על ניהול פורום אינטרנטי בבריאות הנפש
מאת
יורם צ. צדיק[i]
הקדמה
התחום של הפסיכולוגיה באינטרנט הולך ומתרחב. ברק 1 מונה מיגוון רחב של ישומים ושירותים פסיכולוגיים המוצעים ברשת האינטרנט:
1. מקורות מידע על נושאים ומונחים פסיכולוגיים
2. מדריכים לעזרה עצמית
3. מבחנים פסיכולוגיים ושיטות הערכה
4. עזרה בקבלת החלטה אם לפנות לטיפול
5. מידע אודות שירותים פסיכולוגיים ספציפיים
6. טיפול אישי באמצעות תכתובת אימייל ושיטות אחרות
7. קבוצות תמיכה
8. קבוצות דיון או פורומים
9. מחקר פסיכולוגי וחברתי
שפלר 2 מונה ארבע קבוצות עיקריות של מתעניינים אפשריים בפניה לאינטרנט בנושאי פסיכולוגיה:
1. פניות של אנשי מקצוע לחיפוש מידע ולשיח מקצועי
2. פניות של הציבור הרחב לחיפוש מידע בנושאים שונים בפסיכולוגיה
3. רצון בהתנסות ובשיח עם פסיכולוגים ובעלי מקצוע קרובים
4. חיפוש אחר טיפול
ניתן למצוא באינטרנט אתרים רבים, חלקם של איגודים מקצועיים שונים, ובהם מאמרים בנושאי פסיכולוגיה הזמינים לגולשים. יש אתרים של פסיכולוגים ושל אנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש, ויש אתרים של מכונים לטיפול נפשי. יש פורומים פתוחים לקהל בנושאי רפואה בכלל, ובנושאים של בריאות הנפש בפרט (מצבי חרדה, הפרעות אכילה, שיקום, זוגיות, הורות).
רוב הפורומים הפתוחים המנוהלים על ידי מומחה (ברפואה בכלל ובבריאות הנפש בפרט) מתנהלים כ"פורום מומחה" עם שאלות המופנות למנהל הפורום ועם מיעוט אינטראקציה בין המשתתפים. ברוב הפורומים הפתוחים המשתתפים מהקהל הרחב אינם מזוהים בשמם, אלא מופיעים עם כינוי שבחרו לעצמם.
פורומים לאנשי מקצוע מנוהלים, בדרך כלל, כהחלפת דעות בין עמיתים, עם מעורבות פעילה יותר או פחות של המנהל. כל המשתתפים מזוהים בשמם, ובדרך כלל ניתנת ההרשאה רק לאחר בירור זהות הנרשם.
המאמר הנוכחי מתמקד בנושא של פורומים או קבוצות דיון, בניהול של איש מקצוע ממקצועות בריאות הנפש, ודן בשני סוגים של פורומים כאלה: פורומים פתוחים לקהל הרחב ופורומים לאנשי מקצוע. המאמר איננו דן בפורומים העוסקים בנושאי בריאות הנפש, שאינם מנוהלים על ידי איש ממקצועות בריאות הנפש, ומתנהלים כקבוצות תמיכה.
פורומים או קבוצות דיון
"קהילה וירטואלית היא אגד של אנשים שמקיימים באמצעות הרשת דיון בנושאים שונים במשך תקופה ארוכה, המתאפינת במעורבות לאורך זמן של הגולשים וביצירת יחסים אישיים על בסיס שיח משותף בה" 3.
פורומים, או קבוצות דיון, הם איזורים בתוך אתרים באינטרנט שבהם קבוצת אנשים המעונינים בנושא מסוים, יכולה לנהל דיונים הקשורים לתחום העניין המשותף. "המשתתפים מפיקים תועלת מהסוגיות העולות לדיון, ומן האפשרות להציג שאלות, לקבל תשובות והתייחסויות, להחליף מידע רלוונטי, ליזום תכניות ופעילויות משותפות, ולבצע פעולות נוספות המקדמות את המשתתפים" 4. מדובר בתקשורת א-סינכרונית (בניגוד לתקשורת בצ'אט, שהיא סינכרונית, כלומר, שהתקשורת בו מתבצעת בין אנשים שנוכחים באותו זמן בחדר הצ'אט). כאשר אחד מחברי הקבוצה רושם הודעה, חברי קבוצה אחרים יכולים לקרוא את ההודעה בזמן שמתאים להם, ולהחליט אם להסתפק בקריאת ההודעה או להגיב עליה. הפורום מאפשר לכל חבריו הזדמנות להגיב (בקריאה או בכתיבה) על פי האפשרויות והצרכים שלהם. יש מעט פורומים שבהם יש דרישה למינימום השתתפות של חברי הפורום.
ברוב הפורומים מיעוט המשתתפים פעיל וכותב, בעוד שמספר רב של חברים רק צופים במתרחש (יש שכינו זאת "תופעת האקווריום"). היכולת לשמור את הפרוטוקול המלא של הדיון היא יתרון חשוב של הפורומים 5.
עולה השאלה מהו מספר המשתתפים הרצוי כדי לקיים פורום ומהו מספר המשתתפים המאפשר תחושת בטחון, ואולי תחושת אינטימיות, שיעודדו כתיבת הודעות משמעותית בין חברי הפורום.
ויינברג 6 מדגיש שתהליכים המתרחשים בקבוצה מקוונת דומים לאלה המתרחשים בקבוצות המסורתיות.
המאפיין את התקשורת בפורום (מלבד אי-הסינכרוניות שהוזכרה קודם) הוא חוסר הניראות של החברים והיעדרות השפה הלא-מילולית. ועל כך כותב ברק 4:"כתוצאה ממגבלות התקשורת הטקסטואלית, קורה לעתים קרובות שביטויים כתובים מתפרשים בצורה לא מדויקת, באורח שאינו תואם את כוונת הכותב, ומכאן קצר המרחק עד לאי-הבנות חמורות במיוחד, במצב שאינו מאפשר משוב מיידי. אי הבנות כאלה יכולות להוביל לתחושות של פגיעה ולתגובות תוקפניות והרסניות" (עמ' 9). "ואכן תופעת ההשתלהבות (flaming) הידועה ומתועדת בדינמיקה של קהילות מקוונות כאחד מהמאפיינים הבעייתיים ביותר בהתנהלות קבוצות אלו (עמ' 10)
בעוד שבקבוצות של אנשי מקצוע המשתתפים כותבים בשמם המזוהה, בפורומים פתוחים המשתתפים בוחרים לעצמם שם כינוי, וזהותם האמיתית אינה ידועה. האנונימיות הזו יכולה לסייע למשתתף לחשוף נושאים אישיים בפתיחות, אך גם לעודד כתיבה פרועה ופוגעת. לעתים מתרחשת תופעה המכונה "טרולים" 7: אנשים הכותבים הודעות פוגעות במכוון או מציפים את הפורום בעשרות ובמאות הודעות, ודרושה מיומנות להתמודד איתם. הפסקת חברותו של משתתף כזה אינה הפתרון, כיון שאדם יכול להירשם שוב, או להיות נוכח במקביל, תחת שמות כינוי אחרים. "התנהגות טרולית" עלולה להביא את חברי הפורום או הקהילה לנטישה ולמעבר לפורומים אחרים, שקטים יותר.
אחת הדרכים להתמודדות עם הודעות פוגעות היא להפוך את הפורום לפורום מתווך (mediated), בו הודעות מועלות לפורום רק לאחר אישור מנהל הפורום, דבר הגורם לעיכוב ניכר בהתנהלות הדיונים, ודורש נוכחות רבה יותר של מנהל הפורום.
התמודדות עם בעיות כגון אלה דורשת נוכחות של מנהל, שישמור על קיום כללי הפורום וינקוט את הפעולות הדרושות על מנת להבטיח את פעילותו התקינה.
לרוב הפורומים בישראל יש מנהל האחראי למתרחש בפורום שבפיקוחו. לכל פורום פתוח יש מנהל (על תפקידיו בהמשך). גם ברוב הפורומים לאנשי מקצוע יש מנהל (לפעמים שניים). עם זאת, יש גם פורומים מקצועיים המתנהלים ללא מנהל, תוך הסדרה עצמית של חברי הפורום הדואגים לעמידה בכללי הפורום (שנקבעו עבור הפורום על ידי מנהלי האתר).
רוב מנהלי הפורומים עוברים הכשרה על ידי מנהלי התשתית של הקהילות 3. עולה השאלה מהי ההכשרה הדרושה למנהל פורום, בין אם בפורום פתוח או בפורום לאנשי מקצוע מזוהים.
פורום סגור, שהחברים בו מזוהים, יכול להתנהל ללא מנהל, בהשגחת הנהלת האתר, ובתנאי שחברי הפורום שומרים על כלליו.
תפקידו של מנהל הפורום
בקבוצת דיון וירטואלית, שנהוג לכנותה "פורום", למנהל הפורום יש תפקידים רבים. פעילות מנהל הפורום מושפעת מנושא הפורום, מתפיסתו את תפקידו ומאישיותו. המנהל מעצב את נושאי הפורום ואת הכללים המחייבים את חבריו. הדבר נעשה בתיאום עם הנהלת האתר ובהתחשב בנושא הפורום ומטרותיו.
כללי הפורום
יש מנהלים שהם אקטיביים מאוד בהנעת פעילות הפורום, משקפים מנהיגות חזקה ומעלים גירויים ומעוררים דיון. למנהלים רבים יש מעורבות אקטיבית בדיון – התייחסות שוטפת לנעשה, כתיבת תגובות להודעות, הבאת חומר חדש, עידוד פעילויות ודיונים. אחרים מעדיפים סגנון ניהול שקט יותר, הנמצא יותר ברקע.
מנהלים הרואים את הפורום כקבוצה מדגישים שהתפקיד החשוב ביותר של מנהל הפורום הוא הפגנת נוכחות מתמדת. נוכחות זו יכולה לבוא לידי ביטוי דרך עזרה בנושאים טכניים, הודעות אדמיניסטרטיביות, הודעות על כניסת חברים חדשים, הפניה למקורות רלבנטיים ופניה לקבוצה למידע. על פי גישה זו, הודעה מתלהמת או פוגעת נתפסת כפליטת פה במסגרת קבוצה, ובמצבי עימות קשים התערבות המנהל תהיה פרשנית, ועליו להימנע ככל האפשר מנקיטת עמדה סמכותית. מחיקת הודעות בפורום הינה אמצעי קיצוני ביותר ויש לעשות בו שימוש רק לעתים רחוקות מאוד.
יש החוששים שאי התערבות מנהל הפורום ואי נכונותו להתעמת עם הודעות פוגעות ישדרו נכונות לשאת התרחשויות לא רצויות ודפוס של חוסר רגישות לאחרים, דבר שבהמשך עלול להביא לנטישת הפורום או להפסקת הכתיבה בו.
כללי הפורום (המצטרפים לכללי האתר שבמסגרתו פועל הפורום) מגדירים את נושאי הפורום, את כללי ההתנהגות של חברי הפורום ואת סמכויותיו של מנהל הפורום.
בבחינת "כללי הפורום" בפורומים שונים ניתן למצוא נושאים חוזרים: כבוד הדדי, אתיקה מקצועית, שמירה על סודיות הדיונים, הימנעות משימוש בפורום למטרות פרסום.
בפורומים פתוחים (דוגמת "תפוז") הקריאה בפורום היא חופשית, בעוד שלצורך כתיבה בפורום יש להירשם (אפשרי תחת כינוי) ולאשר את כללי הפורום (או האתר).
חברות בפורום סגור מותנית בהשתייכות לתחום או למקצוע מסוים, בקבלת הרשאה ממנהל הפורום, ובהסכמה לכללים ובהתחייבות לפעול על פיהם. יש פורומים שבהם החתימה על כללי הפורום היא חד פעמית, ויש פורומים שדורשים חתימה מחודשת כל תקופת זמן מוגדרת (למשל, כל חצי שנה).
ניתן לראות בכללי הפורום (וכללי האתר) חוזה המוסכם בין המשתמשים לבין הנהלת הפורום והאתר.
יש כמה דרכים לקבלת הסכמת המשתמשים:
· יש אתרים שבהם המשתמש מביע את הסכמתו לכללים בכך שהוא ממשיך לגלוש באתר.
· במקרים אחרים, נפתח חלון ובו מנוסחים הכללים, והמשתמש מתבקש להביע את הסכמתו על ידי לחיצה על "קראתי את הכללים ואני מסכים".
· במקומות אחרים על המשתמש לאשר את קבלת הכללים בתחתית החלון המפרט את כללי הפורום (או האתר).
קיומם של כללי הפורום מביאה להסדרת פעילות הפורום, ולהשפעה מרגיעה על חבריו.
נוכחות המנהל מבטיחה עמידה על כללי הפורום ומעודדת תחושת המשכיות. בדרך כלל המנהל מספק תמיכה, ודואג להגיב להודעות שנשארו מיותמות. עם זאת, על מנת לאפשר השתתפות של חברים, רצוי שתגובת המנהל לא תהיה התגובה הראשונה להודעה שפותחת דיון חדש.
קיימים פורומים רבים שבהם מומחים מתחום מדעי ההתנהגות או בריאות הנפש משיבים לשאלות משתמשים, ומביאים מידע העשוי לעניין את חברי הפורום. פורום כזה מכונה "פורום מומחה". מנהל הפורום הוא העונה להודעות שנכתבות בפורום, ובדרך כלל איננו מעודד אינטראקציה בין כותבים שונים. למנהל הפורום, המומחה, יש תפקיד מאתגר משום שהוא נמצא במבחן תמידי הדורש ממנו "להוכיח" את מומחיותו ולעמוד לבקורת מתמדת של המשתתפים 4.
בין המתמידים בנוכחותם ובהשתתפותם בפורומים פתוחים עשויה להתפתח תקשורת של מעין קבוצת תמיכה או קבוצה בעלת קווים טיפוליים, כפי שמעידה הומינר 8 בתיאורה על הנחיית פורום כזה.
בפורומים פתוחים אין למנהל השפעה על כניסת גולשים לפורום. בפורום לאנשי מקצוע מזוהים, המאפשר כניסת אנשי מקצוע ממקצועות מוגדרים (סגור קטגוריאלית) , למנהל אין השפעה על כניסת חברים לפורום, אולם בדרך כלל הגדרת המקצועות הזכאים להיכנס לפורום נקבעת בהתייעצות איתו.
בפורום לאנשי מקצוע שהוא סגור שמית, יש למנהל הפורום השפעה מי יתקבל כחבר בפורום. טכנית יש בידי המנהל כלי לבטל הרשאה של חבר בפורום, דבר העלול לגרור תגובות קשות בין חברי הפורום. צעד זה קיצוני ויינקט רק בשל עבירות חמורות על כללי הפורום.
למנהל הפורום יש אפשרות טכנית לשנות או למחוק כל הודעה המצויה בפורום, והוא אחראי להורדת כל חומר שאינו רלבנטי או שהינו בעל תוכן מעליב.
מנהל הפורום תמיד יעדיף לדאוג להסדרת הפעילות באמצעות הודעות המדגישות את כללי הפורום, והפנית המשתתפים לקרוא את כללי הפורום. האפשרות הטכנית למחוק ולערוך הודעות הקיימת בידי מנהל הפורום משפיעה על שמירת כללי הפורום גם ללא הפעלתה. כאשר יש עבירה חמורה על חוקי הפורום כגון פגיעה באדם כלשהו, יפעיל מנהל הפורום אפשרות זו. המטרה היא להקטין את הנזק שכבר נעשה מכיון שההודעה כבר הוצבה בפורום ונחשפה לעיני המשתמשים, והמבוכה והפגיעה כבר התרחשו, וזאת מאחר שלרוב התוכן המתפרסם על ידי הגולשים בפורומים אינו עובר דרך המנהל לאישור מוקדם, והגבלת חופש הביטוי נעשית רק לאחר מעשה.
ברזילי-נהון וברזילי 3 מצאו כי רק לעתים רחוקות מאוד המנהלים מוחקים הודעות: "בדיקה של כלל המחיקות בקהילות הוירטואליות מגלה כי בסה"כ רק חלק קטן מאוד מכלל ההודעות בפורומים המקוונים נמחקו. כלומר ההסדרה העצמית ברשת הינה יעילה" (עמ' 502)
חקיקה מול הסדרה עצמית
האנונימיות וחוסר הניראות מביאים לעתים לכתיבת הודעות שיש בהן פוטנציאל של פגיעה. עיקר הבעייתיות היא בתחום הטוקבקים, הצמודים לכתבות ולידיעות חדשותיות. עם זאת, גם הודעות בפורומים יכולות להביא אדם שנפגע לתבוע פיצוי על הפגיעה.
ברזילי-נהון וברזילי 3 מסכמים את המצב החוקי באירופה ובארה"ב:
"הדין האירופי קובע שספק תשתית שקיבל פניה בדבר חומר מפר כלשהו המוחזק בשרתיו (יהא זה חומר המפר זכויות יוצרים או חומר המוציא לשון הרע) צריך לפעול במהירות להסרת החומר מן הקהילות שבאחריותו. אם נהג כך לא ישא באחריות לעוולה שנעשתה. הדין האמריקאי לעומת זאת, מעניק לספקים חסינות מלאה ומוחלטת בכל הנוגע לפרסום לשון הרע שמקורו בצדדים שלישיים, ודן רק בהפרת זכויות יוצרים" (עמ' 494)
במשפט שנערך בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בתביעה אזרחית נגד מנהלת פורום 9,10, מצאה כבוד השופטת שושנה אלמגור שיש להטיל על הנתבעת אחריות כמנהלת פורום מכוח סעיף 35 לפקודת הנזיקין 11, הקובע לאמור:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלוח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
באותו מקרה הטילה השופטת על מנהלת הפורום אחריות כיון, שלדעתה, כאדם סביר ונבון וכשיר, היתה עליה חובת זהירות כלפי אדם שהושמץ בפורום, ובמיוחד מאחר שהיתה מודעת להודעות המשמיצות שנכתבו בפורום ולא הסירה אותן תקופה ממושכת. מנהלת הפורום חויבה לשלם פיצוי כספי לאדם שהושמץ. במקרה הנדון לא הטילה השופטת אחריות על האתר (וואלה), שבמסגרתו פעל הפורום.
בדצמבר 2007 הגיש ח"כ ישראל חסון הצעת חוק פרטית 12 בנושא "הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן (תיקוני חקיקה) התשס"ח-2007. הצעת החוק מציעה הוספה לחוק לשון הרע התשכ"ח-1965 13 :
|
30א. |
(א) פורסמה פגיעה בפרטיות באתר אינטרנט שמספר הכניסות החודשי אליו הוא לפחות 50 אלף כניסות בממוצע ליום, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה האדם שהביא את הדבר לאתר וגרם בכך לפרסומו, עורך אתר האינטרנט ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה באתר, ובאחריות פלילית ישא גם מי שמפעיל ומתפעל את האתר. |
|
|
(ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זאת הגנה טובה לעורך האתר שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה פגיעה ושלא ידע על פרסומה. |
בדברי ההסבר להצעת החוק 12 נכתב:. "הצעת החוק מחייבת, אפוא, את ספקיות האינטרנט ליטול אחריות משפטית וחובה חוקית על תכני תגובות הגולשים, ממש כשם שמערכת עיתון, למשל, אחראית על פרסומיהם של עיתונאיה ופרשניה".
הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בינואר 2008 והועברה לדיון בועדת המדע והטכנולוגיה.
לקראת דיון בהצעת החוק בועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת (ביולי 2008) נכתב דו"ח בנושא "תוכן גולשים ואחריות מנהלי אתרי אינטרנט" ע"י המרכז למחקר ומידע של הכנסת 14.
בדו"ח הודגש שמטרת הצעת החוק היא "להחיל על אתרי האינטרנט כללים דומים לאלה החלים על אמצעי התקשורת המסורתיים, (עיתונות, רדיו וטלביזיה" וכי "גישה זו איננה מובנת מאליה, והיא שנויה במחלוקת בשל מאפייניה היחודיים של האינטרנט". כל המעורבים נדרשים על פי הצעת החוק למנוע את הופעתם של תכנים פוגעניים.
בדו"ח מוזכר גם כיוון אחר לטיפול בנושא והוא הסרת הודעה פוגענית על ידי מנהלי אתר אינטרנטי וזאת לאחר שיקבלו הודעה על קיומה של הודעה פוגענית כזו. על פי הצעת חוק מסחר אלקטרוני בעצם מהלך זה של הסרת המידע או חסימתו ושל עידכון המתלונן על ביצוע פעולות אלה, יקיים ספק השירות את חובתו.
בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה 15, ביולי 2008, דנה הועדה בהצעת החוק. בדיון אמר ח"כ חסון:
"אני מעדיף כל ואריאציה של הסדרה על פני חקיקה... זה עדיף אלף מונים על פני חוק בתנאי שזה יעבוד ושאנשים יכבדו את זה" (עמ' 12)
איגוד האינטרנט הישראלי, במסמך עקרונות של הסדרה עצמית 16 טוען ש"להסדרה עצמית יתרון בכך שהיא יכולה, לעתים, ליתר חקיקה, לסכל חקיקה פולשנית ופופוליסטית, ובכך היא מגנה גם על זכויות האדם".
בדיון בועדת המדע והטכנולוגיה 15 הביאו נציגי איגוד האינטרנט הישראלי הצעות להסדרה, שגיבשו עם נציגי האתרים הגדולים בישראל, בעקבות בקשת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בדיון קודם (13 במאי 2008) 17 שעסק בהצעת חוק מסחר אלקטרוני 18, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת בינואר 2008.
בנייר עמדה "כללים להסדרה עצמית של תוכן משתמשים באינטרנט" 19 איגוד האינטרנט הישראלי קובע:
"בניגוד לכלי תקשורת המסורתיים שבהם מתקיימת ברירה מוקדמת של תוכן לא מערכתי, והפירסום אינו נגיש באופן שוטף לעד, האינטרנט קובע כללים חדשים. היקף הפירסום באינטרנט (מצד אחד), שמירת הפירסומים לתקופה ממושכת (מצד שני) והדינמיות והאינטראקטיביות של יצירת תכנים (מצד שלישי) לא מאפשרים ברוב המקרים מניעה מראש של ביטוי פוגע".
ומוסיפים ברזילי-נהון וברזילי 3:"אי אפשר לעקוב באופן אקטיבי, במהלך כל היממה, אחר כל התכנים הרבים אשר נכתבים באלפי הפורומים המקוונים" (עמ' 495)
זו הסיבה, לדעת ברזילי-נהון וברזילי, שספקי התשתית מעבירים חלק מאחריותם הניהולית לרמת מנהלי הפורומים ומאצילים עליהם את האחריות להסדרת החומר. למנהל פורום קל יותר לעקוב אחר ההודעות הנכתבות בפורום שהוא מנהל, ושהוא מצוי בו לעתים מזומנות. כתוצאה מכך, לדעתם של ברזילי-נהון וברזילי 3 , יחולו חובת הזהירות המשפטית כמו גם חובות האחריות הפלילית רק על מנהלי הפורומים" (עמ' 495).
מאחר שמנהל הפורום מתמנה על ידי בעלי האתר, ופועל בהרשאתם, והוא מפתח את פעילות הפורום, תורם רבות לקיומו ומשגיח על התנהלותו (ברוב המקרים ללא קבלת שכר), והאתר מרויח מפעילותו (בין אם בהעלאת איכות האתר, ובין אם באפשרויות הפירסום בו), מן הראוי שהנהלת האתר תדאג לביטוח עבור מנהל הפורום.
איגוד האינטרנט מבחין בין שני סוגי תוכן 19: תוכן מערכתי (המתפרסם על ידי הגוף המנהל או המפעיל את אתר האינטרנט או מי מטעמו) ותוכן משתמשים (הנמסר לפרסום על ידי מי שאינם כותבי תוכן מערכתי). תוכן משתמשים כולל בין היתר תגובונים (טוקבקים), בלוגים, קבצי אודיו ווידיאו, תמונות, מידע המתפרסם בפורומים וכיוצא באלה.(ההדגשה שלי – י.צ.צ.)
"כאשר תכני משתמשים מתפרסמים לצד תוכן מערכתי, הם עלולים להיתפס כמיקשה אחת, אם לא מתקיימת הפרדה ברורה בין התוכן המערכתי לבין תוכן המשתמשים" 19. לכן ממליץ איגוד האינטרנט הישראלי ש"האתר יבדוק תוכן משתמשים המיועד להתפרסם לצד תוכן מערכתי –קודם שיתפרסם בפועל במסגרת האתר, או בסמוך לפירסומו" 18. בנוסף לסינון מראש של תוכן משתמשים יאמץ האתר מנגנון של "הודעה והסרה" כדי לאפשר ליחידים מן הציבור, הסבורים כי תוכן מסוים מהווה עוולה כלפיהם, לפנות אל האתר ולדרוש הסרת תוכן הפוגע בהם.
שונה המצב כאשר תוכן משתמשים מתפרסם שלא בצמוד לתוכן מערכתי, כפי שקורה בפורומים. "תוכן משתמשים המפורסם בנפרד מתוכן מערכתי אינו עלול להטעות את הקורא לסבור שהמערכת סומכת ידיה עליו ומאמצת אותו. בנוסף, בהתחשב בהיקפו, ובדינמיות שלו, סינון תוכן כזה מחייב משאבים ועלויות כה רבים עד שסינון מוקדם שלו אינו מעשי". לכן במצב המאפיין תוכן משתמשים בפורומים איגוד האינטרנט ממליץ על מנגנון של "הודעה והסרה".
ברזילי-נהון וברזילי 3 מדגישים את ההסדרה העצמית של חברי הפורום. לדעתם, חברי הפורומים הם אלה העומדים על הדרישה לשמירה על כללי הקהילה. ניראה שציות לכללי הפורום נתפס בעיני חבריו כחיוני להישרדותו של הפורום לטווח ארוך.
לדעת ברזילי-נהון וברזילי 3 יש הבדל בין קהילה מגובשת, לבין קהילה לא מגובשת. בקהילה מגובשת, "חברי הקהילה מהוים בעצמם שומרי-סף אשר מכוונים התנהגות ושולטים בתוכן בצורה עקיפה, באמצעות הסדרה עצמית". הותיקים, היוצרים את ליבת הקהילה, הם הדואגים להסדרה עצמית יעילה בקהילה, כיון שהם "רואים בהגבלת ביטויים מסויימים דרך להעשיר את איכות הקהילה שלהם ולשמור עליה" (עמ' 508). קהילה מגובשת יכולה להתנהל גם ללא מנהל, כשחברים ותיקים דואגים לשמור על כללי הפורום. "קהילות שאינן מלוכדות בצורה ברורה, ואשר מספר "האורחים" בהן גדול יחסית למספר חבריהן הקבועים, נוטות לעצב את בסיס ההסדרה העצמית שלהן על מנגנוני ענישה, שיכולים להתבטא באופנים שונים, כגון בידוד משתמשים, הרתעתם מהבעת עמדות ביקורתיות או נקמה על הבעת עמדות כאלה. לצורך כך מופעלים אמצעי צנזורה מגוונים, כגון מחיקת הודעות של משתמשים, מחיקת המשתמשים עצמם, הורדת הודעות של משתמשים אל תחתית הרשימה על מנת להקטין את תשומת הלב שיקבלו וכדומה" (עמ' 504).
בעקבות הדיון בועדת המדע והטכנולוגיה התקבלה הצעתו של יושב ראש הועדה, ח"כ מיכאל איתן, להקפיא את הליך קבלת החוק שהציע ח"כ חסון.
נושאים אלה נדונו גם בישיבה נוספת של ועדת המדע והטכנולוגיה ביולי 2008, שעסקה בהצעת חוק מסחר אלקטרוני 20. בדיון הודגש שוב שהחוק יחול באותם תחומים שבהם אין הסדרה עצמית (עמ' 18).
הצעת החוק כוללת הליך הודעה והסרה: הנפגע פונה לספק האינטרנט, מוסר על הפגיעה ועל נכונותו לתבוע לדין את מעלה החומר הפוגע. ספק האינטרנט מנסה לאתר את האחראי למעשה, מודיע לו על התלונה ומבקש את תגובתו. היה ולא ניתן למצוא את מי שהעלה את החומר, או שהוא איננו מגיב, או שהוא נותן את הסכמתו להורדת החומר החשוד כפוגע – ספק האינטרנט מסיר את החומר המדובר. היה ומעלה החומר מודיע שהוא מוכן להתמודד עם המתלונן בבית המשפט, ספק האינטרנט איננו מסיר את החומר שעליו נסובה התלונה.
הנסיון האמריקאי מעלה שלמעלה מ-90% מהאנשים אינם מגיבים לפניה ולכן החומר יורד. (עמ' 95)
הועלתה השאלה האם ספק האינטרנט או מפעיל של אתר הוא כצינור, שרק מאפשר את מעבר המידע, ואיננו יודע מה הנושאים שעוברים או מועלים בו, והאם יש בהם פגיעה במישהו. כאשר ספק האינטרנט, או בעל אתר, או אנשים מטעמם, עורכים בדיקה של התכנים – הרי הם אינם כצינור שרק מאפשר את העברת המידע.
נציגת משרד המשפטים, עו"ד תמר קלהורה, הבהירה שהצעת החוק קובעת כללים בהם ספק אינטרנט יהיה פטור מאחריות. עם זאת, ספק הרוצה לקחת על עצמו את האחריות ישא באחריות. לדעתה אין מניעה שהספקים יסננו דברים כמו פורנוגרפיה (עמ' 20) או קללות... "הבעיה היתה ונשארה לשון הרע, וזה אנחנו לא רוצים שיצנזרו... התרבות הישראלית כפי שמשתקפת מלמעלה ועד למטה זה שאנחנו לא עם מנומס, ואנשים כותבים בטוקבקים לפעמים גם בשפה משתלחת, אבל בשפה המשתלחת הזאת הרבה פעמים יש חשיבות רבה מאוד, ואת הדברים האלה צריך לאפשר להעלות, וההסדרה העצמית המוצעת היא צנזורה ולזה אנחנו צריכים להיות מודעים וזאת צריכה להיות נקודת המוצא לדיון בהסדרה המוצעת (עמ' 22)... אנחנו מציעים לא לדעת, אבל אחרי שיש תלונה צריך לטפל בזה".(עמ' 23)
בדיון בועדת המדע והטכנולוגיה 20, נמסר שיש אתרים המקיימים בדיקה מוקדמת של תוכן, אך זה נעשה באופן לא שיטתי (עמ' 24). "הסדרה עצמית מנוסחת כך שהספקים יעצרו את מה שברור וגלוי על פניו באופן חד משמעי, בלא צורך בבירור ובדיקה משפטיים עמוקים... ולאחר מכן אם משהו עבר אז יהיה מנגנון של הודעה והסרה ויפנו אליהם והם יסירו". (עמ' 26)
נציגת אתר ערוץ הילדים מסרה שבאתר נעשית מודרציה, בחלקה מקדמית, טרם העלאת התוכן ובחלקה בדיעבד (עמ 27). "אנחנו מפעילים באופן מדגמי ואנחנו לא יכולים לכסות את כל התוכן" (עמ' 29).
מיכאל בירנהק טען שבזירה הפרטית אין מנוס אלא לאפשר לבעלי האתרים למיניהם להפעיל שיקול דעתם. לדבריו "ב Ynet מוחקים 50 או 80 אחוזים מהטוקבקים. הקריטריונים הם נורא פשוטים. יש ספק אז אין ספק. בכל מקרה של ספק דליט".(עמ' 36)
יש לציין שבניגוד לעמדת נציגת משרד המשפטים בדיון זה ( שנערך ביולי 2008), נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת דורית בייניש, הביעה (בפברואר 2010) עמדה נחרצת נגד תרבות הטוקבקים: "צריך לראות איפה מתחילה ההסתה בכל המישורים, כולל בטוקבקים, ולעצור את הלשון המסיתה" 21.
לאחר שבעירעור בבית המשפט העליון 22 (על פסק דין של בית המשפט המחוזי חיפה 23) נקבע בדעת הרוב שאין אפשרות במצב החוקי הקיים לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי (ובכלל זה כותב טוקבקים), והדרך היחידה להגיע לחשיפת זהותו של הגולש היא באמצעות הגשת תלונה פלילית במשטרה, נכתב באתר law.co.il 24 "שלנוכח פסק דינו של השופט ריבלין, יש לצפות שהכנסת תנקוט במהירות הליכי חקיקה להסדרת הסוגיה. חקיקה כזו היתה חלק מהצעת חוק מסחר אלקטרוני שהגיש משרד המשפטים לכנסת, אולם משך אותה משלא שבע נחת מהשינויים שהחלו מתגבשים בוועדה שדנה בנושא".
הגדרות העיסוק במקצועות בריאות הנפש בחוק
העיסוק בניהול פורומים באינטרנט הוא עיסוק חדש, וייתכן שהגדרות העיסוק במקצועות בריאות הנפש איננו מתאים לו.
מהי הגדרת "עיסוק בפסיכולוגיה"?
בחוק הפסיכולוגים 25 כתוב:
"עיסוק בפסיכולוגיה" - עיסוק מקצועי כמשלח-יד באבחונם ובהערכתם של עניינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני-אדם, וכן טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור, הנעשים בדרך כלל בידי פסיכולוג.
ומהי הגדרת עיסוק בעבודה סוציאלית?
בחוק העובדים הסוציאליים 26 כתוב:
עיסוק בעבודה סוציאלית" - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית;
ומהו עיסוק ברפואה? בפקודת הרופאים 27 כתוב:
עיסוק ברפואה" - בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפוים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים בזיקה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא, לרבות ריפוי באקופונקטורה;*
הפעילות של ניהול פורומים על ידי איש מקצוע בבריאות הנפש היא חלק מפעילות מקצועית, אולם מדובר בעיסוק חדש יחסית, שהגדרות החוקים הקיימים אינן מתאימות לו. יש לציין שבמסגרת ההגדרה בחוקים, של "עיסוק בפסיכולוגיה", עיסוק בעבודה סוציאלית או עיסוק ברפואה לא נכללות גם פעילויות אחרת כמו כתיבת מאמרים מקצועיים ועיסוק במחקר.
הבטים אתיים של ניהול פורומים
התחום שזכה לביקורת רבה בנושאי אתיקה הוא התחום של ההתערבויות הנפשיות ברשת, ובכלל זה טיפול נפשי (E-therapy) . בנושאים אלו הופיעו מאמרים הן בחו"ל 29,28 והן בארץ 30,2.
נושא המאמר הנוכחי הוא פורומים (או קבוצות דיון) שבניהול איש ממקצועות בריאות הנפש. במאמר של שפלר 2 היתה התייחסות לשני סוגי פורומים: פורומים פתוחים בניהול איש ממקצועות בריאות הנפש ופורומים ולפורומים של אנשי מקצוע.
הפורומים הוקמו ופועלים מתוך כוונה להיטיב, לקדם את הידע ואת נגישות המידע לקהל הרחב, וכדי לאפשר דיונים מקצועיים בין אנשי מקצוע. עם זאת, עולות דילמות אתיות סביב ניהול פורומים.
ההנחה היא שלמנהלי הפורומים יש רצון אמיתי להמנע ככל יכולתם מגרימת פגיעה (לא להיות שותפים או תורמים שלא במתכוון לכך). כדי למנוע פגיעות חשוב להיות מודעים ועירניים לנושאי אתיקה וחוק, בבחינת Ethics as Prevention 31.
עקרונות היסוד של האתיקה
ארבע העקרונות המרכזיים של האתיקה (הנקראים גם בכינוי "המנטרה של ג'ורג'טאון", על שם אוניברסיטת ג'ורג'טאון, שבה היה מרכז חשוב ומשפיע לביו-אתיקה) הם למנוע נזק, להיטיב, אוטונומיה וצדק (ובמסגרתו - שיוויון).עקרונות אתיים נוספים הם: נאמנות, מקצועיות, אחריות חברתית וקדושת החיים. בארה"ב, בחצי המאה האחרונה, יש הדגשה רבה של עקרון האוטונומיה.
חוק זכויות החולה 32 הוא חוק שמדגיש מאוד את עקרון האוטונומיה ובמסגרתו: הזכות לטיפול נאות, הזכות לפרטיות, הזכות לסודיות, הזכות לקבלת דעה שניה, הזכות להליך של הסכמה מדעת והזכות לקבלת מלוא התיק הרפואי.
עקרון המקצועיות ועקרון האחריות החברתית
ניהול פורום צריך לעמוד בקריטריון המקצועיות .
אנשי מקצוע מחוייבים למקצועיות גם אם זו פעילות שאין רווח כספי בצדה, כולל
"הכרה בגבולות יכולותיהם הספציפיות וניסיונם המקצועי ומתוך הבנת המשמעויות של פעולותיהם ולקיחת אחריות אישית לעשייתם המקצועית "(מתוך קוד האתיקה של הפסיכולוגים 33).
אנשי המקצוע, המנהלים פורומים או אתר, עושים זאת בשל עקרון האחריות החברתית.
ועל כך אומר קוד האתיקה של הפסיכולוגים 2004 33:
"פסיכולוגים יהיו מודעים לאחריותם המקצועית והמדעית לקהילה ולחברה בה הם עובדים וחיים. הם יישמו ויביאו לידיעת הציבור את ידיעותיהם בפסיכולוגיה במטרה לתרום לרווחת בני האדם. פסיכולוגים יעשו כל שביכולתם לשמירה על כבוד המקצוע, כבודה של הקהילייה המקצועית ולסולידריות בתוכה, תוך מחויבות לקוד האתיקה".
ואומר קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים 34:
"העובד הסוציאלי יטול על עצמו אחריות להרחבת הידע הקשור לעבודה המקצועית, לפיתוחו ולניצולו המלא".
אחריות כלפי אנשים אינדיבידואליים
עד כה דנו בנושא האחריות החברתית. מהי האחריות של מנהלי פורומים ומנהלי אתר כלפי אנשים אינדיבידואליים, הנכנסים לפורומים, נחשפים לתכנים ואף כותבים בהם? נושא זה עולה גם כיון שבשנים האחרונות יש נטיה להחמרה בהטלת האחריות על מנהלי אתרים לתכנים המתפרסמים באתרם. יש החוששים שהאווירה ההולכת ומכבידה את עול האחריות לתכנים הנכתבים בפורומים ובאתרי אינטרנט על מנהליהם, תעמיד בספק את המשך קיומם.
בתחום הטיפול הנפשי, כאשר נוצרת מערכת יחסים מקצועית בין מטפל למטופל קיימת חובת זהירות שלפיה המטפל חייב להתנהג באופן זהיר ובמיומנות סבירה כלפי המטופל. נראה שגם כלפי גולש בפורום, יש ציפיה לכך שמנהל הפורום יפעל במיומנות ובזהירות. ולכן רצוי שאדם הלוקח על עצמו ניהול פורום – יקבל הנחיות , ויעבור השתלמות בניהול פורומים, ואולי גם ילווה בצעדיו הראשונים על ידי חונך.
כשם שבתחום הטיפול - רמת הזהירות הנדרשת ממטפל (רופא, מטפל בתחום הנפשי), היא לנקוט את אותם אמצעים שמטפל סביר היה נוקט בנסיבות העניין. כך, לדעתי, גם בניהול פורומים: בעוד שרוב הפעילות בפורומים היא חיובית, טובה ותקינה, במקרה שאדם יתלונן שנפגע מפעילות בפורום, יבואו ויבדקו האם מנהל הפורום נהג במידת המיומנות והזהירות שמנהל פורום סביר ונבון וכשיר היה נוקט 11,10.
קודים של אתיקה מקצועית בנושא האינטרנט
בתחום בריאות הנפש, הקוד היחיד שעוסק בנושא הפעילות באינטרנט הוא קוד האתיקה של הפסיכולוגים 2004 33:
ייעוץ באינטרנט ובאמצעי התקשורת
א. כשפסיכולוג נותן שירות פסיכולוגי באינטרנט ובאמצעי התקשורת, עליו לזהות את עצמו על פי חוק הפסיכולוגים וחוק זכויות החולה.
ב. כשפסיכולוג נותן שירות פסיכולוגי באינטרנט או באמצעי התקשורת, עליו ליידע את הציבור במגבלות השירות הניתן בערוצים אלה.
ג. מתן שירות פסיכולוגי באינטרנט או באמצעי התקשורת מחייב כל פסיכולוג העוסק בכך לקיים את כל כללי האתיקה של הפסיכולוגים בישראל, לרבות קיום רמה מקצועית נאותה, שמירה על סודיות, ושמירה על כבוד המקצוע.
ד. אם נוצרות נסיבות שבהן אי-אפשר לתת שירות תוך קיום נאות של כללי האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, יפסיק הפסיכולוג לתת את השירות הזה.
כל הסעיפים עוסקים במתן שירות פסיכולוגי כחלק מנושא של ייעוץ באינטרנט ובאמצעי התקשורת. לדעתי, פורומים אינם נותנים (או אינם אמורים לתת) יעוץ או שירות פסיכולוגי. בפורומים השונים יש הדגשה חוזרת על מגבלות הפורומים, שאינם הדרכה ואינם טיפול או יעוץ. לכן, לדעתי, הסעיף הזה איננו עוסק בפורומים. ייתכן שבהמשך יועלו סעיפים הנוגעים באינטרנט בקודים אתיים נוספים, ויכללו בהם גם סעיפים לגבי ניהול פורומים.
סוגיות בהתנהלות פורום פתוח בניהול איש ממקצועות בריאות הנפש
שפלר 2 מונה את רצון הגולשים בהתנסות ושיח עם פסיכולוגים ואנשי מקצוע קרובים, כאחת הסבות העיקריות בפנית אנשים לאתרים פסיכולוגיים ברשת.
משתתף בפורום פתוח יכול להפנות שאלה לפסיכולוג או לאיש מקצוע אחר מבריאות הנפש, כאשר זהותו של השואל איננה ידועה (הוא מופיע תחת כינוי שבחר), מצבו הנפשי אינו ידוע, והמידע שהוא מוסר הוא מועט ולעתים מוטה. מאהאו וגורדון 35 מצאו כי 41% מהפניות לרשת היו בעלות אופי קליני ברור. המטופלים והמטפלים שונים מאוד בתפיסתם את מהות הקשר בפניתם. בעוד שמרבית המטפלים ברשת רואים את עצמם כמיידעים בלבד, מרבית המטופלים רואים את עצמם פונים בשאלות קליניות אישיות.
קליינר-פז 36 טוענת כי "הפורומים באינטרנט מהוים אמצעי יעיל... כשלב מעבר וכזרז משמעותי עבור אנשים המתלבטים לגבי פניה לטיפול. הפורום מהווה מקור בלתי רגיל למידע עדכני, מהיר וחינמי לאדם הנמצא בצומת החלטה לגבי פניה לטיפול, או שאינו מודע כלל כי ניתן לטפל בבעייתו באופן מקצועי".
ומוסיפה קליינר-פז: "לעומת כלי תקשורת אחרים, לאינטרנט יתרונות יחודיים: המידע נשמר לאורך זמן על-גבי הפורום, ומאפשר לקוראים רבים לקרוא אותו ולהפיק ממנו תועלת. האינטרנט זמין, זול, ומאפשר המשכיות של הדיאלוג. יש בפורום שילוב של תשובת מומחה (כמו בעיתון או ברדיו) יחד עם תגובות של הציבור (כמו בקבוצה) ואפשרות למעקב ובירור נוסף על פני זמן".
במאמר נוסף 37 דנה קליינר-פז בנושא אחר: פנייה של אנשים הנמצאים בטיפול, להתייעצות באינטרנט. לדבריה מנחי פורומים ממקצועות בריאות הנפש פוגשים באופן יומיומי תופעה שמעוררת שאלות ותהיות – אנשים הנמצאים בטיפול, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, פונים לפורום בריאות הנפש ולמנחה בשאלות כבדות משקל לגבי עצמם ולגבי הטיפול. קליינר-פז מעלה את השאלות: האם יש בכך נזק לטיפול? האם היחסים הכפולים, עם מטפל ועם מנחה פורום, פוגעים בטיפול? מתי הם מעצימים אותו?
לדעת קליינר-פז אין תשובה אחת לשאלות אלה. כדי לשאול האם הכפילות של פניה לטיפול ולפורום מועילה או מזיקה, יש לבחון כל מקרה לגופו ולשאול – מהו הפורום ב mind של הפונה הזה: האם הוא מגיע כדי להשתלח ולפרוק את זעמו על המטפל שלו ועל מטפלים בכלל? האם הוא מגיע בכדי לקבל תמיכה מאנשים הנמצאים במצב דומה? האם מטרתו לקבל עידוד מהמנחה הפסיכולוגית לגבי מה שמתעתד להביא לטיפול?
בכללי פורומים פתוחים בניהול איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, מודגש שהדיונים אינם בגדר טיפול ואינם באים במקום טיפול .
קורה לעתים שיש בפורום היווצרות (לא רצויה) של טיפול נפשי ושל יחסי מטפל/מטופל, למרות
הכרזת מנהל הפורום על כך שאין חוזה טיפולי ואין היווצרות יחסים טיפוליים. דבר זה עלול לקרות בהתקיים כל התנאים הבאים:
1. מנהל הפורום הוא איש מקצוע בבריאות הנפש.
2. אינטראקציה במשך תקופה ממושכת - המשתתף בפורום כותב בפורום ומקבל תגובות ממנהל הפורום במשך תקופה ממושכת (לא חד פעמית או מספר מועט של פעמים).
3. אינטנסיביות - המשתתף בפורום כותב הודעות בפורום בצורה אינטנסיבית.
4. מטרות טיפוליות - מנהל הפורום מגדיר לעצמו מטרות טיפוליות כלפי המשתתף האינטנסיבי.
5. מנהל הפורום מפעיל גישה טיפולית ושיטות טיפוליות כלפי המשתתף האינטנסיבי.
לדעתי, בפורום פתוח המנוהל על ידי מומחה ממקצועות בריאות הנפש, ייתכן שיווצרו יחסי מטפל/מטופל בין המנהל לבין חברים קבועים בפורום (המשתתפים בו באופן ממושך ואינטנסיבי), שהוא כמו "קבוצה גדולה", שאיננה קבוצה סגורה, אלא "קבוצת רכבת", שבה אנשים עוזבים ומצטרפים. יחסי מטפל/ מטופל עלולים להיווצר כאשר מנהל הפורום מפעיל שיטות טיפוליות ויש לו מטרות טיפוליות.
העובדה שהמשתתפים בפורום אינם משלמים ושמנהל הפורום עושה זאת בהתנדבות
איננה משנה. גם העובדה שמשתתף בפורום יכול לפרוש ולהפסיק להיכנס לפורום איננה מבטלת זאת. גם מטופלים בטיפול קונבנציונלי יכולים לפרוש מן הטיפול.
במיוחד חשובים סעיפים 4 (קיום מטרות טיפוליות אצל המטפל כלפי המטופל) ו 5 (הפעלת גישה טיפולית ושיטות טיפוליות ע"י המטפל) .
עולה השאלה האם מנהל פורום פתוח נוקט זהירות סבירה כאשר הוא מטפל, או מגבש מטרות טיפוליות ומפעיל טכניקות טיפוליות, כלפי גולש? לדעתי שום מטפל סביר לא היה מתחיל לטפל באדם על סמך מידע כל כך מועט (ומוטה) כפי שמועלה בדרך כלל בפורומים.
פורומים לאנשי מקצוע
שפלר 2 מתייחס בצורה חיובית מאוד לפורומים לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש: "קבוצות השיח המקצועיות (פורומים) נראות גם הן כדרך יעילה ומועילה לשיתוף ברעיונות ובמחשבות בין אנשי מקצוע, החל מהעברת מידע ואינפורמציה בין חברים למקצוע, עבור דרך התייעצויות מקצועיות וכלה בצוותי חשיבה וסיעור מוחות. האפשרות לקיים מסגרות אלה בתנאי נגישות גבוהים ביותר, הופכת אותם לכלי עזר מעולים לאנשי המקצוע. ברור כי יש חשיבות לשמור על כללי האתיקה המקצועית כמו בכל מסגרת אחרת, ובמידה שבה נשמרים כללי החיסיון והסודיות, בהתייחסות למצבים אישיים, וכן במידה שבה נשמרים כללים משמרי מקצוע (למשל: אי חשיפת חומרים הקשורים למבחנים פסיכולוגיים) השיח באינטרנט הוא בעל יתרונות עצומים לבעלי המקצוע".
בפורומים לאנשי מקצוע אין מקום לטעון שמדובר בטיפול, והשאלה היא האם יש כאן הדרכה. בהדרכה המדריך בוחן כל מקרה לגופו, ובצורה מעמיקה, מה שלא ניתן לעשות בדיון בפורום. במקביל לשאלה שעלתה בפרק הקודם נשאל גם כאן, האם מנהל פורום לאנשי מקצוע, הנותן הדרכה במסגרת הפורום, על סמך נתונים מאוד חלקיים הנמסרים בפורום - מגלה מידת זהירות סבירה? נראה לי שאין זה אחראי ואין זה עומד במבחן הסבירות לתת הדרכה למקרה ספציפי במסגרת הפורום. במכתבי הפתיחה של פורומים לאנשי מקצוע, מודגש שהפורום איננו בא במקום הדרכה.
במסגרת הפורומים ניתן לדון בנושאים עקרוניים, להביא מידע רלבנטי, להעלות שאלות רלבנטיות. מעבר לכך - ניתן להחליף דעות, ולקיים דיון. לא ניתן לעסוק באיבחון, בהערכה, בטיפול, בשיקום, ביעוץ או בהדרכה של מקרים ספציפיים.
רצוי להקפיד ולכתוב בהודעות את המילה "לדעתי", כדי להדגיש שזו דעתו של הכותב, שאינה הנחיה או הדרכה.
אז אם לא מדובר בהדרכה, על איזו פעילות מקצועית כן מדובר? מדובר בפעילות של שיתוף בידע ובדעות, מתוך כוונה לקדם את נושא הפסיכולוגיה ובריאות הנפש.
מניעת פגיעה
הנושא שבעיני הוא המרכזי והרלבנטי - הוא מניעת פגיעה. איזה סוגי פגיעות אפשריות בהקשר של הודעות בפורומים ?
1. פגיעה במשתתף שכותב בפורום או משתתף שנחשף לכתיבה של אחרים (אודותיו או אודות אחרים).
2. פגיעה באדם שמוזכר או מושמץ בפורום (שאיננו חבר בו) או באתר, ומידע על כך מגיע אליו.
3. פגיעה במנהלי פורומים או במנהלי אתר.
4. פגיעה בפעילות התקינה של אתר ובחוקיו.
1. פגיעה במשתתף בפורום (כותב או רק קורא)
קשה להפריד בין פגיעה שנגרמת לכותב בפורום, לבין פגיעה שנגרמת לקורא בפורום, שהרי הכותב גם קורא את שכותבים אחרים, ובמרבית המקרים האינטראקציות בפורומים כוללות גם כתיבה וגם קבלת תגובה.
אנשים הכותבים בפורום והודעתם נשארת מיותמת, ללא התייחסות מרגישים בדידות רבה, פגיעות ופגיעה. זו פגיעה המאפיינת את האינטרנט והפורומים. באינטראקציה ממשית, גם אם יש שתיקה של אחרים, עדין יש נוכחות במבט או בתנועות גוף. מסיבה זו רואים מנהלי פורומים חשיבות בהתייחסות להודעות שלא נכתבה להם תגובה כלשהי.
רבות דובר על תחושת האינטימיות המזויפת שיש לעתים בפורומים, על אף שהפורום מונה מאות אנשים, המגיבים הם מועטים, ואין השתתפות קבועה או מחויבות להתייחסות. תחושת אינטימיות כזו - עלולה להביא לחשיפת-יתר.
דובר רבות גם על הנטייה להתלקחות רגשית בכתיבה באינטרנט. בשל חסרונם של משובים פיזיים, ייתכנו אי-הבנות, שעלולות להביא לפגיעה. יתרה מכך, בפורומים ובצ'טים שבהם הכותב איננו מזוהה, אלא מופיע תחת כינוי (ואפילו תחת כינויים משתנים) - יש המנצלים מצב זה לרעה וכותבים דברים חריפים, אלימים ופוגעים. בשל מצב זה, היו יוזמות לחשוף את זהותם של כותבי טוקבקים משמיצים ופוגעים.
ניתן לומר שיש בפורומים באינטרנט, ובמיוחד בפורומים שבהם אין זיהוי שמי של הכותב - משום פוטנציאל של היפגעות - אם בחשיפת-יתר עצמית ואם בקבלת תגובות אלימות ופוגעות מאחרים.
אחד מתפקידיו של מנהל פורום הוא לשמור על רמת ההתבטאות בפורום, ועל תרבות הדיון, שאם לא כן עלול להווצר מצב בו הפורום ישותק ואנשים יפרשו ממנו. יחד עם זאת, לא ניתן למנוע כתיבה פוגעת או היחשפות יתר כשהיא קורית. לכל היותר יכול מנהל הפורום למחוק ולצנזר, לאחר שהפגיעה או החשיפה המוגזמת כבר קרו, ויתכן שהיה מי שקרא ואולי אף העתיק ושמר את ההודעה (בזכרון במחשב או בזכרונו האישי.(
ייתכן גם מצב שבו משתתף איננו פוגע בכתיבתו באדם אחר, אלא בעצמו, כאשר הוא מתבטא בצורה לא הולמת או מביכה. נשאלת השאלה האם על המנהל לנקוט בעמדה פטרנליסטית ולמנוע גם פגיעה כזו, או שעליו לכבד את האוטונומיה של המשתתף. עולה גם השאלה האם מנהל פורום המזהה התנהגות בלתי מקצועית או מצב נפשי קשה של איש מקצוע המשתתף וכותב בפורום - צריך לדווח, ולמי.
בתוך קוד האתיקה של הפסיכולוגים כתוב:
" אם פסיכולוגים מבחינים בקשיי תפקוד מקצועי או בהפרות של כללי האתיקה המקצועית אצל עמיתיהם, יפעלו בדרכים אתיות לרבות פניה לוועדת האתיקה על מנת למנוע או לצמצם ככל שאפשר נזק אפשרי לעמית וללקוחותיו, תוך יידוע העמית על כך".
חשוב שמנהל הפורום והמשתתפים יהיו מודעים לפוטנציאל הפגיעה וישקיעו ביצירת אוירה של מתינות וכבוד הדדי. יש להתחשב גם באופיו של כל פורום, בפוטנציאל "המפרק" שלו, או בפוטנציאל לחשיפת יתר או להערות פוגעניות. יתכן שפורום מסויים מעודד חשיפה (ופוטנציאל של חשיפת יתר), ופורום אחר מעורר הודעות של ביקורת עד כעס.
כאשר בפורום מסוים, בשל נושאיו או בשל הרכב חבריו, חוזרות הפגיעות ונישנות, יש לשקול העברתו למצב מבוקר, או "מנוהל מראש" 38, שבו כל הודעה מועברת למנהל הפורום, ורק הוא מאשר את הופעתה בפורום. בשיטה זו האינטראקציה בפורום איטית הרבה יותר, כיון שהיא תלויה במידת ההשקעה של המנהל. יש פורומים פתוחים (למשל באתר "דוקטורס") המבקשים לא ליצור רב שיח בין הגולשים, השאלות נענות רק על ידי מנהל הפורום. ובכך יש נסיון למנוע היווצרות דינמיקה ויחסים בין המשתתפים.
2. פגיעה באדם המוזכר או מושמץ בפורום שאיננו חבר בו
נושא זה עולה מדי פעם בפורומים שונים. עקרונית הוא יכול לעלות גם במאמר שעולה באתר או בתגובות של קוראים למאמרים. תופעה זו בעייתית הן בשל החשש מתביעות והן בשל זכותו של כל אדם להליך הוגן. אדם המושמץ ללא ידיעתו במקום שבו הוא אינו חבר, איננו יכול להתגונן, ואז תיתכן תופעת "עליהום" עליו. גם אם אינו יודע על הפרסום השלילי היום, אין הדבר גורע מן הפגיעה שנגרמה לו, בין אם יוודע לו ובין אם לא. יש גם אפשרות שאדם שמושמץ היום או שדנים בו היום, יהפוך בעתיד לחבר פורום ואז יגלה, לפתע, שדנו בו וכתבו עליו דברים שליליים.
בפורום לאתיקה, אני מקפיד על העקרון "ראוי שאדם יתלבט על האתיקה של עצמו ולא על האתיקה של אחרים", ועומד על כך שהפורום לאתיקה איננו ועדת אתיקה או ועדת תלונות.
לדעתי, צריך לצנזר תוכן הודעה של חבר בפורום שיש בה ביקורת או השמצה (המופנית בדרך כלל כלפי איש מקצוע).
גם לכתבה משמיצה שנכתבה בעיתון או בכלי תקשורת אחר, אין לתת, לדעתי, במה על ידי העתקתה לפורום. במקום זה אפשר לציין שביום x הופיעה כתבה בכלי תקשורת y ומי שרוצה - ילך ויקרא.
3. פגיעה במנהלי פורומים או במנהלי אתר
מנהלי אתר ומנהלי פורומים משקיעים אנרגיה וזמן בניהול האתר והפורומים, מתוך כוונה לעשות טוב, לקדם את בריאות הנפש של אנשים, ולסייע בקידום אנשי מקצוע. העיסוק הוא לרוב התנדבותי והתגמול העיקרי הוא סיפוק מהתרומה לקהילה, ובמידה פחותה גם מעמד מקצועי והכרה בתוך הקהילה המקצועית. בניגוד למנהלי פורומים פתוחים, שבחלקם מקדמים פניות של מטופלים אליהם, נושא זה הוא שולי אצל מנהלי אתר ומנהלי פורומים לאנשי מקצוע.
לאור האמור לעיל, מנהלי פורומים ומנהלי אתר צריכים למנוע פגיעה בהם או הסתבכות בתביעות. לכן, נראה לגיטימי לחלוטין לבדוק אם יש מצבים או פעילות (בפורום, באתר) בהם יש פוטנציאל של נזק ותביעה, ולהקטין או אף לבטל סכנה זו. במקרים של ספק, עליהם לנקוט פעולה לחומרה, אף אם, בדיעבד, יתברר שהיתה מוגזמת.
אם מזהים, לדוגמא, שפורומים פתוחים מסויימים עלולים להביא להתבטאויות לא מבוקרות ואלימות, העלולות להזיק, ניתן לשקול להפוך אותם למבוקרים או "מנוהלים מראש" 32 או להקפיא את פעילותם או לבטלם. בדומה לכך, אם יתברר שבפורום של אנשי מקצוע יש פוטנציאל של פגיעה, יהיה צורך לדון גם באופן התנהלותו.
4. פגיעה בפעילות התקינה של אתר ובחוקיו
משתתף הגורם לפגיעה בפעילות השוטפת של אתר או של פורום מסויים, אם על ידי הצפה בהודעות משתקות, או בהודעות אלימות ומשולחות רסן, או על ידי עבירה על חוקי האתר והפורומים בנושא סודיות או בנושאים אחרים - זכותם (ואולי חובתם) של מנהלי הפורומים ומנהלי האתר לחסום אותו מלהמשיך לגרום לנזקים שהוא גורם. שמירה על חוקי הפורום ועל התנהלותו התקינה, שומרת גם על חברי הפורום, ומסייעת למנוע פגיעה בהם.
קשה (ואולי בלתי אפשרי) לחסום כניסה של משתתפים מזיקים לפורומים פתוחים, ובמקרים מסוימים אולי צעד הכרחי הוא להפוך פורומים פתוחים מסויימים למבוקרים על מנת למנוע פגיעה או נזק.
ביבליוגרפיה
1. Barak A., Psychological Applications on the Internet: A discipline on the Threshold of a New Millenium. Applied and Preventive Psychology, 1999,8(4), 231-246. http://www.sciencedirec...84ffd7ddc549
2. שפלר ג., פרספקטיבה אתית על פסיכולוגיה באינטרנט. "פסיכו-אקטואליה", אפריל 2005.
3. ברזילי-נהון ק. וברזילי ג., חופש הביטוי המעשי והמדומיין באינטרנט: על בטלותה והולדתה המחודשת של הצנזורה. פרק מתוך: בירנהק מיכאל (עורך) "שקט מדברים ! התרבות המשפטית של חופש הדיבור בישראל. הוצאת "רמות", תל-אביב, 2006
a. http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=14258&kwd=2421
4. ברק ע., מחקר והתנסויות בהתערבויות בקבוצות מקוונות: הזדמנויות ואתגרים לצד קשיים וסיכונים. "מקבץ", 2006, 10(2) 56-33. http://construct.haifa.ac.il/~azy/OnlineGroupIntervention.htm
5. Ravid G., Rafaeli S., Asynchronous discussion groups as Small World and Scale Free Networks. First Monday (9): (2004)
6. Weinberg H., Group Processes and Group Phenomena on the Internet. International Journal of Group Psychotherapy, 2001, 51, 361-378.
7. ויקיפדיה, התמודדות עם טרולים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D
8. הומינר ד., מחדר הטיפול אל החלל הוירטואלי. הרצאה במסגרת יום העיון על התערבויות פסיכולוגיות באינטרנט. אוניברסיטת תל-אביב, 2004. מצוטט אצל ברק ע., פריט ביבליוגרפיה מס' 1.
9. שרביט נ., לראשונה: מנהלת פורום בוואלה תפצה ב-100 אלף שקל בשל אחריות להשמצות גולשים. "גלובס", 23.3.2008.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000324116
10. א' 032986/03 בושמיץ נ' אהרונוביץ, פסק דין של בית משפט השלום תל-אביב-יפו, כבוד השופטת שושנה אלמגור , 6 במאי 2007
http://www.netlaw.co.il/files/doc/ver_20070506_bushmits_v_aharonovich.doc
11. פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968, ס"ח, תשכ"ח 101.
http://waml.haifa.ac.il/asman/index/main/4/tortsordinance.htm
12. ח"כ חסון י., הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן (תיקוני חקיקה) התשס"ח-2007. http://www.hebpsy.net/manual/jpy0XJ3LknalOnZHFkJP.pdf
13. חוק איסור לשון הרע התשכ"ח-1965. ס"ח 464.
14. גולדשטיין ר., תוכן גולשים ואחריות מנהלי אתרי אינטרנט. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. 9.7.2008. http://www.hebpsy.net/manual/tatMSudR6PuhlODSGzdK.doc
15. ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת 9 ליולי 2008. http://www.hebpsy.net/manual/d01TwJTw4787OAKez68J.rtf
16. איגוד האינטרנט הישראלי, מסמך עקרונות של הסדרה עצמית http://www.isoc.org.il/...ra_code.html
17. ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת 13 במאי 2008 על הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן (תיקוני חקיקה) התשס"ח-2007. התייחסות לפרק ה' בהצעת חוק מסחר אלקטרוני.
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/mada/2008-05-13.html
18. הצעת חוק מסחר אלקטרוני התשס"ח-2008.
19. איגוד האינטרנט הישראלי , "כללים להסדרה עצמית של תוכן משתמשים באינטרנט"
http://www.isoc.org.il/docs/Rules-Self_regulation_users_content.pdf
20. ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת 13 ביולי 2008 http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/mada/2008-07-13.html
21. שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש: ההסתה מתחילה כבר בטוקבקים. http://www.haaretz.com/hasite/spages/1148339.html
22. רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. החברה לשרותי סזק בינלאומיים בע"מ, פסק דין של בית המשפט העליון כבוד השופטים אליעזר ריבלין ואדמונד לוי בדעת רוב, אליקים רובינשטיין בדעת מיעוט, 26.3.2010.
http://elyon1.court.gov.il/files/07/470/044/p10/07044470.p10.htm
23. ר"ע 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET -מערכת הפורומים
ו- ר"ע 1632/07 רמי מור נ' ברק אי.טי. סי. (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ. פסק דין של בית המשפט המחוזי חיפה, כבוד השופט יצחק עמית, 22.4.2007
http://www.netlaw.co.il/files/doc/ver_20070422_mor_v_ynet.doc
24. העליון: אין בישראל אפשרות לחשוף זהות גולש אנונימי.
http://www.law.co.il/news/free-speech/2010/03/26/first-john-doe-rulling-of-israeli-supreme-court/
25. חוק הפסיכולוגים תשל"ז-1977. ס"ח תשל"ז 158.
26. חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו-1996. ס"ח 1574.
27. פקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז-1976.
28. Childress C., Potential Risks and Benefits of Online Psychotherapeutic Interventions http://www.ismho.org/po...benefits.asp
29. Chilress C., Ethical Issues in Providing Online Psychotherapeutic Interventions. Journal of Medical Internet Research, 2000. https://tspace.library....67/jmir.html
30. שפלר ג., סיכונים ובעיות בהתערבויות פסיכולוגיות ברשת האינטרנט. הרצאה שניתנה ביום עיון "התערבות פסיכולוגית באינטרנט", אוניברסיטת תל-אביב, 18.1.1984
31. Smith Bailey D., Ethics as Prevention. Monitor on Psychology, October 2003
32. חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996. ס"ח 1591, כ"ג באייר התשנ"ו 12.5.1996.
33. קוד האתיקה של הפסיכולוגים 2004. הסתדרות הפסיכולוגים בישראל. http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=361
34. קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים. איגוד העובדים הסוציאליים. http://hw.haifa.ac.il/social/hebrew/3rd_men_bb-Ethics_2009_code.pdf
35. Meheu M. & Gordon B.L., Counseling and Therapy on the Internet. Professional Psychology: Research and Practice, 2000, 31 (5), 484-0489.
36. קליינר-פז ע., פורום בריאות הנפש באינטרנט בחלק מתהליך הפניה לטיפול נפשי. http://www.psychom.com/articles.asp?id=31
37. קליינר-פז, ע. (2005) Second opinion או משולש מסוכן? פניה של אנשים הנמצאים בטיפול להתיעצות באינטרנט, פסיכואקטואליה, גליון אפריל 2005.
38. ויקיפדיה, פורום (אינטרנט). http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D_%28%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%29
[i] *פסיכולוג קליני בכיר, מרפאה פסיכיאטרית מרכז רפואי רמב"ם, מנהל הפורום לאתיקה מקצועית באתר "פסיכולוגיה עברית".
