סקירת יום עיון "התקשרות וטיפול ממוקד רגש – היבטים תיאורטיים וקליניים"
מאת מיכל ויס
סקירת יום העיון "התקשרות וטיפול ממוקד רגש – היבטים תיאורטיים וקליניים", שאורגן בידי בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה ובית הספר החדש לפסיכותרפיה. הכנס נערך ב-8.11.2012 ברמת אפעל.
הרגשות הם המצפן שלנו והם המנחים את טיפול ה- EFT הזוגי (Emotionally Focused Couples Therapy). יום העיון היה בסימן רגשות, התקשרות, ומה בין קשר בריא וקשר הרסני בין בני זוג.
יום העיון המרתק הורכב מארבע הרצאות מצויינות. שתיים מהן היו של ד"ר סו ג'ונסון, אחת מראשוני הוגי תיאוריית ה- EFT. המסר החשוב שהעבירה היה, שהזוגיות היא ריקוד טנגו. לא רק שצריך שניים, אלא שהם צריכים להיות מכווננים זה לזה, לקרוא את רצונות השני, את צרכיו, לסמוך עליו, גם אם לא יודעים מה הצעד הבא שלו. בצורה כזו, השניים יוצרים אחד שלם. בכוונון עדין שכזה זוגיות תצליח. "ואם היחסים הם הריקוד"- היא מוסיפה, "הרגשות הם המוסיקה".
הרצאותיה של ד"ר ג'ונסון פתחו וסיימו את יום העיון, ובאמצעו דיברו גם פרופ' מריו מיקולינסר על תיאוריית ההתקשרות, ואסנת כהן- גנור, על מסעה האישי אל תוך ה- EFT.
יום העיון היה בסימן פסיכולוגיה אינטגרטיבית. מיזוג בין הגישות השונות, המחקרית והדינמית, היווה כמו סמל לזוגיות טובה, שהיתה הנושא המרכזי שניסינו להבין ביום העיון. ד"ר ג'ונסון הציגה ממצאים מחקריים יחד עם התנסויות קליניות, שהדגישו את חשיבות הרגשות. גב' כהן-גנור דימתה את הרגשות ל"שביל הלבנים הצהובות", שהוביל את דורותי אל הקוסם, שאמר לה שהשביל הוא בתוכה. המסר החשוב: ברגע שמבינים היטב את הרגשות ואת המבנה שלהם, יש למטפל מעין מפה שמנחה אותו לאורך הטיפול. מסר מרגיע עבורנו המטפלים, לו רק היתה תיאוריית רגשות אחת מובהקת ומקובלת על הכל.
ג'ונסון הציגה תיאוריה מפורטת על מבנה הרגשות, שבמרכזה ששת הרגשות הבסיסיים על פי אקמן, והסבירה את מרכיבי הטיפול הזוגי לאורם. הרגשות מנחים את המטפלים לשמוע את המסרים של המטופלים, את ההתקשרות שיש להם בקשר ושהיתה להם בקשרים קודמים, ומניעים את מעגל המשוב השלילי שזוגות בטיפול תקועים בו.
"הריב הוא אף פעם לא באמת על מי יוריד את הזבל, אלא על – איפה אתה? האם אתה פה בשבילי?", ג'ונסון מסבירה. כמטפלים דינמיים אנחנו כמובן לעולם לא חושדים במסר המבוטא שהוא הוא האמיתי, אך היופי פה הוא המפה, שמנחה אל טיבו של המסר החבוי. הטיפול לפי ה- EFT, מטרתו היא לא שבני הזוג יריבו פחות או יהיו נחמדים יותר זה לזה, אלא שינוי ההתקשרות שלהם זה לזו להתקשרות בטוחה, שתאפשר להתמודד עם הריבים והקונפליקטים: "אי אפשר לרקוד טנגו ללא איזון, המטרה היא שילמדו לרקוד בתיאום".
ג'ונסון דיברה על הטכניקות הטיפוליות להשגת המטרה הזו, שאינן חדשות בעולם הטיפול אבל הן נכונות: להיות נוכח רגשית, להאט תהליכים, ליצור ביטחון, לשקף רגשות, והציגה תכנית מובנית למהלך הטיפול. היא וכהן-גנור הרחיבו על המבנה הקלאסי של קונפליקט בין בני זוג – האחד דורש ותוקף, השני נמנע ונסוג. הן אפילו הראו איך זה קורה לכולנו, כשבכנות רבה ומרשימה נתנו דוגמאות מחייהן שלהן.
פרופ' מריו מיקולינסר דיבר על התקשרות בכמעין מבוא, אבל מקיף ומעניין. אחד המסרים המעניינים ביותר היו שההתקשרות היא לא מנגנון שנועד לשם עצמו. התקשרות בטוחה נועדה כדי שאפשר יהיה להתרחק, ללמוד, להיפתח אל העולם ולצמוח. וזה הרי מה שמאפיין קשר בריא בין בני זוג ובין הורים לילדים. היכולת להסתמך על האחר מאפשרת את היכולת להסתמך על העצמי. הוא עשה הקבלה מעניינת ומעוררת מחשבה בין פצעי התקשרות של ג'ונסון ופגיעה נרקיסיסטית של קוהוט. הוא הוסיף על דבריו ממצאים נוירו פסיכולוגיים מדהימים: פגיעה בביטחון ובערך העצמי כמוה כפגיעה פיזית אמיתית. וזו לא מטאפורה. אבל הוא הזכיר לנו שהמצב לא כולו שחור. המוח גמיש ואפשר לתקן. התנסויות חדשות ייצרו שבילים חדשים. לא באופן מושלם, אבל דברים יכולים להשתנות.
ההרצאה של אסנת כהן-גנור הראתה את המעגל שנקלעים אליו זוגות שבאים לטיפול, והיתה שזורה בסיפורה הפרטי על איך הגיעה לטפל בגישה הזו. היתה בה כנות, עדינות והיה מקסים לשמוע אותה מדברת. היא הרחיבה ודיברה על ה- blocked care והדגישה שאי אפשר להתקרב כשהשני נחווה כמסוכן. הדגש היה שמתחת לרגשות על-פני השטח יש צרכים, וכשאנחנו לא רואים אותם נוצר כאוס. וכשאנחנו כן רואים אותם הכעס נרגע. כך בין דמויות התקשרות וכך גם בין המטפל לבני הזוג שמולו. כהן-גנור נתנה עקרונות מנחים להגיע אל אותו מקום מבין וקשוב, ואת הרצאתה קינחה בסרטון מפתיע שבו ג'ונסון רוקדת טנגו.
הטיפול שהוצג בכנס אכן אינטגרטיבי, ומביא מאפיינים חזקים של טיפול דינמי וקוגניטיבי התנהגותי והיה שווה לבוא ולשמוע, ולו רק בשביל זה. אבל מעבר לכך, הוא היה מרתק, ממלא השראה, הדגים מפה של כיווני הטיפול וטובל בסרטוני מקרים ממחישים. מעבר לכך, המרצים היו מרתקים, האוירה היתה טובה, וגם למארגנים מגיע כל הכבוד על הלוגיסטיקה והתכנון שהיו מצויינים. היה נהדר.
