ביחסים חברתיים וברשתות חברתיות כביסוס מעמדי, הצורך לבלוט באירועים חברתיים ותכונות אישיותיות של "כוכב המסיבה" לעומת "פרח קיר".
יש מקרים בהם אורחים ביום הולדת הפתעה מוזמנים להיות שותפים להכנת האירוע. למשל לקחת חלק בתקרובת, בצילום, בתוכנית אמנותית. או להשקיע מכספם ברכישת האירוע ממקור חיצוני (ארוחה משותפת במסעדה, הכנת סרט, ספר וכד'), כחלק מהמתנה לבעל השמחה או כחלק מיחסי ידידות והדדיות מתמשכים עם מארגני האירוע או עם בני המשפחה של בעל השמחה.
לעיתים, ההפקה כשלעצמה היא המתנה, ומפיקי האירוע מצפים לעורר התפעלות בבעל השמחה והקהל. ערך המתנה נמדד על פי מידת ההכרה, ובכך באה לידי ביטוי ההדדיות. והפקה עשויה היטב עשויה להעצים את ההון החברתי של מארגני האירוע, שייחקק בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה, ידובר במשך שנים ויזכה את המפיק/ה במוניטין. הפקת יום הולדת הפתעה, אירוע הכולל מרכיבים טכניים רבים, ולעתים אפילו הפקת סרט, אלבום או שיר במסגרת האירוע, מאפשרים למפיק לצבור נקודות זכות, יהיו אשר יהיו רגשותיו כלפי בעל השמחה. הפקת סרט עשויה להיות מקור לגאווה ליוצר/ת בגלל היכולות המופגנות בה, וגם להנאה, כפי שממחיש סיפורה של שפרה שיזמה הפקת סרט לבעלה לרגל יום הולדתו. הסרט כלל ביוגרפיה בדויה של בעל השמחה: למשל, הוריו "העידו" כי הוא מאומץ; קצינת משטרה (אמיתית) "העידה" כי נעצר בעוון מרמה; ושולבו בסרט "ראיונות" עם ידוענים שדיברו על חייו, באמצעות שילוב סרטונים פיקטיביים מהמדיה. לדברי שפרה, התהליך היצירתי של הפקת הסרט הסב לה הנאה וסיפוק, כמו גם תגובות הצחוק וההערכה של משתתפי יום ההולדת שצפו בו. על החשיבות של התפקיד והכוח שגלום בו ניתן ללמוד גם מהמקרה של נורית (ב"סיפור" שבהקדמה). באירוע הנ"ל דווקא חברה רחוקה יותר היא זו שתפסה בעלות על ההפקה. מעבר להצגת הכישרונות והיכולות שעשויים להביא לנורית הכרה והערכה, יתכן שנכונותה לקחת עליה את התפקיד נבע גם מהצורך להדק את החברות עם שרונה.
מבחינת מעמדם של האורחים, שחקני המשנה או הקהל באירוע, זיהינו הבדלים בין שני מעגלי קרבה לבעל השמחה. למעגל החיצוני, משתייכים בני משפחה וחברים רחוקים יותר, פחות מחויבים, מעמד שבא לידי ביטוי בהשקעה מועטה בגודל המתנה, בלבוש פחות חגיגי ובשהייה קצרה יותר במסיבה. לעומתם, חברי המעגל הפנימי, של המקורבים לבעל השמחה, ישקיעו בבחירת מתנה בעלת ערך כספי ורגשי גבוה יותר, ישהו זמן רב באירוע, יכתבו ברכה וכדומה . השתתפות באירוע היא הזדמנות לכל המשתתפים, חברי המעגל הרחוק והקרוב גם יחד, להביא לידי ביטוי את טיב יחסיהם עם בעל השמחה. ההפתעה שנחשבת כתוספת השקעה, יכולה מצד אחד לעורר רצון להעניק באהבה, ומצד שני, ממקדת את תשומת הלב באלמנט ההפתעה ובכך מאפשרת למשתתפים להשקיע פחות בהיבט האינטימי של היחסים.
מורכבות נוספת הקשורה ליום הולדת הפתעה, היא עניין ההסתרה והסוד. זוהי הזדמנות לשחרר ולהעניק לגיטימציה להתנהגות הנוגדת את הנורמות המקובלות בין בני זוג, חברים ובני משפחה – שקיפות, יושר ואמינות. המרואיינים תיארו בפירוט כיצד הצליחו לתעתע בבעלי השמחה, ווידאו שהסוד לא ידלוף באמצעות שקרים וסיפרו לאחרים בהנאה על האלתורים שנזקקו להם כדי לשמור עליו.
ההפתעה מייצרת מתח והתרגשות עקב התנגשותם של ערכים והשילוב של אלטרואיזם ואגואיזם. מחד גיסא, ארגון מסיבת הפתעה הוא מעשה אלטרואיסטי כי אנשים מתבקשים להשקיע את מיטב יכולותיהם, ההון התרבותי שלהם, משאביהם החומריים ונדיבות ליבם בארגון וקיום האירוע . מצד שני, המעורבים בתחבולה מונעים גם על ידי אינטרסים פוליטיים וחברתיים: דליה, שנוהגת ל"לפנק" את חברותיה ואת בנות משפחתה בהפקה של ימי הולדת מושקעים (בהפתעה וגם לא), העידה כי: "אני לא יכולה להרשות לעצמי שזה יהיה נחות. אני נהנית מהיכולות של עצמי ויש פה גם מרכיב של הישגיות ותחרותיות." מסיבת הפתעה יכולה להוות מפגן של יכולות ארגוניות, יצירתיות, אמנותיות מגוונות. מפיק של אירוע מוצלח עשוי ליהנות מדיווידנדים יקרי ערך בצורת התפעלות והכרת תודה. לעיתים אף ישתמש בכוחו כדי לכפות על המופתע מצבים שעלולים לגרום למבוכה וחוסר אונים.
הדגם המקובל של מסיבת הפתעה הוא אירוע שמאורגן על ידי אחד מבני המשפחה או החברים של חתן או כלת יום ההולדת, תוך כדי שיתוף קהל החוגגים, במלואו או בחלקו, בהכנות. הפקה של אירוע יום הולדת "מושקע" דורשת משאבים רבים של זמן, הון תרבותי וכסף, במיוחד כאשר נוכח מרכיב ההפתעה. הכנת רשימת המשתתפים מחייבת שיתוף פעולה עם קרוביו של בעל השמחה. אתגר נוסף וחשוב הוא בחירת מרכיבי ההפקה: מועד, מקום, כיבוד ותוכן. בקביעתם של אלו, על המפיק להוכיח שליטה בהון תרבותי, כלומר לקבוע את תוכן האירוע וסדר המרכיבים, בהתאם לאופיים של בעלי השמחה והמשתתפים.
ההפתעה כאמצעי המשרת אינטרסים
אלה ורפי הם זוג המתקרב לגיל שבעים. הם סיפרו שמגיל חמישים, בכל עשור עגול הם נוהגים לקיים מסיבת הפתעה. רפי שהיה איש צבא טען שמבחינתו ההפקה היא מבצע צבאי בזעיר אנפין. היא ממלאה אותו תחושת שליחות משפחתית והוא מתרגש משיתוף הפעולה בניצוחו. הוא מודה שזו גם דרכו להתמודד עם רגשי אשמה על היותו נוכח/נפקד מהבית במשך שנים כה רבות בשל שירותו הצבאי. באמצעות ארגון מסיבת הפתעה הוא מודה לאשתו על ההשקעה העצומה שלה בגידול הילדים וניהול הבית לאורך כל השנים. תמר אשתו, משתפת עימו פעולה מתוך הבנה שזה חשוב לו. בשיחה פרטית היא הודתה שאינה זקוקה למסיבות הללו ואפילו לא ממש אוהבת את ה"טררם". היא הייתה מסתפקת במפגש משפחתי צנוע. אך משום שהיא יודעת כמה חשוב העניין לבעלה, היא מכינה לו מסיבת הפתעה כל עשור כדי לא לאכזב אותו.
במקרה אחר שמענו מיעל על מסיבת הפתעה שנערכה לה ונבנתה כסדרה של אירועים. כשהייתה בת שישים התכנסה המשפחה עם חברים שהגיעו מקצווי תבל. המסיבה סיפקה הזדמנות למפגש בין אנשים שלא מתראים לעיתים קרובות ולכן התפרשה על פני מספר ימים – ארוחת ערב, פיקניק על חוף הים וטיול. ההשתתפות תבעה נוכחות לאורך זמן ותיאום לא פשוט אך תגמלה את המשתתפים בשל חיזוק הקשרים החבריים והמשפחתיים וביסוס תחושת שייכות. זוג ישראלים שראיינו, סיפר כי נסעו לחגוג את יום הולדתו של האישה בארוחה אינטימית כביכול במסעדה במדריד. אחיותיה וחברותיה המתגוררים בארצות הברית ובלונדון התחזו למלצרים והגישו את הארוחה באותה מסעדה. עדנה, כבת שבעים, סיפרה: "לרגל יום הולדתי נסעתי עם המשפחה הגרעינית לניו יורק. בביקור בכל-בו יוקרתי נדהמתי לפגוש כביכול במקרה את אחותי המתגוררת בלונדון ליד אגף החולצות, ובת דודה רחוקה אחרת ארבה לי ליד מחלקת הנעליים". נראה שבמשפחות אמידות, מפגשי ימי הולדת של אורחים מכל העולם מאשרים ומבססים את תחושת העוצמה הכלכלית, היוקרה והסטטוס החברתי שלהם. זוהי לא רק הזדמנות להיפגש אלא גם מפגן של מעמד וכסף, בפני עצמם, בפני המשתתפים בפועל ובפני כל מי שיודע על כך. מבחינה זו, ההפתעה היא לא העניין אלא כלי שבעזרתו ניתן לשמח אחרים או כלי המשרת אינטרסים אישיים. שולי. תחושות אלה לא הובעו על ידי המשתתפים באופן מפורש, אך אנו גוזרות זאת מההתלהבות שבה סופרו, מטון השיחה ומהגאווה שהביעו.
ארגון יום הולדת בהפתעה עשוי לתרום לתחושת סולידריות בין השותפים לסוד. לגדעון, שהוא ובני ומשפחתו עברו זה מכבר להתגורר בקהילת ישראלים בחו”ל, ערכו התושבים הוותיקים מסיבת יום הולדת בהפתעה. הוא מספר כי הקהילה שיתפה את אשתו וילדיו בארגון המסיבה והאירוע איפשר התערות מהירה של המשפחה בקהילה: "בדרך כלל אני לא אוהב הפתעות ומסיבות שאני במרכזן, אבל למרות שעשו עלי תרגיל, שמחתי על קיצור הדרך שבעזרתו התקבלנו לחבורה". אפשר לומר כי מסיבה זו היוותה גם טקס קבלה לקהילה .במקרה אחר, לרגל יום הולדתה, דפנה נתבקשה על ידי בעלה לארוז מזוודה לקראת טיסה לחופשה קצרה ליעד לא ידוע. הזוג הובל למטוס פרטי ובו המתינו להם עשרים וחמישה מחבריהם הקרובים עטויי מסכות (האירוע התרחש בפורים). יחד איתם בילו דפנה ובעלה את החג בקפריסין. דפנה העידה כי לצד הכרת התודה לבעלה על ההפקה המרשימה ותצוגת היכולת הכספית שנלוותה לה, היא חשה מועקה בשל ההסתרה. בהקשר זה מעניין לשאול האם הסתרת מסיבת הפתעה מבני זוג, שלכאורה נעשית מתוך אהבה ורצון לשמח אותם, עלולה לערער את האמון במערכת היחסים הזוגית.4
בשיח שלנו עם המרואיינים והמרואיינות עלה הצורך בריגוש, הפרת שעמום ושבירת שגרה. צרכים אלה משפיעים על סגנון החגיגה. לעיתים קרובות ההפקה עוברת למיקור חוץ: חברות מסחריות שזיהו צורך הולך וגדל זה באוכלוסייה מספקות לו פתרונות מגוונים. אירועים משפחתיים רבים נערכים במרחבים ציבוריים כמו מסעדות, בתי קפה וגני ואולמות אירועים. המעבר מהפרטי לציבורי בא לידי ביטוי ברכישת מרכיבים כגון כיבוד, מוזיקה ותפאורה. ההיצע בתחום זה רב ומגוון ומותאם לטעמים, סטטוסים וסגנונות חיים שונים. מעיון בהיצע של אתרי אירועים דיגיטליים, ניתן ללמוד על האופן שבו אירוע של יום הולדת בהפתעה נתפס ומשווק. חברות אלה משווקות חוויות של "התרגשות", "פינוק" ו"הרמה" (במונחים שלהן), דהיינו למלא צרכים פסיכולוגיים בסיסיים המעוצבים ברוח הזמן. באמצעות תיוג כזה הם משווקים באופן עקיף ומתוחכם מוצרי צריכה כגון אוכל, אלכוהול, עיצוב, אמצעים טכנולוגיים של תצוגה ושמע ואפילו בדרנים ואמנים. להלן מספר ציטוטים מתוך אחד האתרים המשווקים ימי הולדת בהפתעה: "לגבר שלך יש יום הולדת, אירוע של פעם בשנה [...] ואם הוא עגול ויפה, יום הולדת 30, או 40 ואפילו 70, זו הזדמנות מופלאה לחגוג באמת, עם כל התוספות. מסיבת הפתעה חשאית במקום מדהים, עם כל האנשים שהוא אוהב, עם אוכל משובח ומוסיקה מהסרטים. אם כבר הזכרנו סרטים, אפשר לארגן איזו מצגת קטנה או סרט ׳אלו הם חייך׳, שיגרום לקהל האוהב להזיל דמעת התרגשות – מסיבת הפתעה כזו לא תשאיר אף עין יבשה, גם לא של בעל השמחה." השיקול בהעברת ההפקה למיקור חוץ מתנגש באופן מסוים עם הדיווידנדים שעשויה להרוויח בת משפחה או חברה אם תיקח את ההפקה על עצמה.
הראיונות שערכנו וניסיוננו האישי מלמדים שימי הולדת בהפתעה מופקים בדרך כלל על ידי נשים, לרוב על ידי בנות משפחה וחברות של בעלי השמחה. התפקיד של ארגון וביצוע טקסים משפחתיים חילוניים משתלב במגוון תפקידים נשיים אחרים במשפחה (עוד על כך אצל Jennings & Brace-Govan, 2014) . לעומת זאת בטקסי מעבר ביהדות, מקומם של הגברים בולט לאין ערוך מזה של הנשים. טקסי יום הולדת הם טקסים משפחתיים חילוניים, שאינם נסמכים על מסורת דתית, ולנשים יש בהם מקום משמעותי יותר. הן בדרך כלל השולטות בהון התרבותי הכולל מידע על משפחה וחברים, איזו מתנה תשמח את בעלי השמחה והאורחים, ומהי הדרך "הנכונה" לעצב את מקום האירוע. לרוב הן גם האחראיות לקנייה או להכנה של התקרובת. במיעוט המקרים בן הזוג יוזם את החגיגה, אך גם במקרים אלה לרוב הוא לא מארגן ומפיק אותה, אלא מעביר את המטלה לבת משפחה או לחברה קרובה, כפי שמדגים סיפורה של שרונה.
סיכום
בישראל יום הולדת בהפתעה הוא תוצר תרבותי שנמצא בפריחה והופך מקובל יותר ויותר בעשורים האחרונים. הוא משתלב היטב בנטייה הגוברת להפנות את תשומת הלב מהקולקטיבי אל האישי והפרטי, מהעבר אל רגע זה, מהכלל אל האינדיבידואל. זה אירוע שנועד לענות על חסכים של בני האדם בימינו, שחיים בעולם שבו סף הגירוי נמצא בעלייה מתמדת. אירוע יום הולדת בהפתעה עונה על הצורך בעניין והתרגשות אל מול שעמום מדברים מוכרים, כמו גם על הצורך בביסוס מעמד ושליטה. זוהי במה להפגנת הישגים וכישרונות, דרך יצירתית להביע רגשות, לייצר התרגשות ודרך לאזן חובות וחשבונות חברתיים. ובעיקר, זוהי מסיבה, סיבה לשבירת מהשגרה, לכינוס חברים ו/או בני משפחה, אירוע חברתי שאמור לשעשע ולענג את המשתתפים בו.
בעבודתנו על ימי הולדת בהפתעה לבני דור הביניים בחברה הישראלית התמקדנו בבני מעמד בינוני, חילוניים, החיים בקהילות עירוניות או פרבריות. בתיאורי ימי ההולדת ששמענו עליהם וימי הולדת שנכחנו בהם כאורחות דמיון החוצה הבדלים הנוגעים למוצא אתני, והבדלים הקשורים למגדר (של בעלי השמחה). לעומת זאת נמצאו הבדלים בסגנון האירוע קשורים בהבדלי אישיות, יחסי כוח ושליטה, היסטוריה של יחסים חברתיים ומשפחתיים, מאפייני זוגיות ועוד היבטים של פעילות גומלין בקבוצות קטנות.
בקטגוריית בני ה-60 ומעלה ההשקעה בימי ההולדת קשורה להבנה של מרכיב הגיל: אנשים בגילאים אלה מודעים לכך שצריך לנצל את מה שנותר כל עוד הם בריאים. בדרך כלל זהו גיל שבו נהנים מרווחה כלכלית (יחסית) ולהפתעה יש אפקט של תוספת עניין לחיים: פעמים רבות באירוע יש מקום לשילוב הומור והזדמנות למפגש עם בני משפחה רחוקים.
במסגרת הדיון בימי הולדת בהפתעה יצרנו הבחנה בין שני צדדים המשתתפים בחגיגת ההפתעה: מפיקי/מתכנני האירוע ומשתתפיו. באשר לבעלי השמחה, למדנו כי ישנן מגוון תגובות להפתעה: יש אנשים שמאוד מרוצים מכך, שכן ההפתעה מלמדת על מאמץ גדול שהושקע עבורם והם חשים שהם נמצאים במרכז העניינים ושמעמדם החברתי איתן, תחושה שמסבה להם נחת וגאווה; יש אנשים שנבוכים מעצם הצבתם במרכז החגיגה, על אף שבסתר הם מרוצים מהנדיבות של מי שטרחו והפיקו את ההפתעה; ויש אנשים שיש להם צורך בשליטה, קשה לרצות אותם והיו מעדיפים לנהל את האירוע בעצמם.
למפיקים ולמארגנים יכולים להיות מניעים שונים להתנדב לקחת על עצמם את הפקת האירוע: עבור רוב האנשים, הפקת האירוע משמשת במה להצגת כישוריהם ויכולותיהם; יש אנשים שההפקה עבורם היא מעין "סגירת חוב" מול בעל השמחה, כחלק מיחסיהם ההדדיים בעבר; יש המחזקים בכך את מקומם ומעמדם החברתי באמצעות הפגנת קרבתם לבעלי השמחה; ויש מי "ששולחים את לחמם על פני המים" ומבטיחים את זכותם לאירוע עבור עצמם.
חגיגות ימי הולדת הן פרקטיקות מקובלות ונפוצות בחיי היומיום שלנו. במאמר זה ניסינו "לעשות סדר" במובן מאליו באמצעות הבלטת ההקשר שבו מתבצע הטקס. עמדנו על קשר בין הון תרבותי, דפוסי אישיות, חובות והדדיות, תחרות וחיקוי, משאבים כלכליים ורגשיים, מרכיבי הטקס, מגדר ועוד. בחינת אירועים שבהם אלמנט ההפתעה כה מרכזי העצימה את יכולתנו להתבונן במובן מאליו ולהרחיב את טווח הראייה ועומק ההבנה.
הערות
- ציטוט משירו של טוביה ריבנר "הפתעות" מהספר פרשת הדרכים, הוצאת קשב לשירה, 2015
- אנו מודות לפרופ' הגר סלמון על הערותיה המחכימות והמשפרות
- ישנם קווי דמיון רבים בין הפקת יום הולדת בהפתעה לבין מבצע צבאי הכולל מרכיב של הפתעה שניהם כוללים היערכות מוקדמת, חשיבה אסטרטגית וטקטית, הקמת “חפ”ק”, “ריגול וריגול נגדי”, הטעיה מכוונת, שיתוף פעולה בין “כוחות” ולבסוף – ניצחון בהמשך נדון בשאלה מיהו המנצח בימי הולדת מסוג .
- האירוע פורסם בעיתונות במסגרת כתבה שנועדה לקדם חברה המפעילה מטוסים פרטיים.
מקורות
היימן, ר. (2021). מדוע אנחנו חוגגים ימי הולדת? מה משתנה ביחס שלנו אליהם עם חלוף הזמן, אלכסון .29.9.21.
לניר, צ. (1983). ההפתעה הבסיסית: מודיעין במשבר. הקיבוץ המאוחד.
סמנה, ר. (2016) .הפתעה – על החיזור הבלתי צפוי של רוני סמנה, בלוג 24.12.16.
שוהם, ח. (2021). משעמום לגאולה: מה המשמעות של קריאה טכנוקרטית בטקסט מרוקן ממשמעות? בתוך נ. רובין וש. גוזמן כרמלי (עורכים), כוחן של מילים: אנתרופולוגיה של טקסטואליות יהודית. עמ' 149- 169. כרמל.
שוהם, ח. (2023). למה בר מצווה ובת מצווה? חניכה מגדר וראווה בתרבויות יהודיות. האוניברסיטה הפתוחה: למדא.
Abuhav, O. (2014). A Wedding in Israel, in Michael Leitner and Sara Leitner (eds.). Israeli Life and Leisure in the 21st Century. (113-121). Sagamore Publications. Pp.
Baselice, V, Burrichter, D, Stearns, PN. (2019). Debating the birthday: Innovation and resistance in celebrating children. The Journal of the History of Childhood and Youth 12(2): 262–284.
Bell, C. (1997). Ritual: Perspectives and Dimensions. New York and Oxford: Oxford University Press.
Burgoon, JK. & Hale, JL. (1988). Nonverbal Expectancy Violations: Model Elaboration and Application to Immediacy Behaviors. Communication Monographs. 55: 58–79.
Geke D. S. N. J. Ludden, H. Schifferstein and P. Hekkert (2008). Surprise ad a Design Strategy, Design Issues, 24(2): 28-38.
Grimes, RL. (2000). Deeply into the Bone: Re-Inventing Rites of Passage. University of California Press.
Handelman, S. L., & Handelman, D. (1991). Celebration of bureaucracy: Birthday parties in Israel. Ethnology, 30, (4): 293-312.
Jennings, L. & Brace-Govan, J. (2014). Maternal visibility at the commodity frontier: Weaving love into birthday party consumption. Journal of Consumer Culture 14(1): 88–112.
Klein, J. (1981). Birthday Parties: A Study of Developmental Change in American Culture. Central Issues in Anthropology. 3:117–27. Print.
McDaniel R. Jr., ME. Jordan and B. F. Fleeman, (2003). Surprise, Surprise, Surprise! A Complexity Science View of the Unexpected. Health Care Management Review 28(3):266-278.
Meyer ,W., M. Niepel U. Rudolph and A. Schützwohl (1991). An experimental analysis of surprise. Cognition and Emotion, 5(4): 295-311.
Moore, SF.& Myerhoff, BG. (1977). Secular ritual: Forms and meanings. In. Moore, SF.& Myerhoff, BG. (eds). Secular Ritual. (3–24).Van Gorcam .
Noordewier M. K. and S. M. Breugelmans (2013). On the valence of surprise, Cognition and Emotion, 27(7): 1326-1334.
Pleck, EH. (2000). Celebrating the family: ethnicity, consumer culture, and family rituals. Harvard University Press.
Redlich, O. (2020) The Concept of Birthday: A Theoretical, Historical, and Social Overview, in Judaism and Other Cultures. World Academy of Science, Engineering and Technology International Journal of Humanities and Social Sciences,14(9): 791-800.
Rojaka, D. and S. Lesinskienė, (2018). A survey of some aspects of birthday celebration. Acta Medica Lituania., 25(2): 107–111.
Shamgar-Handelman, L., & Handelman, D. (1986). Holiday celebration in Israeli kindergartens: Relationships between representation of collectivity and family in the nation-state. In M. J. Aronoff (Eds.). The frailty of authority 5: 71-103. New Brunswick, NJ.
Shamgar-Handelman, L.& Handelman, D. (1991). Celebrations of bureaucracy: Birthday parties in Israeli kindergartens. Ethnology 30(4): 293–312.
Shoham, H. (2021). It is about time: Birthdays as modern rites of temporality. Time & Society, 30(2): 78-99
Weil, S. (1986). Birthday Parties in a Kindergarten: The Language and Ritual of Socialization. Man 21(2): 329-341.
Zycherman, A. (2016). The public and private dimensions of a birthday party: Politics, economics, and food in an Amazonian community, Food and Foodways, 24: 3-4, 153-172.
