נרקיסיזם הוא מונח שמשמעותו אהבה עצמית, וכרעיון משמעותי בתיאוריה הפסיכואנליטית הוא לעתים מובא כהיבט בריא וחיוני של אהבה עצמית ולעתים כפתולוגיה. ברשימה שלפניכם מופיעים מאמרים שעוסקים בנרקיסיזם על היבטיו השונים ומזוויות תיאורטיות שונות של פרויד, לאקאן, מילר, קנברג וסימינגוטון; ביחסים נרקיסיסטיים פתולוגיים בתוך המשפחה וביחסים בינאישיים של נרקיסיסטיים; וכן בסוגים שונים של נרקיסיזם.
תעתועי המראה הנרקיסיסטית: מבט אל היחסים הבין-אישיים של אנשים הסובלים מעיוורון רגשי
מנשה כהן | 1/3/2016
היחסים הבין-אישיים של אנשים הסובלים מעיוורון רגשי על רקע הפרעת אישיות נרקיסיסטית, התודעה הכוזבת שהם מפתחים כהגנה מפני תחושות חוסר ערך, ואת דפוסי ההתנהגות ביחסים עם אחרים: דרישה לתשומת לב, להכרה ולקרבה, כאשר הם עצמם אינם יודעים להגיב באמפתיה ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית של האחר. המאמר מתאר גם את הסבל ואת המלכוד של ילדים או בני זוג שחווים תסכול על היותם בלתי נראים, ואת הקושי שלהם להתרחק וליצור נפרדות מהקשר הסימביוטי עם הדמות הנרקיסיסטית. לבסוף, המאמר דן בהשלכות של דפוס יחסים זה על הגישה הטיפולית המתאימה לטיפול בנפגעים מיחסים נרקיסיסטיים, ובגבולות ההשקעה הנרקיסיסטית המטפחת או המעכבת את ההתפתחות הנפשית של ילדים.
הנרקיסיסט הביישן והנרקיסיסט המתמזג עם דמות אידיאלית
אורנה אפק | 4/23/2012
אפיוני האישיות הנרקיסיסטית לא ניכרים תמיד כלפי חוץ. בעוד ה-DSM מגדיר רק את הנרקיסיסט הארוגנטי-גרנדיוזי הקל יחסית לזיהוי, כותבים אחרים מתייחסים גם לקטגוריית "הנרקיסיסט הביישן": נרקיסיסט הנראה צנוע, שאינו מראה כלפי חוץ את משאלותיו הגרנדיוזיות. במאמר זה ברצוני להוסיף לסיווג זה קטגוריה נוספת: "הנרקיסיסט המתמזג עם דמות אידיאלית", המבטא את עליונותו ושאיפותיו הגרנדיוזיות דרך חיבור לאחר הנתפס כמושלם ואידיאלי.
כקול קורא במדבר - מבט על ילדים הגדלים במשפחה נרקיסיסטית
מנשה כהן | 1/25/2008
החוויה, המצוקה וההפרעה של ילדים להורים נרקיסיסטים שגדלו ללא מקום בנפשם של ההורים, וניסיונותיהם המודעים והלא מודעים לפצות על חסר זה. ילדים אלה, להבנתנו, נושאים את כאב החסר לחייהם הבוגרים עם הרגשה שתמיד חסר בהם משהו ביכולת לדאוג לעצמם, להרגיש בטחון, סיפוק ושייכות. בהיותם בלתי נראים, לא כלולים או לא מוכלים, הם חווים חסך רגשי ובדידות בתוכה הם נאבקים לבדם להרכיב תצריף עם חלקים חסרים ומתנסים בחרדה, דיכאון, זעם, מחשבות או ניסיונות התאבדות. ניתן לראות ילדים אלה דרך הפריזמה של התפיסה המערכתית כנשאים המשפחתיים של המקום שאיננו, של הפגיעה הנרקסיסטית של אחד ההורים או של שניהם.
המפתה הראשונה: יחסי אם-בן המעצבים התארגנות נפשית פרוורטית
ד"ר מיכאל שושני וד"ר בתיה שושני | 5/15/2016
המחברים דנים בארבע שיחות מתוך טיפול באבי, 'מטופל שקשה להגיע אליו', אשר מבחינת האבחנה מציג מבנה נרקיסיסטי-פרוורטי. הפרוורסיה מומשגת כתוצר של סצינה ראשונית מעוותת שבה אבי אינו זוכה ליחס שהיה צריך לקבל כילד: יצירת גבולות ברורים ובניית יכולת לדחיית סיפוקים. מאידך גיסא, מתייחסים אליו כאל מבוגר: הוא מועצם מבחינה נרקיסיסטית ומקבל יחס עודף כאילו הוא בן הזוג של האם. מצב זה יוצר אצלו את המשוואה הסימבולית (symbolic equation) הכמו-פסיכוטית הגורסת שהילד הוא האב. הקואליציה המעוּותת והמעַוותת הזו בין האם והבן, בה האב נדחק לשוליים, נוצרת מתוך האכזבה של האם מהאב המולידה יחס סדוקטיבי כלפי בנה, שמוביל לכשל בפתרון התסביך האדיפלי וגורר התארגנות נרקיסיסטית פרוורטית.
יחסים נרקיסיסטיים / פסיכופתיים: השתלטות ופלישה למרחב הנפשי
עינב יולביץ׳ וחני לורנצי-אורן | 11/28/2021
יחסים נרקיסיסטיים/פסיכופתיים מתאפיינים באלימות ממשית וחמורה שקשה להבחין בה מבחוץ, ולעיתים גם מתוך היחסים עצמם. למרות הקושי לזהותם, יש בהם פגיעה משמעותית והרסנית לנפשו של הנפגע, מפני שבבסיסם ניצבים מחיקה, סיפוח, והשתלטות על נפשו של אחר. במאמר זה מתואר בקצרה חלק מהידע שנצבר על התופעה, ומקושר לתובנות פסיכולוגיות ופסיכואנליטיות מוכרות.
המטפל הרעב: החסך הנרקיסיסטי של מטפלים
אירנה מלניק | 8/30/2017
בעבודה עם מטופלים קשים, המטפל לעתים קרובות מתמודד עם תחושה מתמשכת של חסך רגשי. כשהדינמיקה הטיפולית מאופיינת בעוינות וקיפאון, הביטחון העצמי והערך העצמי של האנליטיקאי עלולים להיפגע במידה חמורה. במאמר זה, אני מציעה שניתן לפתור מבוי סתום מהסוג הזה באמצעות הכרה וקבלה של הצורך של המטפל בהזנה רגשית מהמטופל שלו. חוסר קבלה והכחשה של הצרכים הללו בשל חרדה, בושה ואשמה, מכבידים על האנליטיקאי ובסופו של דבר, לאורך זמן, מייצרים עיוותים בתהליך הטיפולי. המאמר בוחן ומפתח את הרעיונות הללו דרך נקודות המבט של מדריכה ואנליטיקאית.
פרויד – הדרמה של הילד המחונן
אורנה אפק | 7/23/2010
במאמר אתייחס לקווים הנרקיסיסטיים באישיותו של פרויד ועל הסיבות להיווצרותם מנקודת מבט הבוחנת את הקשר בינו לבין אמו, בשנות חייו המוקדמות. מתוך המעט הידוע לנו על הקשר בן פרויד ואמו , נראה שהיסטוריית חייו של פרויד מלמדת שהוא חווה נטישה אימהית טראומטית בשלב הפרה-אדיפלי של חייו. נראה לי שחוויה קשה זו, בצירוף שיקוף הייחודיות והגרנדיוזיות שלו על ידי סביבתו הקרובה, ובעיקר על ידי אמו, אפשרו ועודדו כנראה, את התפתחותם של קווים נרקיסיסטיים בולטים באישיותו.
המראה, הנרקיסיזם, וגבולותיהם: פרויד ולאקאן עם ז'אק-אלן מילר
מרקו מאואס | 6/17/2012
בשלב המראה הילד מוקסם מול דמותו במראה אולם רק המבט החיצוני של דמות נוספת הוא שמאפשר לילד לזהות את הדמות כדמות של עצמו. לפי לאקאן ה"אני" נולד כאשר יש אישור בצד של האחר על כך ש"הילד הזה הוא אתה". ומה לגבי הגוף? הגוף עצמו נשאר בסתר, והדבר היחיד שהסובייקט יכיר מגופו שלו יהיה השמחה שבהכרת דמותו. הנרקיסיזם רואה רק מה שמופיע במראה; אולם כאשר משהו מהשדה של הלא-נראה, השדה של הגוף, מופיע פתאום בשדה הראייה, עולה חוויה של מועקה.
על הטיפול בפתולוגיה נרקיסיסטית חמורה: סקירת מאמרו של אוטו קרנברג
9/29/2020
אוטו קרנברג הוא פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר שנולד בווינה בשנת 1928 והיגר לארה"ב בשנות החמישים. המודל שלו להתפתחות הנפש משלב בין תיאוריית הדחף של פרויד, תיאוריית יחסי האובייקט של מלאני קליין ותיאוריית האגו (פסיכולוגיית האני). מאמרו של קרנברג מציע סקירה של הפתולוגיה של מטופלים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית קשה. הוא מתאר את המשותף ואת השונה ביחסי ההעברה שלהם בפסיכואנליזה ובפסיכותרפיה ממוקדת העברה (Transference Focused Psychotherapy; TFP – פסיכותרפיה פסיכודינמית המיועדת לטיפול באנשים המאובחנים עם הפרעות אישיות קשות ובמיוחד הפרעת אישיות גבולית). קרנברג מציג מספר סינדרומים נרקיסיסטיים לפי סדר חומרתם; העברות נרקיסיסטיות ברמה גבוהה ויציבה של תפקוד; העברות נרקיסיסטיות ברמה תנודתית וגבולית; אובדנות חריפה שאינה דיכאונית והרס עצמי; ולבסוף הוא נוגע בממד האנטי-סוציאלי של הפרעת האישיות הנרקיסיסטית.
הישרדות נפשית מול חופש נפשי: מחשבות על תיאורית הנרקיסיזם של סימינגטון
ד"ר מיכאל שושני | 9/18/2005
מאמר זה דן בתיאוריה הנרקיסיסטית של סימינגטון. שני הרעיונות המרכזיים המוצגים לדיון הם מושג 'האובייקט המְחַיֵה' (the lifegiver object), והאונטולוגיה של הישרדות נפשית לעומת האונטולוגיה של חופש נפשי. נפתֵחַ מושגים אלה באמצעות דוגמה קלינית המאירה את משמעותם ותרומתם לתיאוריה ולטכניקה הקלינית. כמו כן נעלה שאלות שונות ביחס לתיאוריה של סימינגטון ונציג נקודת-מבט חלופית: דיאלקטיקה בין הישרדות לחופש (נפרדות ואיחוד). הדיון מתייחס למשמעויותיו של רעיון זה ביחס לתיאוריה ההתפתחותית, תיאורית הריפוי ותיאורית הטכניקה הטיפולית.
נרקיסיזם: תיאוריה מובנית מחדש | סקירת מאמרו של נוויל סימינגטון
3/10/2022
נוויל סימינגטון ידוע בעיקר בזכות עבודתו בנושא נרקיסיזם, שלדעתו מהווה את הפסיכופתולוגיה המרכזית, העומדת בבסיס כל שאר ההפרעות הנפשית. בפרק זה מתוך ספרו, סימינגטון מציג את המבנה המרכזי של התיאוריה שלו: הוא טוען שהליבה של הנרקיסיזם היא הסירוב - בחירה לא מודעת לדחות את האובייקט המחייה; בחירה המעוררת אשמה ומצריכה פעילות גדולה כדי להסתירה ולנהל חיים בהיעדר אובייקט מנטלי מופנם.
קריאה נוספת
- פרסומת -
- פרסומת -
ה. קוהוט. (2005). כיצד מרפאת האנליזה? (תרגום: א. אידן). תל אביב: עם עובד.
Kernberg, O. F. (1985). Borderline conditions and pathological narcissism. Rowman & Littlefield.
