ביישן היא מילה כוללת להרבה מאוד מילים אחרות, שלפעמים מגדירות ילדים שאינם יוצאים להפסקה כשכל הילדים האחרים משחקים, שאינם מוצאים את עצמם בקלות בהתקהלויות צוהלות של בני גילם, שמאוד רוצים - אבל מפחדים או שאינם יודעים כיצד.
גיבור הספר מרחם על עצמו תחילה. האדם הוא יצור חברתי ואף אחד לא בוחר בבדידות, בטח לא כילד. הוא היה רוצה להיות כמו הילדים האחרים והוא מרגיש מאוד מסכן שזה לא כך, אבל משהו קורה לו. באיזה שהוא שלב נמאס לו לשבת ולחכות לנס. הוא מבין ששום נס לא יקרה אלא אם כן הוא ייצור אותו.
ואז מסתבר לנו שהוא לא הילד הבודד היחיד בכיתה. יש עוד אחד כמוהו שלא מתקשר. הוא מחליט לעזור לילד הזה ובכך הוא בעצם גואל גם את עצמו.
הגיבור של "כך מצאתי לי חבר" הוא אותו גיבור של ספרה הקודם של מירון "מי נבהל מחץ מורעל" - שעוסק בהתמודדות עם הצקות בבי"ס. אין זה מקרה שאותו ילד שסובל מהצקות, סובל גם מבדידות. אך כמו בסיפור הקודם גם כאן הופך הילד מפסיבי לאקטיבי ובכך משנה את המציאות שלו.
"כך מצאתי לי חבר" נועד לתמוך ולסייע לילדים ביישנים - מגיל הגן ועד הכיתות הראשונות של היסודי. הסיפור מעביר את הילד מפסיביות למנהיגות מבלי לעורר פחד, התנגדות או ציפיות לא ריאליות.
היוזמה של הגיבור הביישן מתרחשת בהדרגה ובאופן אותנטי, מתוך הבנת הרגליו וחששותיו, ולכן היא מאפשרת הזדהות.
הקורא הצעיר מבין כי אינו חריג בתחושותיו ושאינו חייב לחכות להצלה, הוא יכול להציל את עצמו ואף להביא הצלה לאחרים.
את הספר איירה הציירת אלכסנדרה לזובסקי.