נערה – לכאורה רגילה, מבית רגיל - מתאשפזת במחלקה פסיכיאטרית לאחר שבלעה כמות גדולה של כדורים. היא חולה בדיכאון, היא כמעט ואינה מדברת, אינה מתקשרת.
לאחר שנים, היא פוגשת מטפל מיוחד, אליו היא מגיעה באקראי. בתהליך של טיפול הוא מביא אותה לפרוץ מתוך השתיקה וההסתרה, לדבר ולספר על הכאבים והזיכרונות, שהם הרקע למחלתה, ולהיות – מולו – נוכחת, לאחר שנים של היעדרות ואי-קיום. תוך כדי כך, מתחולל בחדר הטיפול כעין נס, כאשר קשר נדיר צומח בין המטפל והמטופלת, ומתעוררים בה שוב רגשות, רצונות וחיים.
"עשן לבן" הוא מסמך מרתק, מכאיב, מעורר מחשבה ואופטימי, על מחלה הניתנת לטיפול. דין וחשבון אישי ונדיר המתייחס למחלת נפש באומץ רב, והופך אותנו, הקוראים, לשותפים פעילים לכאב ולצער כמו גם לעוצמת השחרור.