שלמה קניאל
אפקט העגבנייה המתפוצצת
דרכים להתמודדות עם טעויות בחשיבה
הוצאת ספרי ניב
"באפקט העגבנייה הרקובה כל טעות מופיעה בהסתברות נמוכה מאוד ותוצאות הטעות הן זניחות. הגרוע ביותר הוא שתהיה חסרה עגבנייה בסלט, ועלות עגבנייה היא מזערית. כעת נשנה מעט את הסיפור לאירועים בעלי הסתברות נמוכה מאוד, ואף על פי כן תוצאות האירוע הן הרסניות, כלומר העגבנייה אינה רקובה אלא 'מתפוצצת בבית', וגורמת לנזקים בגוף ובנפש. טעויות כאלה אפשר למצוא כאשר שוכחים ילד במכונית, בגד על התנור שגורם לשריפה או כאשר טועים טעות אחת בנהיגה שסופה טרגי."
אפקט העגבנייה המתפוצצת נועד לאנשים ללא רקע מדעי אשר מעוניינים להבין את המציאות בעיניים מורכבות ובכך להימנע מטעויות שתוצאתן קלה (עגבנייה רקובה), וטעויות שתוצאתן קשה (עגבנייה מתפוצצת). בין הנושאים בספר: כיצד להימנע מלקבור את השני בביקורת? מדוע ציפור כלואה שרה בשמחה? האם הברק אינו מכה פעמיים- על אקראיות, מזל ואלוהים; הגודל כן קובע - חשיבה הסתברותית בנתוני עתק; טוב שברופאים לגיהינום - טעויות רופאים ומטפלים; ילדי "כאפות" כקורבן תמיד; לשתול מוח של גבר בגוף של אישה; האם אפשר לסמוך על זיכרונם של עדים ומדוע היפנוזה אינה מקובלת כעדות? האם נעמי שמר העתיקה את השיר ירושלים של זהב? למה מומחי שחמט אינם יועצים לגנרלים? כיצד יצר המין אינטימיניות) משכין שלום בזוגיות? מה מרגיש הפחמי בסיפור חנה'לה ושמלת השבת? למה קל הרבה יותר לפרק אטום מאשר גזענות ומדוע ילדות שחורות מעדיפות בובות לבנות? הנושאים החשובים מהולים בחומר מעניין כמו ניתוחי מקרים טיפוליים, סיפורים, בדיחות ומחקרים המוגשים בצורה שווה לכל נפש.
פרופסור שלמה קניאל מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ושימש בעבר כמרצה וכחוקר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. הוא מומחה בעל שם בינלאומי בתחומים כמו חשיבה, למידה, קשב וזיכרון, טיפול מערכתי וקבלת החלטות; אבחון וטיפול בליקויי למידה ועוד. כיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטאות שונות בחו"ל וחבר במערכות של עיתונים מדעיים שונים ופרסם עד היום עשרות מאמרים וספרים.
לפניכם הקדמה ושני פרקים מתוך הספר באדיבות המחבר וההוצאה לאור:
הקדמה
חלוק את הידע שלך
זו הדרך להגיע לאלמותיות
(אלמוני)
הסקרנות של אדם בנוגע לחייו הפנימיים ולחיי אחרים היא אחד הדחפים האנושיים הבסיסיים ביותר, ודחף זה הוא שהוביל אותי לכתיבת מה שאתם מחזיקים כעת בידיכם. בעיקר דחפה אותי הסקרנות לדרך שבה אנשים חושבים. סקרנות היתר שלי לא הרגה את החתול ולמדתי ממנה רבות, למשל: מכיוון שמהירות האור גדולה ממהירות הקול אנשים נראים טוב עד שהם פותחים את הפה ומדברים; מילה לא זהירה יכולה להצית סכסוך; מילה אכזרית יכולה להרוס חיים; מילה טובה בתזמון מתאים מורידה לחצים ומילה אוהבת מרפאת. באחת הסצנות בסרטי לורל והרדי (השמן והרזה), השניים צמאים מאוד אבל יש להם כסף לכוס משקה אחת בלבד. הם מחליטים שכל אחד מהם ישתה חצי כוס. ברוב נדיבותו מציע השמן לרזה להתחיל בשתייה, והלה שותה את כל המשקה בלגימה אחת. "למה שתית הכול?" צועק השמן על הרזה ופניו אדומים מכעס. הרזה הנבוך מצטדק וטוען כי החצי שלו היה למטה.
זכיתי לעסוק באבחון לְקויי למידה ובטיפול בהם, לערוך מחקרים וגם – ואולי בעיקר – לעסוק בהוראת סטודנטים במגוון תחומים, כמו חשיבה, למידה, אמפתיה, טראומות ועוד. שנים רבות כתבתי בסגנון מדעי מחקרי וקוראיי היו מעטים; חלק מהם סטודנטים – קהל שבוי שהיה חייב לקרוא כדי להצליח בקורס. הקו המנחה בכל הספרים והמאמרים שכתבתי היה שהחשוב עדיף תמיד על המעניין. אם אפשר לשלב ביניהם מה טוב, ואם לא – העיקר שיהיה חשוב, עם מסרים ברורים ולכידות הגיונית בין רכיבי הספר. כאשר הוצאתי לאור את ספרי הראשון בדקתי מדי פעם את קצב המכירות, שהרי הצלחת המכירות הייתה מעין הוכחה שאני סוף סוף סופר. אולם הספר הראשון, כמו רוב האחרים, נמכרו רק למעטים, וכדי להישמר מאכזבות בניתי לי הגנה בטענה שאני דומה לפָּסַל שכל ייעודו הוא ליצור, ואת הפסלים שלו הוא מניח בחצר שפונה לרחוב קטן. ירצו – יקראו, לא ירצו – לא יקראו. החשוב הוא שאני יוצר וסופר.
מתברר שמה שנכתב היטב לא בהכרח נקרא היטב. בכתיבה מדעית יש צורך לשכנע את הקורא ולאו דווקא לעניין אותו. בספר זה עברתי אפוא לכתיבה של מדע שימושי שמחייב סגנון אחר. סגנון שיש ביכולתו לעורר בכם עניין, לגרום לכם לחשוב, לאפשר לכם להציץ לתוך ראשו של מישהו אחר – גם אם בסופו של דבר תסיקו שראשו אינו המקום שאתם באמת משתוקקים להימצא בו. עטפתי את החשוב במעניין – בתוך סיפורים, בדיחות ומחקרים שנכתבו בצורה לא מדעית. אין לי עוד צורך בלכידות לוגית בין חלקי הספר ובתוכו או ברשימת מקורות מדעית.
הספר אמור להשיג מטרה חשובה – להנגיש את הידע הפסיכולוגי־חינוכי לציבור רחב ובכך להעלות את מורכבות השיח הציבורי. כאמור, הספר שייך לסוגה (ז'אנר) של מדע שימושי "רך", ובנוי פרקים נפרדים השזורים שתי וערב משני מרכיבים: ראשון, סוגי חשיבה מורכבת, למשל חשיבה הסתברותית, חשיבה סיבתית, חשיבה ביקורתית, מעגלי הגברה, כאוס ועוד. שני, תכנים מגוונים, למשל חשיבות המסגור והשפה שבה אנו משתמשים, טעויות שתוצאתן קלה (עגבנייה רקובה), טעויות שתוצאתן קשה (עגבנייה מתפוצצת), מיניות וזוגיות, תכונות אישיות, נקמה מתוקה, רובוטים ואינטליגנציה מלאכותית, הונאה ורמאות, טעויות רופאים ומטפלים, חלומות, עדות במשפט, גזענות, תחזיות מומחים ועוד. בכל הסיפורים החלפתי את שמות הגיבורים ואת הרקע שלהם כדי לשמור על פרטיותם.
המדינה שלנו קטנה וכולם מכירים את כולם. קוראים מסוימים עשויים לחשוב שהם מכירים את המטופלים המתוארים בספר. כדי להגן על המטופלים הסוויתי את הפרטים עליהם ושילבתי כמה מטופלים לסיפור אחד שמגלם אב טיפוס של הבעיה. אני מקווה שהצלחתי להתנתק מהניסוחים המדעיים שאני מורגל בהם ולהבליט את הרעיונות המרכזיים. השתדלתי להרבות בסיפורים, באנקדוטות ובדוגמאות, לקרב את הקורא לנושא, לעורר בו עניין, ולחזק הסברים ומסקנות שיגיעו בעקבותיהם. כדברי דקארט "הבטחתי לעצמי לשפר את מחשבתי בהדרגה ולעולם לא להרשות לה לסגת לאחור".
היעד המרכזי שלי הוא להגיע לקהל רחב יותר ולהשקיע בעיקר בהעלאת מורכבות השיח, שיש בכוחו לצמצם שסעים ולקרב הידברות. לכן הספר נועד בעיקר לאנשים ללא רקע מדעי מחקרי, שאינם מצויים בחשיבה מורכבת מדעית לסוגיה, אבל מעוניינים מאוד להבין את בעיות המציאות בעיניים מורכבות וביקורתיות. אלה יכולים להעלות את איכות החשיבה וזו בתורה תעודד סובלנות וחמלה.
אני מודה למרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ולנשיא המכללה פרופסור דוד מרון על הסיוע הכספי בהוצאת הספר. תודה מיוחדת לאשתי אסתר שמאפשרת לי את "חדר הבריחה" ושומעת בסבלנות ובהתעניינות אמיתית את מחשבות הבוסר שלי.
הספר מוקדש למורי ורבי פרופסור ראובן פויירשטיין ז"ל חתן פרס ישראל ממנו למדתי לחשוב בצורה מורכבת וביקורתית.
