גאולה פלדמן
סקס או לוגיה
בין מסכים למסכות - מה באמת קורה בחדר המיטות
הוצאת מטר
בעידן שבו סקס הוא כבר לא מילה גסה ודימויים מיניים ניבטים אלינו מכל עבר, נדמה כי אנו חיים בזמנים של פתיחות ושחרור מיני, אולם מחקרים מראים כי קיימת ירידה מתמדת בחשק המיני ועלייה בשכיחות הקשיים באינטימיות. מתברר כי החשיפה האדירה לתכנים אירוטיים ולריגושים מהירים לצד אובססיית הביצועים הם בעוכריה של המיניות שלנו.
הספר 'סקס או לוגיה' הוא פרי עבודה ממושכת וארוכת שנים בקליניקה לטיפול מיני. הספר כתוב בשפה בהירה ובגובה העיניים ומספק הצצה נדירה למתרחש בחדר הטיפול המיני, ובעצם בחדרי המיטות של כולנו. הוא חושף את האתגרים המיניים הנפוצים ביותר עמם מתמודדים נשים, גברים וזוגות ומסייע להבין מהי מיניות ואיך סקס "עובד" באמת, בלי מסכים וללא מסכות.
הספר פונה הן לאנשי טיפול והן לקהל הרחב. הקריאה בו שופכת אור על ההיבטים הפסיכולגיים של התפקוד המיני, מתווה דרך להבנה נכונה יותר של המיניות כחוויה אמוציונלית ומקנה כלים להתמודדות בריאה ואפקטיבית עם השאלות, הלבטים והקשיים הנפוצים בתחום האינטימי.
גאולה פלדמן היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת זוגית ומטפלת מינית מוסמכת במרפאות ציבוריות ובקליניקה פרטית. מדריכה לטיפול מיני ומלמדת בתוכניות להכשרת מטפלים מיניים באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת חיפה. בעלת נסיון רב שנים בטיפול בגברים ונשים, זוגות ויחידים, המתמודדים עם קשיים במימוש זוגיות ואינטימיות.
לפניכם חלק מהפרק השביעי של הספר באדיבות המחברת וההוצאה לאור:
פרק 7: זיקית מינית
זיוף אורגזמות הפך לטבע השני שלה, והיא כבר לא זוכרת מה זה להיות שם באמת. האם מסע עמוק אל הנפש פנימה יביא את האורגזמה המקווה?
גלי: "הוא בטוח שגמרתי חזק כי הוא גבר גבר"
לא. היא לא נאנחת וגונחת במקצב עולה, קבוע ונדוש, כמו שעושות שחקניות הפורנו. אצלה אין אורגזמה אחת דומה לשנייה. לעיתים תגנח בקולי קולות, לעיתים היא שקטה ומחניקה את הקול, לעיתים תרעיד את כל גופה או אף תנעץ ציפורניים בבשרו של הפרטנר, ולפעמים היא אפילו בוכה. לגלי יש רפרטואר מרשים ומגוון של אורגזמות, כולן מזויפות ומותאמות היטב למה שידליק את בן הזוג, ולה נותר רק לשלוף את זו שתתאים ברגע האמת. היא לא חקיינית וגם לא למדה בבית ספר למשחק. זה הכישרון המיוחד שלה, לזייף אורגזמות על פי הזמנה. "בעצם", היא אומרת, "מה שמענג אותי באמת זה שהוא בטוח שגמרתי כל כך חזק רק בגלל שהוא פמפם אותי, וזה נותן לו להרגיש גבר גבר".
גלי אינה מתענגת מתחושות הגוף. את העונג היא מוצאת כשהיא נוכחת לראות את הקהל נשבה שוב ושוב במופע האשליות שלה. היא בת 34, עצמאית וקרייריסטית, חכמה, יפה ומוכשרת, והיא מעולם לא חוותה אורגזמה, לא עם בני זוג ולא עם בנות זוג. עם עצמה לא ניסתה, זה נראה לה מטופש.
היא הגיעה אליי ל"כמה שיחות", כדבריה, כי שמעה עליי מחברות. היא מגדירה עצמה כבליינית וטורפת את החיים: "יוצאת המון, מבלה, מזדיינת עם גברים ולפעמים עם נשים, ואוהבת את זה". אני מקשיבה לדבריה ומבחינה בהתרסה החבויה בהם. ביני לבין עצמי אני תוהה האם היא מרמזת על אי נעימות שמוסווית בפתיחות או שמא היא בוחנת אותי ואת תגובתי כדי לוודא שהיא במקום בטוח ולא שיפוטי. היא ממשיכה לדבר בקצב מהיר ורהוט שקוטע את מחשבותיי ואת ניסיונותיי להקשיב למה שנאמר בין המילים. " הייתי עם המון גברים אך לא מצאתי מישהו מעניין מספיק כדי להישאר איתו", היא אומרת. גלי משתעממת מהר, חותכת, לא נקשרת, לא נשארת.
גם לקשר שלנו היא הקציבה רק מספר שיחות, ולא דיברה על תהליך טיפול או על ייעוץ. היא באה לברר אם יש קשר בין העובדה שלא יצרה קשר זוגי משמעותי לכך שהיא לא גומרת. היא לא ממש מאמינה בפסיכולוגים או בטיפול רגשי. אצלה החיים הם בשני צבעים: שחור או לבן. לכן גם לא הייתה לה שום התלבטות לפני שהחליטה על ההפלה. "תאונת עבודה", היא מפטירה באגביות. היא שכחה לקחת כמה גלולות, והופ, היריון – "תקלה לא נעימה". החיים שלה נטולי תקלות בדרך כלל, אבל כשהן קורות היא מורגלת לפתור אותן מייד. ארבעה ימים לאחר שמקלון הבדיקה הראה שני קווים היא כבר הייתה אחרי. עברה הליך מזורז של הפסקת היריון, והגוף נפטר מהתקלה הלא צפויה.
כשאני שואלת על הרגשתה לאחר ההפלה מתברר שאמנם הגוף נוקה משרידי ההיריון הלא מתוכנן, אך לא הנפש. "פתאום מצאתי את עצמי חושבת עליו, על התינוק או התינוקת. מחשבות טיפשיות, כמובן", היא אומרת, והדיבור הרהוט וההחלטי מתחלף בקצב איטי ומהוסס. היא לא מוצאת את המילים. היא לא רוצה לטעות, חשוב לה לדייק וקשה לה להיחשף. "אני מתעבת דיבור על רגשות", היא אומרת, ומודה כי אפילו עכשיו הרגש מפריע לה למצוא את המילים הנכונות ולהסביר לי למה בעצם היא כאן היום. להיות בטיפול רגשי נראה בעיניה כמו התבכיינות, ובכלל בשבועות האחרונים היא נהייתה בכיינית והיא שונאת את זה. "אבל אלה בטח ההורמונים שנשארו מההיריון, וזה יעבור", היא פוטרת זאת באחת.
אליי הגיעה כדי לקבל חוות דעת מקצועית על המיניות שלה, על הקשר שבין האורגזמה לקשר זוגי וגם על הקמת משפחה, שאלות שכלל לא העסיקו אותה עד לאותה "תקלה", שבו-זמנית הזכירה לה את כוח הילודה הטמון בגופה ואת העובדה שלכוח הזה יש גם תאריך תפוגה, והוא קרוב יותר מאי פעם. שמתי לב שלכל אורך השיחה עמה, בכל פעם שהתגנב משהו "לא הגיוני" או רגשי מדי היא מיייד הדפה ודחתה אותו. בסיום הפגישה הראשונה הרגשתי ששוחחתי בעצם עם שתי ישויות: האחת פגיעה, מהוססת ורגישה שמנסה להשמיע את קולה מדי פעם, והאחרת דומיננטית וחזקה שמשתיקה את הראשונה.
בסיום הפגישה אוספת גלי את עצמה ונפרדת ממני ברשמיות, לא לפני שהיא פותחת את יומנה העמוס ומבקשת לתאם פגישה נוספת למועד הקרוב האפשרי לה. בטון שלה יש החלטיות, ענייניות וגם שמץ של תובענות - דרישה חבויה שאתאים את עצמי ליומנה העמוס כי "ממש אין לה זמן". כשהיא יוצאת אל יומה הגדוש אני נשארת להרהר בכפל המשמעויות של הזמן שאין לה. הזמן הדוחק, השעון הביולוגי המתקתק.
אישה בהזמנה
מה בעצם מדליק אותך כל כך כשהפרטנר מאמין לך? מה מענג אותך בזה שהצלחת למכור לו את האשליה? מדוע משמעותי לך שהוא ירגיש איתך גבר גבר? אני שואלת. היא לא הקדישה לכך מחשבה, ואינה יודעת מתי החלה להתייחס למיניות שלה כאל מופע ראווה מתוכנן ומתוזמן. היא פועלת באופן אוטומטי, מכוונת את עצמה היטב, ויודעת לקרוא את בן הזוג שלה ואיזה סוג של אורגזמות הוא אוהב.
המשחק מתחיל עוד לפני הסקס. התנהלותה בתוך האינטימיות הרגשית והפיזית אינה טבעית וספונטנית אלא משוחקת היטב. "אם אני קולטת שהוא גבר שאוהב את האישה שלו קטנה, אני מדגישה את הצדדים המתפנקים שלי, אם זה גבר שמעדיף שאני אוביל, אהיה יותר אקטיבית ודומיננטית". היא עושה זאת אוטומטית, אבל לא יודעת מדוע. הגברים מצדם מצהירים בפניה די מהר על אהבה ורצון לקשר, ומהרגע שמישהו חושף בפניה את נפשו ופותח בפניה את לבו פג בעיניה הקסם. המסתוריות נעלמת ואיתה הסקרנות, והיא שוב מוצאת את עצמה מאבדת עניין ומתנתקת.
גלי לא נמצאת שם באמת, לא בקשר ולא בסקס, וכשהפרטנר נוכח שם באמת, מסיר הגנות והסוואות וחושף את נפשו, היא נבהלת. בעיניה אינטימיות זוגית איננה כוללת חשיפה והתקרבות באמת, רק בכאילו.
"גמרת כבר?"
אני מעזה ושואלת: מה מפחיד כל כך בלהיות אמיתית? האמת במערומיה נתפסת אצלה כמקום פוגעני, מעליב, מקום של נחיתות. זו האמת שפגשה בהתנסויות המיניות הראשונות.
"גמרת?"
"גמרת כבר?"
"גמרת פעם?"
"עם עצמך את גומרת?"
בטון לועג מחקה גלי את הקולות שהשמיעו הפרטנרים שפקדו את מיטתה כשהחלה להיות פעילה מינית. עד הפעם הראשונה שלה היא הייתה הנערה הכי מחוזרת בתיכון. היא לא זוכרת שמישהו עניין אותה במיוחד, אבל היה חשוב לה לשמר עדת מחזרים פעילה, והיא פיזרה בין כולם תקוות שווא. מאז ומעולם חשה איך הכוח של יופייה ומיניותה מוליך אחריה שובל של גברים, והדבר העניק לה תחושה של עליונות. זה היה מעין משחק שהיא נהגה לשחק, עד שהחליטה שעליה להיפטר מבתוליה.
היא בחרה בקפידה את המאושר שיזכה לכך, וחשבה שבכך תעניק לו חוויה חד-פעמית שלא יוכל לשכוח ותהפוך אותו לשבוי שלה לעד. אולם למבוכתה התברר לה שמה שכולם מדברים עליו, הסקס, הוא בשבילה חוויה מוזרה ומביכה. הבחור שאיתה עושה בגופה ובגופו דברים משונים ומגושמים, יש הרבה לחץ למשהו שהיא לא מבינה מהו, והכי גרוע זה הסוף, כשהוא משמיע קולות גרגור או נהמות, אבל לה לא קורה כלום. גם עם הבחור הבא זה חזר על עצמו וכך גם עם כל הבאים אחריו.
השאלות הותירו אותה אילמת, יצרו בקרבה מבוכה ובושה גדולה, והעבירו לה מסר: "משהו בך לא בסדר".
"אז זה להיות אמיתית!" היא מתריסה ומתארת איך בסופו של דבר הבינה שעליה לשחק את המשחק, שסייע לה להיחלץ מהמבוכה האיומה והחזיר לה תחושת שליטה והצלחה גם במיטה. כך הפך המשחק, שהשתכלל עם הזמן, לטבעה השני .
גלי, שבתחילה הקציבה לטיפול רק כמה שיחות, גילתה עם הזמן שכאשר היא מתמסרת וחושפת את נפשה באמת משהו בה מבקש להמשיך עוד ועוד. היא אמנם לא רצתה לשריין יום ושעה קבועים למפגשים שלנו , אולם בכל מפגש שלפה את יומנה העמוס וביקשה לראות "מה פנוי אצלי בשבוע הבא". דווקא חוסר הקביעות וחוסר ההמשכיות העניקו לה ביטחון ליצור עמי קשר אינטימי וחשוף ולהישאר שם. ככל שהעמיקו השיחות בינינו, התברר כי להתנהלות המזויפת של גלי בתוך המיניות, התנהגות שמרחיקה ממנה הנאה ואורגזמה ומחסלת כל סיכוי לקשר אינטימי ומשמעותי, יש אמנם קשר למבוכה שחוותה בהתנסויות המיניות הראשונות, אך היא לא נובעת רק ממנה.
ילקוט הכזבים
"אבא שלי היה שובב גדול", מציינת גלי בחיוך ומעידה על הקשר המיוחד שנוצר ביניהם. "הוא זה שנתן לי את שמי, גלי, ומרגע לידתי קבע שאני שלו". היא מתארת בחיוך את הסודות והשקרים הקטנים שלא סיפרו לאמא – שאותה היא מתארת כ"נוקשה, משעממת ואפורה" – גלידות וממתקים לפני ארוחת ערב; הפעם בה קפצו יחד האב ובתו מהצוק אל הים; מתנות וכספים שעליהם אמא אסרה ואבא הרעיף. הם היו בעלי ברית ושותפים לסודות קטנים של צעצועים וממתקים שאמא אסרה וגם לסודות שלו, לממתקים האסורים שלו.
היא לא יודעת לשים את האצבע על הרגע המדויק שבו הפכה לסיפור הכיסוי של אבא בזמן שביקר את אהובותיו הסודיות. "אני זוכרת שהייתי ממש פיצית כשאבא היה מבקר חברה שלו, ובכל פעם התקיים טקס קבוע: אנחנו מגיעים אליה, היא מוזגת לי מיץ, הוא מוציא חטיף וקלטת ילדים שהכין מראש, מכניס לווידיאו, והם נעלמים. בהתחלה זה נראה לי חביב. אחר כך הבנתי שמשהו לא בסדר. הרגשתי פחד כזה בבטן ורציתי לקרוא לו או ללכת לכיוון שהם הלכו אליו, אבל עצרתי את עצמי". אחר כך באו פגישות חטופות עם נשים בפארקים או בחוף הים, נשים שגם להן היו ילדים. "זה תמיד נראה תמים בהתחלה, אבל בכל פעם קלטתי טפיחה שלו על הישבן שלה, נשיקה שהם גנבו מאחורי איזה עץ, אולי דברים יותר נועזים כשנכנסו להתרחץ יחד בים, לא לפני שקנו לנו הילדים ארטיקים וטילונים. זה נתן להם כמה דקות של שקט. השיא היה בטיול של יומיים לצפון. אמא כרגיל לא באה איתנו, ובמקומה הצטרפה ידידה גרושה עם ילדה בגילי. הם באמת חשבו שלא שמנו לב שהם נעלמו בלילה. זה גובל בחוסר אחריות", היא מהרהרת בקול.
בתפר שבין הילדות לנעורים פסקו באופן טבעי הבילויים המשותפים עם אבא. גלי הבינה שבעל כורחה הפכה לבעלת ברית לסודותיו ולבגידותיו, ושימשה לו סיפור כיסוי שאִפשר לו לנהל רומנים בלי שאמה תחשוד. בכך היא גם מונתה לשומרת הסף של שלמות המשפחה. תפקיד זה כפה עליה להמשיך להסתיר את כל הסודות והשקרים בלי שתוכל לשתף בהם איש. בהמשך הובילו סודות אלה לחוסר אמון בגברים וביחסים בכלל, לחוסר יכולת להתמסר באמת ולפחד גדול מהתקרבות ומחשיפת האמת. התפקיד שמילאה הכשיר אותה להעמיד פנים בצורה מושלמת שתרַצה ותספק את כולם: את אביה הבוגדני, את אהובותיו המצפות ואת אמה חובבת השגרה והיציבות.
גלי מעולם לא השתמשה במונח הרווח "זיוף אורגזמות". היא קוראת לזה "המשחק", ממש כפי שאביה היה אומר לפני ביקור משותף אצל עוד מאהבת, "בואי נלך לשחק". אט אט נוחתת על גלי ההכרה כי גם בה נטבע החלק השקרי והמזויף שאפיין את אביה ואת מערכת היחסים בין הוריה, שכן כנראה גם אמה הייתה שותפה להצגה. החיבור לילדה שהייתה ולילדה (כך החליטה) שהחלה לנבוט בה ונעקרה משם באבחת סכין מנתחים מחבר את גלי אל רגשותיה. היא חשופה יותר מתמיד, ומדי פעם עולות בעיניה דמעות. היא כבר פחות שונאת אותן.
הוריה של גלי עייפו מלשאול אותה על בעל וילדים. הם אינם מודעים להשפעתם על בחירותיה הזוגיות והיא מצדה אינה מעוניינת לשתף אותם.
השיתוף בחוויות הילדות לראשונה בחייה, בתוך הטיפול, אוורר משהו בתוכה. הסודות והשקרים יצאו החוצה ופינו מקום למשהו שאולי נראה אמיתי יותר. היא יוצאת עם מישהו כבר יותר מחודשיים. הפעם הקשר נבנה לאט. הם עדיין לא שכבו. "רק התמזמזנו קשות", היא מציינת בחיוך. היא לא רוצה לשקר גם לו והיא מבקשת שאלמד אותה להגיע לאורגזמה.
קצף וקצב
העבודה עם גלי החלה בתהליך למידה עצמית של גלי את גופה. היא גילתה את הפוטנציאל המהנה והלא ממומש שטמון בו. "תמיד חלמתי לעשות אמבטיות ארוכות, כמו בסרטים, אבל כשאני מנסה זה נראה לי בזבוז זמן", היא אומרת. אני מנחה אותה להתעלם מהקולות שבראשה ולהתרכז רק בתחושות של המים על גופה. מים חמימים. מים פושרים. מים עם קצף. זה נראה פשוט, אבל לגלי נדרש מאמץ עצום בהשקטת הקולות שבראשה כדי להיות רבע שעה באמבטיה. כשהצליחה לעשות זאת היא פגשה פרץ של רגשות: שמחה, רוגע, ולעיתים בכי ועצב.
לאחר מכן הודיעה לי גלי שהיא מוכנה "לנסות עם עצמה". הניסיונות הראשונים שלה לגעת באיבר מינה ולהכיר אותו היו כמעט בלתי נסבלים. היא חשה בחילה ומיד פקדו אותה מחשבות כמו: מה את עושה? מה יצא לך מזה? היא הרגישה כעס, תסכול וכמעט ייאוש. הצעתי לגלי להכיר את איבר מינה דרך התבוננות במראה ולנסות לאפיין אותו ואת צורתו. לכווץ מול המראה ולשחרר. לחשוב כמו מה זה נראה, למה זה דומה. הנחיתי אותה להתנסות במגעים שונים, להתרגל למגע ולנסות לאפיין היכן התחושה חלקה, מחוספסת, לחה או יבשה. לזהות מהו הקצב הנכון לה, לבדוק מה קורה כשמושחים את האזור בשמן, איזה אזור רגיש יותר, איזה פחות. כך, במעבר ממחשבה שמייצרת תסכול וריחוק להתנסות והיכרות עם הגוף, למדה גלי להתקרב לגופה ולהכיר אותו, את תחושותיו, את המרקמים השונים ואת סוגי המגע שונים.
גל רודף גל
לאחר שגלי הייתה מסוגלת לגעת באיבר מינה בלי שהמחשבות האוטומטיות יגיעו היא הייתה מוכנה לשלב הבא: היכרות עם העונג.
כשבישרתי לה זאת היא הודיעה לי בביישנות שהיא כבר החלה בתהליך. כשהצליחה להיות ממוקדת במגע ובתחושות ללא מחשבות, הגיעו תחושות של עונג. עדיין קשה לה להתרכז בהן, אבל היא מנסה. תוך כדי הניסיונות היא חוותה רמות גירוי גבוהות, וכשהגיעה המחשבה "הנה זה בא" היא למדה במקום להתנתק מהגוף להישאר שם, להתרכז בתחושה, להגביר את הגירוי שהיא נותנת לעצמה, לא להיבהל. בסופו של דבר זה קרה.
"בהתחלה גל קטנטן. להפתעתי זה שימח אותי, והמשכתי. ואז הגיע עוד גל קטנטן, ואז משהו שאני לא יכולה לתאר במילים. אני רק יודעת שלאחר מכן הייתי צריכה לשכב ולהתאושש והרגשתי שילוב של עייפות ואנרגיה ביחד. הרגשתי שכל הגוף גלי זה חיוך אחד גדול". כך תיארה גלי את האורגזמה הראשונה בחייה.
שלא כמו נשים אחרות, את גלי לא הטריד במיוחד שהיא מעולם לא חוותה אורגזמה. את סיפוקה היא מצאה בקריירה, בחיי חברה עשירים ובהצלחתה להערים שוב ושוב על שותפיה למיטה וליצור מצג שווא של יחסי מין סוערים. את כישרונה המיוחד לזייף שלל אורגזמות היא פיתחה ושכללה עם השנים כדי לא לפגוש את המבוכה שאליה נקלעה בכל פעם שהאורגזמה שלה לא הגיעה.
התנהלותה של גלי בתוך המיניות והאינטימיות ביטאה אמביוולנטיות בין רצון בקשר ובקרבה ובין פחד מחשיפה ומהתמסרות כמו גם קושי לתת אמון ולסמוך – יכולות חשובות מאין כמותן לצורך חוויית השחרור הנדרשת לחוויה האורגזמית. כל אלה היו ביטוי התנהגותי ופיזי לכל מה שהיא אצרה בתוכה בלי יכולת לשתף איש עד שהגיעה לטיפול. חוויית ילדות של שותפות לסודות, לשקרים ולבגידות וצורך להעמיד פנים במסווה של משחק הפכו את חוסר האמון והעמדת הפנים לחלק מרכזי באישיותה, המנהל אותה במיניות ובחיים האינטימיים בכלל.
כמה מילים על פרה-אורגזמה
גלי לא לבד. כ-30 אחוז מהנשים לא מצליחות לחוות אורגזמה, ובז'רגון המקצועי הן נקראות נשים פרה-אורגזמיות. פנים רבות לה, לפרה-אורגזמה. יש נשים שלא חוו אורגזמה מעולם, יש מי שמצליחות לחוות אורגזמה באוננות אך לא עם בני הזוג, יש מי שמצליחות לחוות אורגזמה עם בן זוג אחד ועם האחר לא, ואחרות שחוו אורגזמה עם בן זוג (או בת זוג), אך בשלב מסוים נעלמה האורגזמה לבלי שוב. כך או כך, הגדרת התופעה כפרה-אורגזמה (כלומר לפני אורגזמה) יש בה כדי לרמז על כך שכל הנשים הבריאות יכולות לחוות אורגזמה, ומי שעדיין לא חוותה עוד תחווה. בעיה של פרה-אורגזמה מאובחנת כשלאורך זמן ובתנאים שונים לא מושגת אורגזמה בכלל.
"איך אדע אם גמרתי?"
יש מי שמכירות היטב את התחושה האורגזמית, אך אצל לא מעט נשים היא עדיין בבחינת הנעלם הגדול. ההנאה המינית מורכבת מרמות גירוי שונות, ולעיתים תעלה השאלה איך מבין כל התחושות המיניות ניתן להבדיל ולדעת שאני חווה אורגזמה.
אצל גברים קל יותר לדעת, כי האורגזמה מלווה בפליטת זרע (אם כי לא תמיד), ואילו הנשים נדונו להישאר עם השאלה שהתשובה לה קשורה במודעות עצמית, בהיכרות עם הגוף ובחיבור אליו. ככל שאישה מחוברת יותר לגופה ולתחושותיה גדל הסיכוי שהיא תדע לזהות את החוויה האורגזמית. התגובות הפיזיולוגיות המלוות את האורגזמה הנשית כוללות התכווצויות בנרתיק, ברחם ובפי הטבעת, הפרשת נוזלים לעיתים והפרשה של אוקסיטוצין למחזור הדם. ואולם מאחר שבדיקות דם לאחר יחסי מין, כמו גם בדיקה פנימית של הרחם והנרתיק, הן לא אפשרויות מושכות במיוחד, אין במדדים אלה כדי לסייע לדעת אם התרחשה אורגזמה.
יש נשים שמצליחות לחוות אורגזמה בקלות ובתנאים שונים ויש נשים שזקוקות לתנאים ספציפיים מאוד, רגשיים או פיזיים, כדי להצליח לגמור. יש נשים שבשבילן האורגזמה היא מאמץ: מאמץ להשתחרר ממחשבות מעיקות, מאמץ הכרוך בכיווץ שרירים מסוימים, מאמץ שמושקע בגירוי הנדרש לצורך הפקת האורגזמה. גם אם האורגזמה דורשת זמן והשקעה, זו עדיין אורגזמה.
אורגזמה זה כיף?
בספרות ובשירה נקשרו כתרים רבים לראשה של האורגזמה הנשית. היא מתוארת כ"פיצוץ חושים", "זיקוקים", "לבה מתפרצת" ועוד ועוד תיאורים של התרוממות רוח ופרץ רגשי ותחושתי מהנה ובלתי נשלט. אורגזמה יכולה להיות כיף גדול, אולם ייתכן מצב שבו אישה חווה אורגזמה פיזיולוגית על פי המדדים של התכווצויות נרתיק ומדדים אובייקטיביים נוספים, אך בחוויה הסובייקטיבית היא לא תחווה זאת כך. ייתכן שלא תחוש הנאה כלל, או לחילופין תחוש תחושות אורגזמיות מסוימות אך הן יהיו מלוות בחוויה רגשית לא נעימה או מתסכלת. כך יכול לקרות כשהאישה חשה בושה או אשמה בגלל הדרך שלה להשיג אורגזמה, כשהיא נבוכה בשל חוסר השליטה שגרם לה להשמיע קולות או להניע את גופה בתנועות חסרות שליטה שלא נראות סקסיות, או כשההשוואה נעשית מול סרטי פורנו שמציגים אורגזמה נשית באופן מסוים וסטנדרטי.
אורגזמה זה סקסי?
אם נבחן את האורגזמה דרך הפריזמה ההוליוודית, הספרותית או זו של סרטי הפורנו, נגלה שכל המדיות הללו מציגות פנטזיה גברית על אורגזמה נשית. לפי הפנטזיה הזו, דקות מספר לאחר שהגבר חודר לאיבר מינה של האישה היא פותחת בסדרת אנחות וגניחות שהטונים שלהן הולכים ועולים עד לרגע שבו נדמה שהיא נופחת את נשמתה או שהגבר כמעט מאבד את שמיעתו לנוכח הדציבלים הרמים.
במציאות, האורגזמה הנשית נראית ונשמעת אחרת לגמרי. איך? אין לי מושג. לכל אחת האורגזמה שלה. יש מי שהאורגזמה שלה שקטה, יש מי שהקולות האורגזמיים שלה רמים ונשמעים היטב, יש מי שפעם כך ופעם כך, יש מי שגופה מתכווץ ומתעוות, ויש עוד שלל מופעים אורגזמיים לעומת הדימויים המוצגים במדיה, שהם לרוב דומים וחדגוניים.
יש נשים שמפתחות רתיעה מפני האורגזמה שלהן, בעיקר בנוכחות בן הזוג, כשזו אינה סקסית דיה לטעמן. לא אחת שמעתי מפי נשים פרה-אורגזמיות כי ברגע שהן חשות את האורגזמה מגיעה הן נעצרות, ואז רמות ההנאה והגירוי פוחתות משמעותית. הן לא ידעו לפרט מדוע הן נעצרות, אך כאשר הזמנתי אותן לתאר איך נראית ונשמעת האורגזמה שלהן עלו תיאורים כמו "אני גונחת כמו חזיר", "יוצאים לי קולות של געיית פרה", "הגוף שלי מתכווץ בלי שליטה", "הפנים של מתעוותים", ועוד דימויים המעידים על דחייה של האישה את האורגזמה שלה, ומכאן המעצורים ששמה לעצמה מפני אורגזמה בנוכחות בן הזוג.
מעכבי אורגזמה נפוצים
- זה הכול בשבילך: לחץ מצד בן הזוג. "רק הסקס דפוק", הם אומרים. כבר הרבה זמן שבכלל לא בא להם. נמאס להם מהטקס המעייף הזה שבו במקום ליהנות הם עובדים, מתאמצים, משקיעים, מנסים כך, מחליפים תנוחה, וזה לא קורה. גלית לא מצליחה להגיע לאורגזמה. היא מתוסכלת כי זה בלתי נסבל, והוא מתוסכל כי הוא בטוח שמשהו לא בסדר איתו, שהוא לא עושה לה את זה. היא יודעת שהוא מתוסכל ורוצה שיהיה מרוצה ורגוע, אבל היא גם יודעת שבאמבטיה, כשהיא לבדה, מספיקות שתי דקות של זרם מים חם המכוון לדגדגן שלה וזה קורה. פעם זו הייתה החגיגה החושנית והפרטית שלה. היום התחלף טעמה המתוק של תחושת הפורקן במרירות ומחשבה איך זה שבאמבטיה עם עצמה זה כל כך פשוט ועם אודי זה סיפור שלא נגמר.
גלית ואודי מגיעים אליי כי "גלית לא גומרת". הם לכודים במעגל של מאמץ, תסכול ולחץ, ועם הזמן מצאו את עצמם מעדיפים שלא להיכנס לזה בכלל. שלוש שנים של ניסיונות כושלים והשנה האחרונה, שהייתה דלילה ממיניות, הובילו אותם למסקנה שבכוחות עצמם לא יצליחו לפתור את הבעיה. בתהליך קצר וממוקד סייעתי לגלית ולאודי להשתחרר מהלחץ שליווה את יחסי המין. כשביררתי עם אודי מה המשמעות של האורגזמה של גלית בעיניו התברר כי לתפיסתו אורגזמה נשית היא ערובה לביטחון ולנאמנות בת הזוג. האורגזמה של בת הזוג מאששת אצלו שוב ושוב את ההנחה כי העונג שחוותה בזכותו מבטיח שתישאר נאמנה לו לעד בלי לחפש עונג אחר בשדות זרים.
משהתבררה המשמעות המיוחסת לאורגזמה של גלית התבררה גם הסיבה לכך שהיא מבוששת להגיע. הסברתי לשניהם כי אורגזמה אינה אוהבת אחריות ומשמעויות הרות גורל, וכי אודי יצטרך להיאחז במקורות ביטחון אחרים בקשר ולשחרר את האורגזמה מאחריות זו. המלצתי לכל אחד מהם להתמקד בעונג שלו עצמו ולא באחריות להנאה או לשלוות הנפש של האחר. באמצעות תרגולי מגע שאינם מכוונים למיניות, התאמנו גלית ואודי בחוויה של מגע תוך התרכזות אגואיסטית בעונג של עצמם. הם למדו לבקש זה מזה מגע נעים וטוב, ובתוך זמן קצר חל שיפור ביכולתם ליהנות יחד ממגע בלי להיות טרודים במחשבות זה על זה.
כחלק מתרגול ההנאות האגואיסטיות הזמינה גלית לשניהם סוף שבוע בצימר רומנטי בצפון.
סוף שבוע זה סימן את סיום הטיפול. מה שלא קרה בשלוש שנות נישואים קרה שם באמבטיה הרחבה כששניהם טובלים בה לאור נרות. גלית הציעה לאודי לתרגל והוא נעתר. הפעם היא ביקשה לתרגל מולו את נפלאות זרם המים החמים על דגדגנה. היא כבר לא חששה שאודי יחוש מאוים מכך שהיא גומרת לבד, והזמינה אותו להשתתף בחוויה האישית והאינטימית, תחילה כצופה ואחר כך כמשתתף. היא רק רצתה להדגים לו משהו, אבל לאורגזמה היו תוכניות משלה, והיא לא איחרה לבוא.
- אורגזמה מהסרטים. מעכב אורגזמה נפוץ נוסף קשור במיתוס הרווח באשר לדרך שבה נשים חוות אורגזמה. הדימויים על אורגזמה נשית כפי שמוצגים במדיה, בסרטים ובסדרות, גם כשאלו אינם מעולם הפורנו, מותאמים ליחסי מין הטרוסקסואליים הכוללים חדירה. התסריט שהושרש בנו, ומתאר איך מושגת ונראית אורגזמה נשית, הוא תסריט שמשרת צרכים מיניים של גבר אשר לרוב חווה אורגזמה בחיכוך הנגרם מחדירה לנרתיק. גם סרטי לסביות מציגים אורגזמה נשית באופן שמשרת פנטזיה גברית על לסביות. לפי סרטי הפורנו האלה, גם נשים שאוהבות נשים חוות אורגזמה באמצעות החדרה של צעצועי מין דמויי איבר מין גברי. לא זו בלבד שהמסרים שעל פיהם האורגזמה הנשית מושגת באמצעות חדירה לנרתיק הם שגויים ובדיוניים, אלא שכשהם מושרשים הם עלולים לעכב את הגעת האורגזמה.
במציאות, הדרך אל האורגזמה הנשית מגוונת יותר ומשתנה מאישה לאישה ואצל אותה אישה בתקופות ובמצבים שונים. אולם כשהתסריט על הדרך "הנורמלית, הטבעית והנכונה" לאורגזמה, כפי שמוצג במדיה, מושרש היטב, עלול הדבר להקשות על זיהוי הצרכים המיניים, ועוד יותר על ביטוי הצרכים המיניים האמיתיים שאינם תואמים למיתוס. מה גם שפעמים רבות נשים חוששות לפגוע בבן הזוג ובביצועיו המיניים ולהצביע על כך שהדרך שלו לחוות עונג אינה מענגת אותן כלל.
להיות אורגזמית פירושו להיות מאוד אגואיסטית, נחושה וממוקדת במטרה ובעונג שלך. להיות אורגזמית זה לנטוש ולו לרגע את בן הזוג לטובת התמקדות בעונג שלך, להראות לו את הדרך לאורגזמה שלך בלי להתחשב ברגשותיו ובצרכיו, ובלי לחשוב איך את נראית ונשמעת. להיות אורגזמית זה לוותר על שליטה ולפרוע את הסדר הטוב, גם אם יש מי שיראו בכך התנהלות לא אלגנטית ולא נשית.
- "אם אני לא גומרת עם עצמי לא אוכל לגמור ביחסי מין". כשנשים מגיעות אליי לטיפול בפרה-אורגזמה אני שומעת לא אחת את המיתוס הגורס כי התהליך המקדים אורגזמה עם בן זוג חייב לכלול אורגזמה עצמית שמושגת באוננות. נכון שהיכרות מקדימה עם הגוף עשויה לסייע לכוון את בן הזוג בדרך אל העונג, אך המציאות מראה שיש לא מעט נשים שחוו את האורגזמה הראשונה שלהן עם בן הזוג. יתרה מזו, יש נשים שמעולם לא חשו צורך לאונן והן אינן עושות זאת. אין בכך כדי להעיד בהכרח על עכבה או על בעיה, והן יכולות ליהנות מחיי מין נפלאים בחברת בן זוג או בת זוג. יש נשים וגברים שבעיניהם מין הוא חוויה זוגית בלבד, וזה בסדר גמור!
- עוד מעכבי אורגזמה: חוסר היכרות עם הגוף ועם הצרכים המיניים, כאבים ביחסי מין, חינוך מיני לקוי, מסרים מיניים נוקשים, טראומה מינית, אישיות נוקשה או חרדתית, חשש משחרור שליטה או קושי לתת אמון באחר ולסמוך עליו – כל אלו עלולים להציב מכשולים בדרך אל האורגזמה. גם קשיים במערכת היחסים יכולים להתבטא בקושי של האישה לחוות את השחרור הנדרש כדי לחוות אורגזמה. לכן, כשיש קושי להגיע לאורגזמה כדאי לברר את כל אלו ולטפל בשורש הבעיה.
לסיכום:
להסיר את המכשולים בדרך לאורגזמה
כשאני מזמינה נשים החוות קושי להשיג אורגזמה לדמיין בעיני רוחן את האורגזמה שלהן, אני שומעת תיאורים הקשורים לדמות חסרת שליטה על גבול השיגעון. יש מי שממש מזהות את בואה של האורגזמה ועוצרות אותה רגע לפני. ההיכרות עם האורגזמה הנשית, ועם אופייה המשתנה, חיונית כדי להפחית את החשש מפניה וכדי ליהנות מיתרונותיה. האורגזמה היא אגואיסטית, בלתי צפויה, מתעכבת, רגשנית ולא יציבה, צריכה את הזמן שלה ולא אוהבת שמלחיצים אותה. היא ממוקדת ברגע, נהנתנית, חסרת אחריות, לא תמיד מופיעה, ובכל פעם לובשת צורה אחרת. לעיתים היא עוצמתית וחזקה, לעיתים עוצמתה מתונה, לעיתים מגיעה בגלים ולעיתים כהבזק קצר וחד. ובצד כל אלה היא גם מהנה, לעיתים יותר, לעיתים פחות, ומלווה בתחושת הרפיה ורוגע ייחודיות.
כעת שאלי את עצמך: האם את מוכנה לחברות עם האורגזמה שלך? עם הישות הלא צפויה והאגואיסטית שהיא? האם את מוכנה לקבל את החלק הזה באישיותך? האם את מוכנה לתת לו מענה ומדי פעם לנוח מכל תפקיד ואחריות רק כדי להתפנק ולהתענג?
כינון של תקשורת טובה עם בן הזוג, בצד שחרור ממעצורים פסיכולוגיים, הוא התחלה טובה למי שלא חוותה אורגזמה מעולם, לצאת למסע המופלא של גילוי האורגזמה. אין דרך אחת מומלצת או טכניקה להבטחת האורגזמה. לכל אחת הדרך שלה, והיא מתחילה באימון אישי ומתמיד ובחיבור לגוף ולחושים תוך הקשבה ובירור מתמידים למה שהגוף זקוק לו כדי ליהנות.
