עפר גרוזברד
שפת האני
מדריך להצלחה בעולם משתנה
הוצאה עצמית
מי מאתנו אינו רוצה להצליח בעולמנו המשתנה? בעבודה, ביחסים החברתיים ובעיקר בהרגשה שאנו מבינים את הקודים ההתנהגותיים של העולם המשתנה וחשים אתם בנוח. מדריך להצלחה בעולם משתנה מפצח את החידה הזאת באמצעות חשיפת "שפת האני", העומדת בבסיס כל הצלחה בעולמנו הדינמי, והוא ילמד אתכם כיצד להשתמש בשפה זו.
"שפת האני" מפותחת בשני שלבים:
- 1. מחקר: שאלון וקטור החשיבה יגלה לכם על פי איזו פרדיגמה אתם חושבים. האם חשיבתכם מכוונת פנימה ואתם דוברים בשפת האני, או החוצה ואתם דוברים בשפת האנחנו, ובאיזה שיעור.
- 2. פסיכואנליזה: שבו מוצגים 34 חוקי "שפת האני". כל חוק מוצג באמצעות סיפור שבו הגיבור, הדובר בשפת האנחנו, נמצא בחברה הדוברת את שפת האני. בכל סיפור הגיבור חייב ללמוד כלל נוסף בשפת האני כדי להצליח.
הספר מתבסס על סדרת הצופן התרבותי – חמישה כרכים מפרי עטו של המחבר שיצאו לאור בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב – ומסכמת את עיקרי הדברים.
ד"ר עפר גרוזברד הוא פסיכולוג קליני שכתב רומנים וספרי עיון שתורגמו לשפות שונות וזכו בפרסים Ofer)-Grosbard.com).
איורים: דני קרמן
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחבר:
הקדמה קצרה ולדרך...
סיפורנו מתחיל לפני כחמש מאות שנה, בתחילתה של העת החדשה או מה שמכונה לעתים קרובות "עידן הנאורות". בתקופה זו החל האדם להיפרד מהקבוצה, בעיקר בצפון אירופה ובצפון אמריקה. אמירה סתומה זו דורשת הסבר (היא תלך ותתבהר בהמשך הספר). עד אותם ימים ולאורך כל ההיסטוריה האנושית חש עצמו האדם חלק מקבוצה. הוא לא היה אינדיבידואל נפרד. מה פירוש הדבר לחוש חלק מקבוצה? דמיינו לכם שאתם נמצאים בחדר מלא אנשים ולכל מקום שתפנו תיתקלו במישהו. האם בתנאים האלה תוכלו להתלבט ולהרהר או לפתור בעיה קשה? לא, אתם תהיו מכוונים החוצה לשם הישרדות.
בעת החדשה התרחש במערב תהליך ייחודי שאין לו תקדים בהיסטוריה האנושית – תהליך שהפעם היו שותפים לו לא רק פרטים יחידים כי אם גם קבוצות גדולות. היחיד החל אט-אט לשאול את עצמו, מה אני מרגיש ורוצה? הלחץ הקבוצתי התרופף, והאדם הפך להיות במרכז, מכוון לעצמו, וכך החל תהליך פסיכולוגי מרשים שיש לו היום מגוון שמות: נפרדות, מיקוד שליטה פנימי (לעומת חיצוני), וקטור חשיבה המכוון פנימה (לעומת החוצה), אינדיבידואציה, האדם במרכז, שפת האני (לעומת שפת האנחנו) ועוד. תהליך זה יצר פרדיגמת חשיבה חדשה שבה האדם מכוון פחות אל סביבתו ויותר אל עצמו – שינויים שעיצבו ספקטרום רגשי וקוגניטיבי חדש. המזרח אף הוא אימץ בחלקו, בהדרגה ובשלב מאוחר יותר, שינויים אלה בתהליך שאנו כולנו נתונים בו עד היום – תנועה מאופנות חשיבה מסורתית-קולקטיבית לכיוון חשיבה מודרנית-אינדיבידואלית המכוונת לעצמי.
זוהי הסיבה לפריחתם של היצירתיות, המדע והדמוקרטיה בעת החדשה. המשותף לשלושת האירועים הדרמטיים האלה הנו השימוש ב"שפת האני" במקום ב"שפת האנחנו" שקדמה לה. יצירתיות היא ההפך מחיקוי, העתקה או הכתבה, שבאים מבחוץ. ביצירתיות האדם מכוון לעצמו ודולה מתוך עצמו רעיונות חדשים. די להתבונן בציור מימי הביניים שהתמקד ברובו בהעתקה מדויקת ולראות כיצד התפתח לציור המודרני, המתבסס על חוויה ועל ביטוי פנימי. המדע החל לפרוח כשהדת נחלשה. דת היא סמל מיקוד השליטה החיצוני שבו הסמכות היא מחוץ לאדם. במדע, לעומת זאת, האדם הוא הסמכות. כעת האדם יכול לערוך ניסוי ולסמוך על עצמו ועל הבנתו, שלא כבעבר, כאשר אלוהים, שליט כל יכול או הורה סמכותי קבעו את האמת. כך למשל כשגלילאו טען על סמך מדידותיו שכדור הארץ סובב סביב השמש השיבה לו הכנסייה, "מי אתה שתסמוך על עצמך?!" כלומר, סמוך על הכנסייה והדת. כיום גם כל מורה בבית הספר יגיד לתלמידו שכדי לפתור את התרגיל בחשבון הוא חייב לסמוך על עצמו. ולסיום, השלטון הטוטליטרי, שבו האזרח הוא משרתו של השליט, הוחלף בדמוקרטיה, שבה השליט הוא משרתו של האזרח, הבוחר אותו באופן חופשי. כך עבר מיקוד השליטה החיצוני פנימה במהלך חמש מאות השנים האחרונות והקונפליקט הבין-אישי שהיה נחלתו של האדם מאז ומתמיד הפך בחלקו לתוך-אישי. החשיבה הפרנואידית, הנובעת מאיום מהסביבה ומתבטאת בתחושות של פחד, קנאה, נקמה, כבוד ועוד, נחלשה והתחלפה בתחושות של ייאוש, בדידות, שעמום, ריקנות ודכדוך המתרחשים בין האדם לעצמו. נוצרה פרדיגמת חשיבה חדשה בעלת מרחב פנימי בתוך האדם המאפשרת לו אינטרוספקציה, התלבטויות והרהורים שלא היו נחלתו בשעה שהאיום החיצוני ומלחמת ההישרדות הכריחו אותו להתייחס לקבוצה.
שימו לב איך תחושת הבושה, הנפוצה ביותר בחברות מסורתיות-קולקטיביות, הפכה בחלקה בעת החדשה, בחברות מודרניות-אינדיבידואליות, לתחושת אשמה. כדי לחוש בושה אנו זקוקים לצופה חיצוני שיראה שעשינו משהו שאינו כשורה (בעברית מקורה של המילה בושה במבושים – רואים אותי עירום), אולם אשמה אנו יכולים לחוש גם כשאנו לבדנו. כך הפך הקונפליקט הבין-אישי לתוך-אישי ושפת האנחנו הוחלפה בהדרגה בשפת האני. באופן דומה הכבוד, שהיה חשוב כל כך בימים עברו והוא עדיין חשוב היום בחברות מסורתיות, הוחלף בחלקו במימוש עצמי. כעת אני מעניק לעצמי את הכבוד ואינני זקוק עוד להזנה חיצונית. השתחררתי מתלות בסביבה. אביא עוד דוגמה אחת ואת השאר תמצאו ב-34 הכללים שילמדו אתכם את "שפת האני". הכישורים החברתיים מפותחים ביותר בחברות מסורתיות, שבהן הפרט גדל לעתים קרובות בקבוצה ועליו לדעת להסתדר עם חבריה. כך כשהילד רוצה סוכרייה לפני הארוחה ואמו מסרבת לתת לו הוא ייגש לדודה ואם היא תסרב הוא ייגש לסבתא מה שאי אפשר לעשות במשפחה מודרנית מצומצמת. כשנפרד האדם מהקבוצה הפכו כמה מכישורים חברתיים אלה לחשיבה אנליטית – פעולה שהאדם עושה עם עצמו בלבד.
אין זה מפתיע שחברות מסורתיות-קולקטיביות נוטות להשתמש פחות במילה "אני", שהיא שימושית ביותר בתרבות המודרנית (באנגלית כותבים "אני" באות גדולה), בתרבויות מסורתיות אלה קוראים לילד לא אחת בכינוי גוף חבור – בני, בתי, הבן של יוסף וכדומה – המדגיש את תלותו, במקום בשמו הפרטי, המציין את עצמאותו. על פי התנ"ך כולנו "בני אדם". בתרבויות מסורתיות של העבר וההווה האדם ימעט לומר "לדעתי", "לא יודע", "זה מעניין" ועוד אמירות רבות המעידות על חשיבה נרקיסיסטית ואינטרוספקטיבית. אבל כל אלה הן רק נקודות יחידות בציור ענקי וכשמחברים נקודות אלה ועוד רבות נוספות שייפרשו לאורך הספר, מתגלות לנו שתי פרדגימות חשיבה – שפת האני ושפת האנחנו – שכל אחת מהן היא עולם ומלואו.
בעולמנו השטוח, שבו ההגירה הגדולה והאינטרנט צמצמו את המרחקים ללחיצת מקש, כבר אי אפשר לאפיין בדייקנות את חשיבתם של עמים ותרבויות כמו בעבר. לעתים קרובות ההבדלים באופנות החשיבה בתוך מדינה או קבוצה מסוימת גדולים יותר מההבדלים באופנות החשיבה בין המדינות או הקבוצות. כך שהחשיבה המודרנית, המשתמשת בשפת האני, אינה עוד נחלתו של המערב בלבד ואפשר למצוא אותה כמעט בכל מקום. כך גם החשיבה המסורתית, המשתמשת בשפת האנחנו. שאלון וקטור החשיבה יעזור לכם לזהות את אופנות החשיבה האישית שלכם. השאלון מזכיר לנו שכולנו נמצאים היכן שהוא על הרצף בין שתי פרדיגמות החשיבה ומשתמשים לסירוגין בשפת האני ובשפת האנחנו בשיעורים שונים.
אופנות החשיבה המודרנית מכוונת לעיצוב העתיד וליצירת שינוי, ואילו אופנות החשיבה המסורתית במסעה אל העתיד שואפת להחיות את העבר. זוהי הסיבה לכך שעבודה זו נקראת "מדריך להצלחה בעולם משתנה".
הערה חשובה: למותר לציין שאין תרבות אחת טובה מרעותה. תרבות הנה עולם ומלואו ומי אנו שנחלק ציונים לתרבויות? אנו רוצים להבין את הבדלי החשיבה בין שתי התרבויות המרכזיות של עולמנו ולהקל על מי שמעוניין להשתלב טוב יותר ולהצליח בעולמנו המשתנה.
34 כללים שיגרמו לכם להצליח בעולם משתנה
1. למד להחמיא לאחרים ואף לקבל מחמאות
תיאור המקרה: לא. שעובד בחברת היי-טק יש חבר בעבודה שלאחרונה מצליח יותר ממנו. הממונים מרעיפים עליו מחמאות משום שהוא באמת עושה עבודה טובה. אבל א. משום מה לא מסוגל לפרגן לו, להחמיא לו, להתפעל ממנו. א. מתרגז על כך שכולם מתפעלים מהחבר הזה ולא ממנו.
למה א. אינו מסוגל להתפעל מהחבר שלו? אולי הוא מקנא בו. ייתכן שהוא חושב שאם גם הוא יחמיא לחבר לא יישאר לו כלום. יכול להיות שהוא פוחד שאם יחמיא לחבר יתחיל זה להתנשא מעליו ושוב לא יראה בו חבר. בהחלט אפשרי. אבל כעת אנו רוצים לדון בכלל חשוב ביותר – היכולת להחמיא לאחרים וגם לקבל מהם מחמאות.
מה מרגיש וחושב א.? א. מתקשה להחמיא לחבר שלו משום שגם לו לא החמיאו מעולם. הוא תמיד מנסה לשמור על שוויון בין החברים. אם מציקים לחבר אחד צריך להציק גם לשני. כך גם לגבי דברים חיוביים. הוא יודע אילו צרות מחמאות יכולות לגרום. הרי קנאה ו"עין הרע" הן דבר מסוכן והרסני. ההורים של א. תמיד נזהרו שלא להתפעל מהילדים שלהם כדי שלא לגרום לשום ילד להתנשא ולא לעורר תחרות וקנאה. א. חושב שמי שמחמיא לחבר שלו פשוט מסכסך ביניהם.
מה עשוי מי שדובר ב"שפת האני" להרגיש ולחשוב במצבים כאלה? מי שדובר ב"שפת האני" רגיל שמתפעלים ממנו. זה נעים לו. הוא יודע שמחר יכולים להתפעל מהחבר שלו ויש מקום לכולם. הוא עצמו מתפעל לעיתים קרובות מאחרים ומחמיא להם. הוא משתדל כמובן שהמחמאות תהיינה אמיתיות ולא סתם חנופה. לעיתים קרובות קשה לו, גם הוא אינו פטור מענייני קנאה. הוא רק משתדל להתגבר, להיות הוגן ולהחמיא למי שבאמת מגיע לו. מי שדובר ב"שפת האני" לעיתים קרובות גם מתפעל מעצמו בלי להתבייש ומרגיש שהוא מיוחד. לדידו, התפעלות עם ברק בעיניים זה שיא האושר בחיים.
התפתחות המקרה: לאחרונה החל א. להשקיע יותר בעבודה. גם הוא רוצה שהמנהל יתפעל ממנו. הוא אולי היחיד במקום העבודה שעוד לא התפעלו ממנו. התוצאות לא איחרו לבוא. א. פתר בעיה קשה בעבודה. המנהל ניגש אליו עם ברק בעיניים ואמר לו "א., אתה גדול!" שלא תחשבו שהיה קל לא., הוא היה נבוך, לא ידע מה אומרים במקרה כזה, במיוחד כשזה קרה בנוכחות עובדים נוספים. לאחר שהמנהל הלך א. הרגיש שכעת הוא כאילו שבוי שלו – אסיר תודה. ודאי בפעם הבאה שהוא לא יצטיין כל כך המנהל יתאכזב ממנו. חברים ניגשו ואף הם החמיאו לו. א. מתחיל להבין שמותר לו להתפעל מעצמו ומותר לו ליהנות כשאחרים מעריכים אותו ומחמיאים לו. כעת גם קל יותר לא. להחמיא לאחרים.
סיכום: מחמאות, התפעלות ומימוש עצמי, כל אלה שייכים ל"לשפת האני", המכוונת פנימה, משום שהם מעצימים את חוויית הייחודיות של האדם כמי שיכול ומסוגל. התפעלות מהישג אמיתי היא סוד ההצלחה של אנשים מוצלחים. אדם שמתפעל מעצמו הוא יצירתי יותר ומי שמתפעל מאחרים מקדם אותם.
